ארכיון

Posts Tagged ‘השריפה בכרמל’

בין ועידת האקלים בקנקון לשריפה בכרמל: מפריטים את העולם למוות

ועידת האקלים בקנקון, כך נראה לעת עתה, לא תתפזר בטרם עת. במהלך סוף השבוע איימו תשע ממדינות אמריקה הלטינית לנטוש את הועידה. הם הבהירו שאם המסמך שמכינה מזכירות הועידה לדיון המכריע בהשתתפות שרים וראשי מדינות שאמור להתחיל השבוע לא יכלול את האפשרות המועדפת על רוב המדינות המתפתחות, שהיא הארכת תקופת התחולה של פרוטוקול קיוטו לעשור נוסף, הן הולכות הביתה. המסמך הופץ ביום ראשון, ויש בו התיחסות עמומה לפרוטוקול קיוטו. זה לא מבטיח שבסוף השבוע יוחלט על הארכת תחולת הפרוטוקול. סביר יותר שלא. אבל הלטיניות רקעו ברגליים, קיבלו משהו להתחיל איתו את השבוע, והועידה ממשיכה.

השאלה האמיתית שמתחדדת בקנקון היא האם ועידות או"ם עתירות משתתפים ותלויות קוצנזוס מסוגלות בכלל לקרב אותנו לפתרון. גם אם הועידה תצליח להתכנס סביב פתרון בענין קרן ההסתגלות, וגם אם ההתקרבות בין ארה"ב לסין בנושא המעקב והוידוא אחר פליטות אכן תבשיל להסכמה פורמאלית, בשאלת הליבה לא תהיה התקדמות בועידה הזו. גם בסוף השבוע הבא לא נדע איך הקהילה הבנלאומית מתכוונת לצמצם את כמות ה CO2 שצבורה באטמוספירה ואיך היא מתכוונת למנוע מהטמפרטורה הממוצעת עולמית לזנק בעשורים הקרובים ביותר מ 2 מעלות.

וזה מדאיג. מדאיג מאוד. הערכה חדשה של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב שפורסמה לאחרונה מתריעה על עליה בת ארבע מעלות בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עד שנת 2060. וההבדל בין שתיים מעלות לארבע, הוא, אגב, עולם ומלואו. עלית הטמפרטורה העולמית הממוצעת ביותר ממעלה וחצי מקרבת מאוד את הנקודה שבה מנגנוני ההיזון החוזר הכרוכים בשינוי האקלים (כולל שריפות יערות בקנה מידה גדול) ייכנסו למעגל קסמים מהיר והרסני. אם זה יקרה, גרף ההתחממות עלול להזדקר עוד יותר, ולשים ללעג את כל מי שמנסה להתנבא היום על הטמפרטורה שתשרור בעוד שלושים או ארבעים שנה. אם זה יקרה, אי אפשר יהיה להעריך את קצב ההתחממות, ועוד פחות מזה למתן אותה. מאות מיליונים ואולי יותר יגלו שארצותיהם לא יכולות עוד להאכיל אותם. יהיה רע לתפארת.

מנהיגי העולם יגיעו לקנקון עם רצון טוב למראית עין, ויתנהלו בדיונים באורח ענייני ומנומס ומקצועי. אבל בסוף השבוע הם צפויים להצביע לנוסח שיאפשר להם להיבחר עוד פעם בארצותיהם. מנהיגות עולמית של אנשים עם שיעור קומה וחזון שמוכנים לשלם מחיר פוליטי יקר על הליכה בדרך בלתי פופולארית איננה בנמצא.

