ארכיון

Posts Tagged ‘התחממות כדור הארץ’

לקראת ועידת האקלים בקנקון – תזכורת מדרכים לקיימות

קואליצית 'דרכים לקיימות', שמאגמת משאבים מכמה מארגוני הסביבה המובילים בארץ, מפרסמת היום את הניוזלטר שלה לקראת ועידת האקלים בקנקון ההולכת וקרבה. התקשורת והאקטיביסטים עדיין פוסט-טראומטיים בעקבות הנפילה על הפנים בקופנהאגן, ואפילו בנק-אי-מון, ישוב בין נשיא ארה"ב וראש ממשלת סין בתחילת החודש, קובע פומבית שהסיכוי להגיע להסכם משמעותי בקנקון נמוך.

אז הבשורה לעולם מתוקן יותר ומוכן יותר לקראת עידן האלקים הפוסט נורמלי עדיין לא נכתבת, והחשש מפני קצב התחממות גדול אף יותר מזה שנצפה עד כה הולך ומתגבר. אבל משהו הרי צריך להיעשות בין ימינו הטרופים הנוכחים לבין תחילת תקופת הכהונה השניה של אובמה (אם תהיה כזו) שבה, חופשי מהדאגה איך להיבחר שנית הוא יוכל אולי להתגייס למשימה ההיסטורית של צמצום משבר האקלים…

אלה ימים לא פשוטים, כשהמרחב בין הכחשה ויאוש מאיים להצטמצם. ימים שבהם חשוב להיזכר שזו מלחמת אין ברירה.

המסה מהירה של כיפת הקרח הצפונית ב 2010

מדענים מהמרכז הלאומי האמריקני לחקר קרח ושלג NSIDC דיווחו בשבוע שעבר על הצטמצמות משמעותית, במהלך 12 החודשים האחרונים, של כיפת הקרח באוקינוס הקרח הצפוני. הכיפה, שכידוע מפשירה חלקית כל קיץ, נמצאת בנסיגה משנה לשנה, והערכות הן שבאמצע המאה ה 21 הקוטב הצפוני יהיה חף לחלוטין מקרח משך מספר שבועות כל קיץ. 12 החודשים שבין אוגוסט 2009 לאוגוסט 2010 היו החמים ביותר בהשוואה לכל התקופות שבין אוגוסט לאוגוסט מאז התחילו המדידות בעידן המודרני לפני 130 שנה, ולכך יש כמובן השפעה דרמטית על הקרח בים הצפוני.
עם זאת יש לאמר שהשיא של כל הזמנים בנסיגת הקרח מהאוקיוס האקרטי בעונת הקיץ, שנקבע ב 2007, לא נשבר ב 2010, והשנה תירשם ככל הנראה כשניה בכל הזמנים בדרגת המסת הקרח. אך המגמה נשמרת, ולמרות שכיום לא צופים חשיפה מלאה של הקוטב הצפוני מקרח בשנים הקרובות, התסריט של חשיפה מלאה בקיץ באמצע המאה עדיין תקף מאוד.

הסרטון הראשון של פיטר האדפלד, potholer54, על משבר האקלים.

פיטר האדפילד, שמכסה נושאי מדע וגם נושאים אזוריים מיפן וחלקים אחרים באסיה עבור הבי.בי.סי, הפיינשל טיימס וכלי תקשורת רציניים אחרים, העלה לרשת בחודשים האחרונים סדרה מעולה בת 10 סרטונים, כל אחד בן כ 10 דקות, על משבר האקלים. הסרטונים ערוכים בצורה מבריקה, ומתמודדים עם כמה מהשאלות הבוערות ביותר, במדיה העולמית הקשורות לשינוי האקלים. לא פלא שהם זכו לכמות צפיות גדולה יחסית לסוג כה של חומר – מאות אלפי צפיות ובמצטבר כבר קרוב למיליון. האדפלד, שתחילה חתם על הסרטונים בפסבדונים potholer54, עורר כמובן ענין רב באשר לזהותו, ורק לאחרונה שוכנע לאחרונה לחשוף את זהותו האמיתית בפוסט הזה.

במחצית השניה של אוגוסט יביא הומו קומבוסטנס את כל עשרת הסרטונים.

