ארכיון

Posts Tagged ‘התחממות גלובלית’

2010 – השנה החמה מאז תחילת המדידות בעידן המודרני

עכשיו זה רשמי: 2010 מתייצבת ביחד עם 2005 כשנה החמה ביותר מאז התחילו מדידות סדירות של טמפרטורות בעידן המודרני בסוף המאה ה 19.
הנה קישור למרכז המחקר האוקייני והאטמוספרי של ארה"ב NOAA שמביא את הנתונים.
הנה העיקריים:
– הטמפרטורה העולמית הממוצעת ב 2010 היתה גבוהה ב 0.62 מעלות צלסיוס (1.12 פרנהייט) מהטמפרטורה העולמית הממוצעת של המאה ה 20.
– 2010 היא השנה ה 34 ברציפות שבה הטמפרטורה עולמית הממוצעת היא גבוהה יותר מהטמפרטורה הממוצעת של המאה ה 20.
– הטמפרטורה העולמית הממוצעת לשטחי היבשה של כדור הארץ ב 2010 היתה 0.96 מעלות צלסיוס (1.73 פרנהייט) מעל הממוצע למאה ה 20. מה שהופך את 2010 לשנה השניה מעולם מבחינת הטמפרטורות היבשתיות.
– הטמפרטורה העולמית הממוצעת לאוקינוסים היתה 0.49 מעלות צלסיוס (0.88) מע הטמפרטורה הממוצעת למאה ה 20 – השנה השלישית מעולם מבחינת הטמפרטורות הימיות.

אנימציה מוצלחת על שינוי אקלים

הנה לינק עם אנימציה מעולה של שינוי אקלים, שיצר ג'ון קוני, ושזכתה בבפרס מטעם Loretto Bay Company

התחממות כדור הארץ נמשכת: אפריל 2010 – החם ביותר (גלובלית) מאז 1880

סוכנות האוקינוסים והאטמוספירה הלאומית של ארה"ב, NOAA נחשבת למקור האמין ביותר בעולם לנתונים אקלימיים שוטפים ולממוצעים ארוכי טווח. מדענים, מכוני מחקר, מתכננים איסטרטגיים של מערכות חקלאיות לאומיות, מנהיגי תעשייה ומדינאים בכל רחבי העולם מסתמכים על נתוני NOAA לקבלת החלטות ותכנון איסטרטגי.

ב 17 במאי פרסמה NOAA דו"ח חדשי ממנו עולה חד משמעית שחודש אפריל 2010 הוא האפריל החם ביותר, בשקלול עולמי, מאז התחילו מדידות טמפרטורה סדירות ב 1880. הנתון הזה לוקח בחשבון הן טמפרטורות קרקעיות והן ימיות. גם כשלוקחים בחשבון רק טמפרטורות שנמדדות בים, אפריל 2010 הוא החם ביותר מאז 1880. כשלוקחים בחשבון טמפרטורות קרקעיות בלבד מדובר באפריל השלישי בחומו מאז 1880. ואולי הכי משמעותי: כשמחשבים את הטמפרטורות עבור כלל התקופה שבין ינואר לאפריל 2010 (השלישון הראשון בשנה) מוצאים שזה הוא השלישון החם ביותר מאז 1880.

הנה הנתונים:

הטמפרטורה המשוקללת (אוקינוסים ויבשות) באפריל 2010: 14.5 צלסיוס. 0.76 מעלות מעל הממוצע למאה ה 20.

הטמפרטורה המשוקללת (אוקינוסים ויבשות) לינואר עד אפריל 2010: 13.3 צלסיוס. 0.69 מעלות מעל הממוצע למאה ה 20.

הטמפרטורה המשוקללת לאוקינוסים בלבד באפריל 2010: 17.03 צלסיוס. 1.03 צלסיוס מעל הממוצע למאה ה 20.

הטמפרטורה המשוקללת ליבשות בלבד באפריל 2010: 10.33 צלסיוס. 1.29 צלסיוס מעל הממוצע למאה ה 20.

הסיבה לכך שטמפרטורת האוקינוסים באפריל גבוהה משמעותית מזו של היבשות היא שרוב שטחי האוקינוסים נמצאים בחצי הכדור הדרומי, שבאפריל נמצא אחרי הקיץ, בעוד רוב שטחי היבשות הן בחצי כדור הצפוני, שבאפריל נמצא אחרי החורף. את המפה המראה את הנתונים באפן גרפי ניתן לראות כאן.