גם אצלנו קורה דבר דומה: מפלגות השלטון מורכבות מפוליטיקאים שמצביעים על פי החישובים של מה יחזיר אותם אל הכסא לעוד קדנציה. לכן לא רואים אצלנו בעשורים האחרונים פוליטיקאים ממפלגות השלטון שמוכנים להתייצב מול הטייקונים, אלה שמקבלים מן הציבור מתנות ענק כל פעם שמגיע עוד חג של דת ההפרטה שהשתלטה עלינו, ולהודיע להם שנגמרה החגיגה. להיפך: עסקנינו, מנתניהו ועד אחרון הח"כים של הקואליציה, טרודים בלי הרף בהגדלת הנתחים שיעברו מן הקופה הציבורית אל אלה שיכולים לממן להם מסעות בחירות. לכן אין מבוגרים אחראיים שמשגיחים על האוצר, ולכן בהיעדרם הולכים תקציבי הכבאות, המים, החינוך והרפואה והרווחה ואכיפת החוק ורשות החירום הלאומית ומצטמקים, ובמקומם צומחים חוזים ועוד חוזים של שירותים ציבוריים שאמורים להינתן לנו בידי תאגידים. השירותים הללו, למי שלא הבין, יהיו שם כל עוד תזרים המזומנים עובד כמתוכנן. ביום פקודה הם ייעלמו. גם החיוניים שביניהם, ןאז אנחנו לבדנו, עם מענה קולי שמבקש את ארבע הספרות האחרונות בכרטיס האשראי שלנו לפני שהוא מוכן לרשום את הצרה שמאיימת על בריאותנו וחיינו.

ההפקרות הזו היא מקור כוחם של נערי האוצר: צעירים מוכשרים, מיטב בחורינו, שהלכו שולל  אחרי המבוא לכלכלה שמלמדים אותם בשנה א' וממשיכים לחשוב ולהתנהג כאילו המודלים האקונומטריים האלגנטיים הללו מייצגים באיזושהיא צורה את המציאות. שבויים בקסם השקרי הזה הם מוכרים בצעירותם את נכסינו לטייקונים במחירים של סוף עונה, ומתכננים איך עד גיל 40 הם יחצו את הקוים ויקבלו ג'ובים שמנים בתאגידים אשר קנו מהם את הסחורה. אורי אנזנברג כתב ביום ראשון באתר 'אתגר' את המאמר המעניין ביותר מאז השריפה בכרמל על הקשר בינה לבין מחלת הרוח של ההפרטה. איני יודע אם העוזר של נתניהו אכן מצא בגוגל חברה אמריקנית עם מטוס כיבוי גדול וסגר איתה, באישור הבוס, עסקת כיבוי במחיר מציאה (מאתיים אלף דולר ליום). מה שבטוח הוא שהאקלים הולך לשרוף אותנו כי כבר מאה וחמשים שנה אנחנו מפריטים את האטמוספירה ומעלים אותה קרבן לכלכלת פחמן מוטרפת. ועכשיו מתברר שאפילו את שירותי כיבוי האש כבר הפרטנו, מאחורי גבם של הכבאים ומפקדיהם. המדינה כמגינת העם?  הצחקתם אותי. כשראש הממשלה –הוא ראש ההפרטה, והוא פונה בשעת חירום לחברה פרטית בחו"ל כדי שתציל את יערות הכרמל  ואותו, ברור לחלוטין שהפארסה של מדינה עם שירות ציבורי שתפקידו לדאוג לאזרחיה היא מסיכה חלולה.

שריפות יער והתחממות גלובלית

שימו לב!!!  הומוקמובוסטנס מעניק פרסים לקוראיו!!!!

  • ציון לשבח מטעם הומו קומבוסטנס (צלה"ק) יוענק למי שיוכיח שהוא דאג להעביר לינק של פוסט זה לאחד לפחות מנערי האוצר, שלאור נימנומם המתמשך של שרי ממשלות ישראל הפכו בעשורים האחרונים לגורם הדומיננטי בקביעת תקציבי ההיערכות למצבי חירום אזרחיים בישראל.
  • אות יקיר החודש של הומו קומבוסטנס (יחה"ק) יוענק למי שימציא הוכחות לכך שנער אוצר אחד לפחות גם פתח את הלינק והקדיש לו למעלה מחמש שניות.

יהיו אשר יהיו הממצאים באשר לזיק שהצית את הלהבה בכרמל, דיווחי אנשי הקרן הקיימת וציטוטי הכבאים מבהירים שערב השריפה נמצאו יערות הכרמל במצוקת יובש קשה. שנים רצופות של בצורת, ומרווח זמן של למעלה משמונה חדשים  מאז הגשם הרציני האחרון בתחילת 2010 הפכו את עצי החורש ואת הצמחיה העשבונית שביניהם למצבור ענק של חומר אורגני דליק שממתין להתלקחות.