היום הראשון, ושמו הכר את העבודות המדעיות: התחממות גלובלית אנתרופוגנית. כדאי לשים לב במיוחד להסבר מאוד ידידותי למשתמש מדוע האגדה האורבנית שאדי מים הם גז חממה אפקטיבי יותר שמעמיד בצל את  הפחמן הדו חמצני זה עורבא פרח שהופרך בסדרת מחקרי קלאסיים בני למעלה מ 30 שנה.

האם מזג האויר משתגע? פרופ' דני רבינוביץ בחדשות ערוץ 2, מוצ"ש 7 באוגוסט

הכתבה הזו של אסף יחזקאלי, בה רואיינתי גם אני על מזג האויר הקיצוני בשבועות האחרונים בישראל ובעולם, שודרה במוצ"ש 7 באוגוסט בחדשות ערוץ 2

2010 בדרך להיות השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות

ווינט היום, על יוני 2010, שהוא היוני החם ביותר מאז החלו המדינות בעידן המודרני, ועל שנת 2010 שעומדת להיות השנה החמה ביותר.

וכאן תזכורת מאפריל 2010, שהיה האפריל החם ביותר.

תערוכה חשובה על השפעת ההתחממות הגלובלית על האוקינוסים

מירב כץ-קמחי, ידידת הבלוג מקליפורניה, כותבת על תערוכה חשובה באקוואריום של מונטריי. תודה מירב!

פלמינגו ורודים לוהטים: סיפורים של תקווה בים משתנה
מאת מירב כץ-קמחי

מהו משבר ההתחממות הגלובלית? כיצד הוא משפיע על החיים באוקיינוסים התופסים כ 70% משטח כדור הארץ, ועל חייהם של האנשים השוכנים לחופיהם? ובעיקר, מה אנו יכולים לעשות כדי להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלנו ולצמצם את פליטת הפחמן האישית בחיי היומיום? על שאלות אלו עונה התערוכה החדשה פלמינגו וורודים ולוהטים: סיפורים של תקווה בים משתנה. התערוכה מוצגת באקווריום של העיר מונטריי בקליפורניה – עיר נופש לחוף האוקיינוס השקט, כשעה וחצי נסיעה מעמק הסיליקון – שבה התגוררו בעבר רוברט לואי סטיבנסון (אי המטמון), ג'ון סטיינבק (ענבי זעם) והנרי מילר (חוג הסרטן). האקווריום שנפתח בשנת 1984, נוטל חלק פעיל במחקר ובשימור החיים באוקיינוסים והוא מקור משיכה עיקרי לתיירים הרבים הפוקדים את העיר.

התערוכה המוצגת מחודש מארס, 2010 נחנכה לאחר שלוש שנות הכנה ממושכת בעקבות הדוח הרביעי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים, IPCC , שפורסם ב 2007 ובעזרת מענק מגופים כמו סוכנות האוקינוסים והאקלים האמריקנית, NOOA. היא מדגימה ביצירתיות, בבהירות ובעזרת אמצעי המחשה מגוונים תופעות מוכרות יחסית כמו העלייה הצפויה במפלס האוקיינוסים ובטמפרטורה הממוצעת שלהם. לצדן מוסברות גם תופעות מוכרות פחות, כמו העלייה בחומציות האוקיינוסים או השינוי במערך זרימת המים באוקיינוסים.

שטח התערוכה כ 650 מטרים מרובעים והוא חולק לשבע גלריות משנה שבהן ממצאים בעלי איכות מוזיאלית יוצאת דופן. בכניסה, מעל מסך טלוויזיה גדול, מוצג סרט מצויר המשרטט את קיצור תולדות האנושות מעידן תרבות הכתב ומפעלי הבנייה הגדולים במצרים ובבבל ועד ימינו אנו. אם עוד לא שוכנעתם, הקריין בסרט חוזר וטוען כי מתקופת המהפכה התעשייתית ועד ימינו חלה עלייה מדאיגה בקצב שריפת דלקים מחצביים ובפליטת פחמן דו חמצני. נזקי הפעילויות האלו התחילו להתברר רק בעשורים האחרונים.