ועוד פרפראות:

שטחו של הקרח הארקטי (במלים אחרות שטח אותם חלקים באוקינוס הקרח הצפוני שהיו קפואים) היה באפריל 2010 נמוך מהרגיל, זה השנה ה 11 ברציפות. השטח הקפוא הממוצע: 14.7 מיליון קמ"ר.  כ 2% קטן יותר מהממוצע לשנים 1979-2000 (1979 היא השנה הראשונה עבורה יש מדיד כזו). יחד עם זאת, הקרח הארקטי באפריל 2010 היה הגדול ביותר בשטחו מאז 2001.

שטח הקרח האנרקטי (באוקינוס שסביב אנטרקטיקה) היה באפריל 2010 קרוב לרגיל, רק 0.3% פחות מהממוצע ל 1979-2000.

כיסוי השלג העולמי, אותו מודדים בעקביות מאז 1967, היה באפריל 2010 הרביעי הנמוך ביותר מאז התחילו המדידות. זו השנה השביעית ברציפות שכיוסי השלג באפריל הוא נמוך מן הממוצע לשנים 1967-2010. חום גבוה מממוצע בצפון אמריקה, אירופה וחלקים מרוסיה תרמו לכיסוי השלג הנמוך.

כיסוי השלג באפריל 2010 בצפון אמריקה היה הנמוך ביותר מאז התחילו המדידות ב 1967. באפריל 2010 נרשמה גם האנומליה השלילית הגבוהה ביותר אי פעם לחודש כלשהו. במלים פשוטות: ההפרש בין גודל השטח המכוסה בשלג באפריל 2010 לבין הממוצע הרב שנתי הצפוי בחודש זה הוא ההפרש הגדול ביותר שנרשם אי פעם.

השירות המטאורולוגי האוסטרלי חישב שמדינות ויקטוריה וטסמניה סיימו באפריל 2010 את תקופת 12 החודשים החמה ביותר מאז התחילו המדידות שם.

על פי מרכז האקלים בגרמניה, המדינה חוותה באפריל 2010 את האפריל היבש ביותר מאז 1901 – יבש אפילו יותר מ 2007.

12 תמונות מדהימות מהקוטב הצפוני

את הסדרה הזו לא כדאי להפסיד. ניק קובינג, ששהה עם הספינה 'ארקטיק סאנרייז' של גרינפיס במסע בקוטב בשנה שעברה, זכה בפרס השלישי של תחרות הציולמים השנתית של ארגון הצלמים האמריקני ל 2009. האימאג'ים מן הקוטב המצטמצם עוצרי נשימה. המסר, המסירות וההתמסרות של הצלם לנושא ולמה שהוא מייצג במסגרת המאבק בהתחממות כדור הארץ מרגשים.

הנה הקישור

קמפיין 'יום שני צמחוני' בישראל כתרומה למאבק בהתחממות גלובלית

דו"ח מקנזי שעוסק בהפחתת פליטות בישראל הציע בין השאר הפחתת צריכת הבשר בישראל ב-20% כמהלך לצמצום פליטות co2. לאחרונה עלה הרעיון  לאמץ  את יום שני כיום צמחונות סביבתית שבועי, ברמה הלאומית או העירונית, כמו שכבר נעשה בגנט בבלגיה ומקומות אחרים. אחד הפעילים בתחום זה בישראל הוא חגי כהן. כהן גורר נטיה להתחשבות בבעלי חיים מאז ימי ילדותו במושב, במהלכם היה עד פעיל לסבלם של עופות בלולי העוף וההודו. לאחרונה, בשל משבר האקלים, הוא מוצא טעם חדש לצמחונות.

אני אוהב את היזמה הזו.

כמה דו"חות שיצאו בשנים האחרונות מראים בבירור את הקשר בין תעשיית הבשר למשבר האקלים.

  • ב 2006 פרסם ארגון המזון והבריאות של האו"ם דו"ח בשם 'צלו הארוך של הבקר' הקובע שתעשיית הבשר העולמית, ובעיקר ענף הבקר, אחראיים לכ-18% מכלל הפליטה העולמית של CO2.
  • ב- 2008 דיווחה ברזיל שב-2007 אבדו באגן האמזונס 12,000 קמ"ר של יער עד טרופי – שטח בגודל של 60% משטחי ישראל. בירוא היערות הזה נעשה כדי לפנות מקום לחוות המגדלות תבואות מספוא, בעיקר סויה המשמשת לפיטום בקר.
  • במאי 2009 דיווח הגארדיאן על החלטה שנפלה במועצת העיר גאנט שבבלגיה, המחייבת מסעדות ואולמות אירועים להגיש בימי חמישי מזון צמחוני בלבד, ולהציע תפריט על טהרת הצומח כאופציה גם בימי השבוע האחרים.
  • ביוני 2009  פרסם ארגון גרינפיס הבינלאומי דו"ח מרתק שעומד על הקשר שבין צריכת  בשר הבקר העולמית לבין "שחיטת האמזונס". הדו"ח מראה בבירור כיצד ההקטנה הדרסטית של הריאה הירוקה הגדולה בעולם מצמצמת באפן דרמטי את כושר קיבוע ה CO2 של הביוספירה.