מחקרים מן השנים האחרונות אשר עוסקים במשטר הטמפרטורות והגשמים בישראל ומתבססים על מודלים לחיזוי אקלימי גלובלי ואיזורי, מנבאים שהעשורים הבאים  יתאפיינו בתקופות בצורת ארוכות,תכופות  וקיצוניות יותר מאלו שידענו במאה העשרים. כמויות הגשמים יירדו רק במעט, אך הפיזור שלהם ישתנה דרמטית: מאירועי גשם רבים קטנים, כמו באירופה, אנו עוברים במהירות למשטר גשמים שכולל אירועי גשם מעטים, שמתחילים מאוחר בשנה ומסתיימים מוקדם, ויש להם נטיה להוריד כמויות גשם גדולות מאוד בכל אירוע. המשמעות: רוב הגשם נסחף מיד ובעצמה לואדיות ולים, ורק חלק מועט  ממנו מחלחל לקרקע ואל מי התהום. וכשהצמחיה והקרקע יבשים יותר, האש מתלקחת במהירות ומתפשטת בזריזות.

המחקר הסמכותי ביותר עד כה על הקשר בין התחממות גלובלית לבין שריפות יער  התמקד בדרום מערב ארה"ב. הוא נכתב בידי ווסטרלינג, הידאלגו, קאיאן וסוויטנאם מן האוניברסיטאות של קליפורניה ואריזונה, ופורסם באוגוסט 2006 ב Science (גיליון 313). במהלך המחקר בדקו החוקרים  1166 שריפות יער (בגודל מינימאלי של אלף  אקרים, כלומר 4500 דונמים) שפרצו בין 1970 ל 2003.  המתאם החזק ביותר שהם מצאו היה בין שריפות קיץ לבין טמפרטורות חמות מהממוצע ששררו באביב, שהביאו להפשרת שלגים מוקדמת, להתקצרות התנאים המאפיינים את האביב ולהתארכות דה-פאקטו של הקיץ. במהלך 33 השנים שכיסה המחקר, 56% מכלל השריפות ו 72% מכלל השטח שנשרף אירעו בשנים בהן הפשרת השלגים התחילה מוקדם מהממוצע. בשנים שבהן הפשרת השלגים החלה מאוחר מן הממוצע קרו רק 11% מהשריפות שהיו אחראיות רק ל 4% מכלל השטח שנשרף.

אך הממצא המעניין ביותר הוא ההבדל הסטטיסטי המובהק בין השנים 1987 – 2003, כלומר המחצית השניה של תקופת המחקר, לבין המחצית הראשונה. מסתבר שהתקופה המאוחרת, שהושפעה הרבה יותר מהתחממות כדור הארץ והראתה עליה מוחשית בטמפרטורה הממוצעת באיזור, היתה התקופה שבה כמות השריפות ועצמתן היו גבוהות משמעותית מהתקופה הראשונה. בשנים הללו התארכה תקופת שריפות היער (כלומר המועד מפרוץ השריפה הגדולה הראשונה ועד מועד פרוץ השריפה הגדולה האחרונה) בדרום מערב ארה"ב ב 78 יום.

מאמר אחר, פרי עטם של החוקרים פצ'וני ושינדל, התפרסם בספטמבר 2010 בפרסומי האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים. פצ'וני ושינדל עוסקים במשטרי שריפות היער באלף השנים האחרונות, אחריהם הם מתחקים באמצעים ארכיאולוגיים וביולוגים שונים. הממצא העיקרי שלהם: עד המהפיכה התעשייתית שריפות יער התנהלו במשטר שנקבע בעיקר בגלל גשמים, כלומר נטו להתפרץ בתקופות יבשות יחסית בין תקופות לחות שבהן היערות התעבו וייצרו כמות גדולה של עץ שיכלו לבעור. לעומת זאת, מאז המהפיכה התעשייתית השתנתה התמונה. ההסבר הסטטסיטי המשכנע ביותר לפיזור השריפות מאז המאה ה 19, ובעיקר לקפיצה המשמעותית בתכיפותן ובעוצמתן בעשרים השנים האחרונות, נעוץ בשינויי מפרטורה, כלומר בהתחממות כדור הארץ, ולא במשקעים. המסקנה שלהם: במאה ה 21, שצפויה להיות חמה משמעותית מהקודמת, אנו צפויים לעליה דרמטית עוד יותר בתכיפות ובעוצמה של שריפות היער.