בגלריה הראשונה מאחורי אקווריום ענק, חיות בתנאים מבוקרים ציפורי מים, כולל הפלמינגו הוורודים שהיוו השראה לשם התערוכה. בתוך שטח המחייה שלהן הוצב מד גובה המראה את גובה המים הצפוי בשנת 2100. בנוסף, כדי לחזור ולהמחיש את המשמעות של העלייה במפלס האוקיינוסים, שורטט קו גלי כחול המתאר את מפלס המים העתידי על הזכוכית המפרידה בין המבקרים לציפורים. נותרתם אדישים לגורלן של ציפורי המים? בתצוגה הממוחשבת שליד האקווריום אפשר לראות שעליית מפלס האוקיינוסים תשפיע גם על החיים בערי המחר. ניו יורק, סן פרנסיסקו, אלכסנדריה ואחרות צפויות להיות מוצפות באופן חלקי. האי קיריבטי באוקיינוס השקט ייעלם לחלוטין (לתושביו יש כבר תכנית מגירה לפינוי).

בקיר שממול לאקווריום מוצגת רשימה של מקורות אנרגיה חלופיים והבעיות שהשימוש בהם עשוי לעורר. כך למשל, אנרגיה הידרואלקטרית שאמנם אינה תורמת לעלייה בפליטות הפחמן, לא תהיה זמינה בעולם של השנים הבאות שיהיה עולם חם ויבש יותר; השימוש באנרגיה גרעינית הוא מקור לתאונות קטלניות ולפסולת גרעינית מסוכנת; אנרגיה ממקורות גיאותרמיים קשה להשגה ואפילו אנרגיית שמש שמדברים בשבחה, אינה זמינה בימים מעוננים. פתרונות לכל הבעיות האלו עדיין אינם בנמצא. בפינת הגלריה מוצגים עובדים במקצועות העתיד: מהנדס חוות רוח (wind farm engineer), מעריך צריכת אנרגיה בבתים ובעסקים (energy auditor) ומתקין קולטי שמש, רק למקרה שאתם מתכננים הסבה מקצועית ועוד לא החלטתם על הכיוון.
ברוח הפרגמטיזם האמריקאי, התערוכה מעודדת את המבקרים לפעול לצמצום הנזק בכל דרך אפשרית. כך למשל, במעבר בין הגלריות נתלה ציור בהשראת ציוריו של האמן רוי ליכטנשטיין המנסה לגרום לצרכן האמריקאי הממוצע להצביע ברגליים, עד רמת ההמבורגר ותרומתו לשינוי האקלים (— צירפתי למייל הקודם). במקום אחר, נתלה ציור בהשראת האמן הבריטי סוויל לומלי (Lumley) שצייר את אחת מכרזות הגיוס המפורסמות למלחמת העולם הראשונה. במקום הכיתוב המקורי, מופיעה השורה "אבא, מה אתה עשית בנוגע לשינוי האקלים?"

בגלריה השנייה מוקרן על גבי מסך ענק סרט תיעודי קצר ומצמרר על החיים בכפר שישמרף (Shishmaref) המצוי על אי קטן מול חופי אלסקה. התושבים שמרואיינים בסרט מדווחים על האביב המקדים להופיע, הסתו המאחר, חצרות בתיהם ההרוסות עקב עליית מפלס המים והפשרת הפרמא-פרוסט שמערערת את יסודות המבנים, ובעיקר על הקושי בדיג בגלל נדידה מוקדמת של דגים, המהווים את עיקר מזונם, לאזורים קרים יותר. לאחר שתנאי המחייה בכפר החמירו, נאלצו התושבים לעבור לחיות על היבשה הסמוכה.
בסמוך למסך מוצגות מפות משנים שונות המראות את גודלה המצטמצם של כיפת הקרח בקוטב הצפוני. לפי אחת ההערכות, קרח הקיץ בקוטב הזה (Arctic’s summer sea ice) ייעלם כבר ב 2013.

בגלריה הבאה זוכים צופים שמעולם לא צללו אל שוניות אלמוגים להתרשם מיופים של החיים מתחת למים: באקווריום ענק חיים בצוותא ובנחת קיפודי ים, דגים, שושנות ים, אלמוגים ויצורים צבעוניים אחרים. וממול? מבנה מרשים וגדול המעוצב כבית קברות תת-ימי אפור שבו צפויים להיקבר בעתיד היצורים ששוחים כיום בשקט באקווריום הסמוך. על אחת המצבות מופיע שמו של המנוח "קיפוד ים". לצדו נטמנה "שושנת ים" ובסמוך להם "פלנקטון ז"ל". סרטון קצר מסביר כי האוקיינוסים קולטים כמחצית מכמות הפחמן הדו חמצני שאנו, בני האדם, פולטים. כשהפחמן הדו חמצני מתמוסס במים נוצרת חומצה פחמתית. יוני המימן של החומצה לוכדים את הקרבונט המצוי באופן טבעי במי האוקיינוסים ומשמש כאבן הבנייה (יחד עם סידן) של שלדי היצורים הימיים כך שזמינותו מתדלדלת. בקיצור, שלדיהם של היצורים הימיים הולכים ונחלשים והם מתים בהמוניהם. הפגיעה היא כה גורפת עד כי מומחים מתקשים לחזות כיצד תיראה שרשרת המזון העתידית בימים החומציים והחמים של השנים הבאות. בינתיים מדווחים מדעני האקווריום כי העתיד כבר כאן ולראייה מציגים תמונות של סרטנים שעברו התקפי לב בגלל עליית הטמפרטורה במפרץ מונטריי הסמוך.