ברוח הדברים הללו הוציאו חגי וחבריו לאחרונה שני מסמכים מעניינים בנושא. האחד תחת הכותרת 'הקמפיין הבינלאומי להחלת יום צמחוני בשבוע', והשני נקרא 'גילוי דעת – יום צמחוני בשבוע'. הקמפיין שלהם זכה לזריקת עידוד מכיוון בלתי צפוי: מגזין "על השולחן" יזם בקיץ 2009 פרויקט "שני צמחוני" במסעדות, אליו הצטרפו כ – 40 מסעדות, חלקן מסעדות בשר מובהקות כמו 'אל-באבור' ו'בלק אנד בורגר'. המסעדות התחייבו להרחיב את היצע המנות הצמחוניות שלהן בימי שני. חגי וחבריו חישבו ומצאו שיום צמחוני בשבוע שבו לא ייאכל בישראל בשר כלל שקול להשבתת יותר מ-612,000 מכוניות פרטיות.

לטענת יוזמי הקמפיין, יום שני צמחוני עשוי להיות היעד האסטרטגי החשוב ביותר של הקהילה הסביבתית בישראל, משום שאין שום מהלך אחר שמשתווה לו ביחס בין עלות ותועלת. הורדה של מאות אלפי מכוניות  מכבישי ישראל או לשכנע ישראלים לא לטוס לנופש בחו"ל זו משימה שקה. לעומת זאת, הניסיון בכמה מקומות בחו"ל (העיר גנט בבלגיה היא חלוצה בתחום) מלמד שבמהלך משותף של הממשלה והארגונים עשוי לשכנע מאות אלפי קרניבורים לצמצם את הצריכה ולהיות שותפים להישג סביבתי אדיר. זה לא מחייב הרבה משאבים, לא כרוך בעימות מול בעלי ההון ואפילו לא מחייב שנוי דרסטי באורח החיים של רוב הציבור. מספיק שבסיסי צה"ל או מפעל ההזנה בבתי הספר יעברו ליום צמחוני בשבוע, כדי להשיג תועלת השקולה לסגירת עשרות מפעלים מזהמים. זו הזדמנות להיאבק בהתחממות הגלובלית במאמצים צנועים יחסית.

אפשר להצטרף לקמפיין באתר 'על השולחן' – כאן .

והנה קישור לאתר סופר גרין שמטיף לצמחונות סביבתית (שאגב זכתה כבר בישראל לשם 'חצימחונות').

לא כל כך מהר אולי אך אמיתי וגם מדאיג: הקרחונים בהימאלאיה ממשיכים להצטמצם

לקח לפאנל הבינממשלתי לשינוי אקלים IPCC כמה חודשים, אבל עכשיו הם יצאו בהודאה. הקטע בדו"ח הרביעי של הארגון מ 2007 שעוסק בהפשרת הקרחונים בהימאלאיה היה שגוי. הקביעה שהופיעה בו כאילו חלק ניכר מקרחוני ההימאלאיה ייעלם עד שנת 2035,  לא התבססה על מחקר מדעי כפי שהנורמות של הפאנל מחייבות, אלא הסתמכה על מידע שנכלל בדו"ח של קרן חיות הבר WWW, שהתבסס בתורו על ראיון עיתונאי שנתן גלציולוג הודי ב 1999.

ה IPCC חשוב מכדי שדברים כאלו יוכלו לקרות בו. ממשלות כל המדינות, והציבור העולמי בכלל, נותן בו אמון רב, ובצדק. זה ארגון ייחודי, חסר תקדים בגודלו ובפרוצדורות הקפדניות בהן הוא עובד. אלפי אנשי מקצוע מתחומים רבים הנוגעים בשינוי האקלים – קלימטולוגים, גלציולוגים, אוקיאנוגרפים, גיאולוגים, ביולוגים, אקולוגים, בוטנאים וזואולוגים שקשורים בו עובדים בצוותים שתפקידם לתעד ולהעריך כל מחקר שמתפרסם בז'ורנאל מדעי מוכר. הערוכיהם נכללות כל כמה שנים  בדוח אינטגרטיבי שהופך להיות האורים והתומים של כל מי שמתעניין בשאלת האקלים ועתיד האנושות.

עכשיו כבר אין ספק. הארגון החשוב הזה, שאין לא אח ורע בהסיטוריה של המחקר המדעי ויצירת הידע בעולם, זקוק לבדק בית. טעות אחת כזו לא ממוטטת את המבנה המוצק של הידע שהצטבר בעשרות השנים על התחממות כדור הארץ, אך היא ודומות לה עלולה לפגוע בנכס החשוב ביותר שעומד לרשות הארגון: אמון מלא גם בכוונותיו, באינטגריטי של ראשיו ומעל לכל במקצועיות של אנשיו.