ולסיום מאמר סקירה שהתפרסם בסאיינס ב 2009, העומד על ההשפעה המגוונת שיש לאש על המערכת הטבעית של כדור הארץ, על הפערים הגדולים שעדיין קיימים ביכולתנו לצפות את התנהגות האש, ועל החשיבות הגדולה שיש למחקר האש בתקופה החמה והיבשה הצפויה לנו בגלל התחממות גלובלית במאה ה 21.

 

השריפה בכרמל ומשבר האקלים. וגם: זיק של תקוה מקנקון

הידיעות הטרגיות משריפת הענק בכרמל ביום חמישי עוצרות נשימה. עדיין אין פרטים ברורים על הנסיבות שגרמו לאסון המחריד הזה, שגבה מחיר דמים חסר תקדים באירועים מסוג זה בארץ וגם בעולם (הרוב המכריע של שריפות יער ברחבי העולם מסתיים בלי אבידות בנפש). אבל דבר אחד אפשר לאמר בביטחון: הטמפרטורות הקיציות שליוו אותנו במהלך חודשי הסתו ואל תחילת החורף, ועצירת הגשמים – שני משתנים שמושפעים באפן ישיר משינוי האקלים – הביאו את יערות הכרמל למצב של יובש קיצוני. שמונה חדשים ללא גשם משמעותי ורצף של שנים עם מספר אירועי גשם שהולך ומצטמק, הפכו את האורנים הללו לערימת זרדים בשמש שמחכים לזיק קטן כדי להידלק. השריפה בכרמל היא אות מן העתיד: ההתחממות הגלובלית, שלא פוסחת גם על ישראל, עוד תזמן לנו לצערנו הרבה עצים יבשים שיעלו בלהבות השמימה בהרבה שריפות.

לאסון בכרמל יש הקשר נוסף למשבר האקלים. התחממות כדור הארץ כרוכה בתהליכים של היזון חוזר. הכוונה היא לתהליכים שנגרמים, במישרין או בעקיפין, כתוצאה משינוי האקלים , ושבעצם התרחשותם גם תורמים לה.משך ההתחממות. שריפות יער גדולות הן בדיוק כאלה. הן מקבלות רוח גבית מן ההתחממות גלובלית, אבל גבעת ובעונה אחת גם מחזקות אותה בלפחות שלוש דרכים.

הראשונה: החום שנוצר במהלך השריפה מחמם באפן ישיר את האטמוספירה.

השניה : השריפה פולטת  CO2 לאטמוספירה ובכך מגבירה את אפקט החממה.

השלישית – אבדן עצי יער, אפילו מחטניים, פירושו אבדן של יכולתם לקלוט ולקבע פחמן מן האטמוספירה. זה אומר הרעה נוספת במאזן ה CO2  ההולך ומצטבר באטמוספירה.

בינתיים, ביום חמישי 2 בדצמבר, אולי שביב תקווה מועידת האקלים בקנקון. בצהריים פרסמה סוכנות הידיעות אי.פי שארה"ב וסין קרובות להסכמה בנושא שהיה סלע מחלוקת משמעותי ביניהן בקופנהאגן: מעקב בינלאומי אחרי הצורה שבה המדינות עומדות התחייבויות שלהן לצמצם פליטות. הסיכוי להסכמה דווח בימים האחרונים גם כאן, והבשורה של אי.פי מעודדת. מה שנראה בקופנהאגן כהתעקשות סינית ילדותית משהו על זה שאיש לא יציץ בחצרם האחורית התמתן מאוד לקראת קנקון. סו וואיי, אחד הנושאים והנותנים מטעם סין בקנקון, התבטא בצורה מתונה בנושא, וראש המשלחת האמריקאית במסיבת עיתונאים ביום רביעי שמבחינת ארה"ב המעקב הבינאלומי חייב להיות חזק, אבל אינו צריך להיות אחיד, וארה"ב מוכנה לקבל שבמדינות שונות יתנהלו המעקב, הדיווח ווידוא הביצוע (MRV) בשיטות שונות. האוירה מעידה כנראה על רצונן של שתי המעצמות הגדולות להגיע להסכמה בקנקון – אם לא על הסכם גלובלי כולל על צמצום פליטות, לפחות על נושאים נלווים כמו MRV. ביום כמו היום זה משהו קטן להתנחם בו.