בגלריה המכונה גלריית הסעודה הנעלמת (vanishing feast) חיים באקווריום ענק פינגוונים מגלניים שמוצאם מדרום אמריקה. נסיבות הגעתם לאקווריום הן מזעזעות ומעידות על מה שצפוי לקרות ליצורים ימיים אחרים. במהלך שנת 2008 נדדו אוכלוסיות דגים שלמות, המהוות את מזונם של הפינגווינים, אל אזורים קרירים יותר באוקיינוס האטלנטי. הפינגוונים פתחו במשחה אחר הארוחה הנעלמת אך כוחותיהם לא עמדו להם להמשיך במסע הימי המפרך. רבים מהם עלו אל חופי ברזיל במצב של תשישות מתקדמת. כמה מהשורדים שמסיבות שונות לא יוכלו לשוב עוד אל הטבע הובאו לאקווריום. כדי להבהיר את המשמעות הכאובה של המצב הוצב ליד האקווריום ציור גדול המרפרר לסצינה מרכזית בחיי היומיום של מבקרי התערוכה: ארוחת הערב האמריקאית שהיא הארוחה המרכזית של היום. בציור, ישובה לשולחן משפחה של פינגווינים ואמא פינגווינית הנבוכה מגישה רק דגיג אחד קטן לצלחתו של האב שאמור לחלקו בין כל הצאצאים הרעבים.

אז מה אפשר לעשות כדי לצמצם, עד כמה שאפשר, את הנזקים העתידיים? בגלריית "אמונה ופעולה" (Faith and Action) מצולמים בני דתות שונות שעושים לתיקון המצב. כך למשל, המתפללים הנוצריים בכנסיית המיסיון בעיר כרמל, המרוחקת כחצי שעה נסיעה מן האקווריום, קונים ירקות ופירות מגידול מקומי בשוק איכרים בחצר הכנסייה. מאמינים מוסלמיים במסגד במדינת אילינוי רוחצים את רגליהם במים שחוממו באנרגיית השמש וחסידי זן במנזר בסן פרנסיסקו מפיקים כחצי מן האנרגיה שהם זקוקים לה מקולטי שמש.
בגלריה "עולם של שינוי" (World of Change) מצולמים נוסעי מערכת התחבורה הציבורית המשוכללת בעיר בוגוטה שבקולומביה, נהגי צי האוטובוסים של עיריית סן פרנסיסקו שמנועי הדיזל שלהם מונעים בשמן טיגון מרשתות המזון המהיר בעיר, ותושבי כפר במדינת ביהר שבהודו המנצלים ביו-מסה להפקת אנרגיה נקייה. הגלריה "תעשו שינוי, לא פחמן" (Make Change, Not Carbon) עוצבה כמטבח של בני המעמד הבינוני החדש והירוק. על מכונת הכביסה תמונה של חבלי כביסה עמוסים בבגדים )הייבוש חינם) ועל השיש מנות צמחוניות של פסטה וסלט. בארון המצרכים צנצנות עם דגנים וקטניות וכל מכשירי החשמל במטבח מחוברים לסוללת שקעים מרכזית המאפשרת לנתקם בקלות בלילה.

מי שרוצה לשלוח מייל לנציגו בקונגרס בבקשה לפעולה דחופה יכול לעשות זאת בעמדה ממחושבת לפני היציאה מהתערוכה. באותה עמדה יכולים המבקרים גם להצטלם לסרטון קצר המתאר את תרומתם למען כדור הארץ באחת מכמה דרכים אפשריות (שימוש בסלי קנייה, מיחזור, נסיעה באוטובוס או ברכב שצמיגיו מנופחים היטב ועוד) ולשלוח את הסרטון להפצה ברשתות חברתיות.