טעויות כאלו, כשהן מתגלות, גורמות לעליצות אצל ספקני האקלים ומכחישי התחממות. שיבושם להם. הלוואי שהן היו יכולות גם לשנות את המציאות, אבל הן לא. הקרחונים בהימלאיה מממשיכים להצטמצם בקצב מדאיג. אז אולי הם ייעלמו  עד 2035 כמו שכתוב בדו"ח הרביעי, אבל הם נסוגים, ואנשים רבים בהודו, סין, והמדינות השכנות מודאגים מאוד לאספקת המים שאחראית לקיומה של ששית מאוכלוסית העולם. הוידאו הזה שצולם ב 2008 בצד הסיני של ההימאלאיה מספר את הסיפור היטב.

ובוידאו הבא, ששודר ביום רביעי ברשת ENC, מובא הסיפור וכמה מן המשמעויות שלו. כדאי לצפות בו עד הסוף, כי לקראת הסוף הוא מביא כמה נתונים חשובים על מצב הקרחונים בהימאלאיה. למשל, קרחון שנמדד ב 1953, כשהילארי וטנסינג עלו לאוורסט, נמדד שוב לאחרונה ומסתבר שאורכו התקצר בכ 5 קילומטרים. וגם: מאז שנות ה 70 עלתה הטמפרטורה הממצועת שנמדדה ב 49 תחנות מטאורולוגיות בהימאלאיה במעלת צלסיוס שלמה – קצב כפול מזה שנמדד במקומות אחרים, נמוכים יותר, באזור.

משחק מגניב: סימולטור אקלים גלובלי

הנה גאדג'ט נחמד שמאפשר התנסות ישירה בהכרעות שמנהיגי העולם ניסו להגיע אליהן בקופנהאגן, ולהבין יותר טוב על איך הן משפיעות.

שניים מן המשתנים החשובים במאבק להצלת האטמוספירה ושימור אורח החיים הנוכחי שלנו על פני כדור הארץ, הם המועד הצפוי של שיא פליטות פחמן הגלובלי, וקצב הירידה השנתית שלהן אחרי נקודת השיא. זה אולי נשמע אבסורדי, אבל זה נכון: עשרים שנה אחרי שהמדענים הבינו את הצורך הגורלי לצמצם פליטות  CO2, שתים עשרה שנה אחרי החתימה הראשונית על פרוטוקול קיוטו וחמש שנים אחרי כניסתו לתוקף, הכמות השנתית של פליטות CO2 גלובליות עדיין נמצאות בקו עליה. בקופנהאגן ניסו להגיע להסכמה ששנת היעד להגעה לשיא הפליטות ולתחילת הירידה תהיה 2016 או, לכל המאוחר 2020. אבל גם זה היה יותר מדי רדיקלי לטעם של סין, ארה"ב וכמה מדינות מתועשות אחרות, ולכן הועידה הסתיימה ללא החלטה על שנה מחייבת. מה שברור זה שככל ששנת השיא תגיע מאוחר יותר, מצב האקלים יהיה רע יותר.

שנית,  כשכבר נגיע לשנת השיא של הפליטות, נצטרך להחליט באיזה קצב שנתי נרצה לצמצם אותן בעתיד. יעד צמצום שנתי של אחוז אחד מהפליטות ישיג מטרות אקלימיות מסויימות. יעד של שני אחוזים ישיג תוצאות אחרות וכן הלאה.

את ההשפעה של כל החלטה כזו אפשר לחשב ולהעלות על טבלאות די מהימנות.  באתר הזה תוכלו להתנסות קצת במספרים הללו בובמשמעויותיהם באמצעות משחק סימולציה אינטראקטיבי . אתם בוחרים שנת שיא פליטות וקצב הירידה שיונהג אחריה, והגרפים שמימין מבטאים את השפעת הבחירה שלכם על שלושה משתנים: סך הכמות שתיפלט לאטמוספירה,  שיעור ה CO2 שיהיה בה וקצב עליית הטמפרטורה במאה ה 21.

מקריר! (שזה גם קול וגם מגניב)

בינתיים אני מחכה שמישהו יפתח סימולטור עם תסריטים שונים של מועד הגעת הפועל אוסישקין לליגת העל ואליפות ראשונה. אמנם לקחת אליפות ממכבי זה קצת יותר קשה מלפתור את שלל הבעיות הכרוכות במאן החום האטמוספרי. אבל היי – אנחנו אידיאליסטים, ולא באנו למשחק הזה כדי ליהנות, נכון?