תערוכות אחרות באקווריומים ברחבי ארצות הברית שעוסקות בנזקי ההתחממות באוקיינוסים (רשימה חלקית):

התערוכה פלישת המדוזות: אוקיינוסים בתנאי חוסר שיווי משקל באקווריום הלאומי בעיר בולטימור:
Jellies Invasion: Oceans out of Balance

התערוכה הוירטואלית שינוי האקלים באקווריום של מדינת ניו אינגלנד, בוסטון

התערוכה מרגישים את החום: אתגר האקלים. אקווריום בירץ (Birch) בעיר סן דייגו:
Feeling the Heat: The Climate Challenge

מתכננים לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלכם ולנפוש הקיץ בישראל? רבים מהחומרים בתערוכות הועלו לאתרי האינטרנט שלהן והם מהווים תחליף טוב לביקור אישי בה.

מילון מונחים לשינוי האקלים

בשנים האחרונות, עם התפתחות המחקר והדיון הציבורי בנושא שינוי האקלים, גבר הצורך במשאבי יעץ (reference) בתחום.

מספר ארגונים נחלצו למשימה הזו, וכעת קיימים ברשת מספר לקסיקונים ומילוני מונחים בשפה האנגלית שבהחלט עושים את העבודה. .

האמת, המחקר בתחום התפתח כל כך שחלק מההסברים במילונים הללו יורדים לרזולוציה מדעית שלעתים דורשת שימוש במילון מונחים נפרד להבנת התיאורים. אבל בסיכומו של דבר זו התפתחות חיובית שמאפשרת דיון ציבורי רחב ומעודכן בשלל הנושאים המדעיים והאחרים ששינוי האקלים מזמן.

כמעט כל המילונים אגב כוללים אינדקס אותיות מקוון (רשימה זוהרת של אותיות האלפא-בת) שמקל מאוד על ההתמצאות: לוחצים על האות הראשונה של המונח שמחפשים, ומגיעים ישר אל הדף במילון ששם עשוי הערך שמחפשים להימצא

הנה כמה מן המילונים המוצלחים יותר שמצאתי:

מילון מונחי האקלים של ויקיפדיה הוא מגוון ורחב יריעה. בניגוד לכמה מהמילונים האחרים, שהם יותר טכניים אקלימיים במהותם, ויקיפדיה, כמו ויקיפדיה, הולכת על הכל. משמות ספרים וסרטים בנושא ועד מונחים טכניים מדעיים ברמת רזולוציה גבוהה.

לויקיפדיה יש גם גרסא מקוצרת יותר, עם הדברים ההכרחיים באמת.

לסוכנות האטמוספירה והאוקינוסים של ארה"ב, NOAA, יש מילון מונחים משלה לנושאי אקלים. טכני, סמכותי, מפורט, אם כי טיפה מוגבל מבחינת רוחב היריעה.

וגם סוכנות ההגנה על הסביבה של ארה"ב לא טומנת את ידה בצלחת. למילון המונחים המצויין שלה לשינוי אקלים אפשר להגיע כאן.

ואם זה לא מספיק טכני אז יש ל NOAA עוד מילון מונחים שעוסק רק בפליאו-אקלים, כלומר בניסיון לקבוע את תנאי האקלים בתקופות עתיקות. מרתק.

לאתר realclimate שענינו הבאת מידע מדע אוביקטיבי בצורה לא לוחמנית אבל אינפורמטיבית, במטרה לחשוף את השטחיות והמגמתיות של אתרי מכחישי האקלים, יש מילון מונחים מצויין.

הפאנל הבינממשלתי לשינוי אקלים IPCC מצרף לכמה מפרסומי המפתח שלו מילוני מונחים. אחד הותיקים בהם הוא זה שצורף לדו"ח השלישי של הפאנל שיצא ב 2001. כאן. לא תמיד לגמרי מעודכן אבל כתוב בשפה ששווה לכל נפש ומפורט מאוד.

אמנת האקלים של האו"ם UNFCCC מחזיקה מילון מונחים מפורט וסמכותי. הנה.

ועבור מי שכל המידע הזה לא יספק אותו והוא ימצא עצמו עדיין נע ונד בחוסר מנוחה, יש רק פתרון אחד: לבוא למשחק הגמר של אליפות בתי הספר היסודיים של תל-אביב שיתקיים ב 17 במרס בשעות הצהריים, כנראה באולם הדר אפקה בהדר יוסף.