ארכיון

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

מה יודע הציבור על שינוי אקלים וכמה זה איכפת לו? מחקר חדש מאוניברסיטת יל

מרב כץ-קמחי, עמיתת הומו קומבוסטנס מברקלי, קליפורניה, הפנתה את תשומת לבי השבוע לד"וח מרתק שהוציא מרכז המחקר על שינוי אקלים ותקשורת באוניברסיטת ייל, העוסק במידת ההבנה שיש לציבור האמריקני על הרקע המדעי של התחממות כדור הארץ והדרכים להתמודד בתופעה. הנה ההודעה על הוצאתו.
המחקר, שכותרתו 'ידע על שינוי אקלים לרוחב שש האמריקות של התחממות גלובלית', וזה הלינק לקובץ פי די אף שלו, מתבסס על ממצאי מחקר קודם של אותו מכון מחקר, שנערך ב 2009 ופורסם ב 2010, שמצא שאוכלוסית ארה"ב מתחלקת לשש קטגוריות מבחינת ההתייחסות לשינוי אקלים:

  • הקבוצה החוששת (alarmed), שב 2009 כללה 14 אחוז מאוכלוסית ארה"ב
  • הקבוצה המודאגת (concerned) שכללה 31 אחוז מהאוכלוסיה
  • הקבוצה הזהירה (cautious), שכללה 23 אחוז מהאוכלוסיה
  • הקבוצה הספקנית (doubtful) שכללה 10 אחוז מהאוכלוסיה
  • הקבוצה המבטלת (dismissive) שכללה 12 אחוז מהאוכלוסיה
  • הקבוצה האדישה (disengaged) שב 2009 כללה 11 אחוז מאוכלוסית ארה"ב.

המחקר הנוכחי לוקח את הממצא הזה צעד הלאה, ומנסה לעמוד על הקשר שבין ידע מדעי לבין דאגה, ובהמשך גם נכונות לפעולה מתקנת. בחלק אחד של השאלון התבקשו המשתתפים לענות על סדרת שאלות המבטאות את עמדתם באשר לשינוי האקלים, והתשובות שימשו את עורכי המחקר לשייך כל נבחן לאחת משש הקבוצות שאוזכרו. יתר השאלון היה מעין מבחן ידע שקובע את מידת ההבנה של הנשאל לגבי מצב האטמוספירה, שינוי האקלים וסיבותיו, ומה צריך לעשות כדי לצמצם את ההתחממות הגלובלית.
הנה כמה מן הממצאים.
ראשית, ההבנה של הרקע המדעי. הנה אחוז הנבחנים מכל אחת משש הקבוצות ('שש האמריקות' לפי המחקר מ 2009) אשר קיבלו ציון 'עובר' (A או B או C) במבחן הידע:
בקבוצה החוששת (alarmed), 49 אחוז קיבלו ציון 'עובר'. בקבוצה המודאגת (concerned) 33 אחוז, בקבוצה הזהירה (cautious) 16 אחוז, בקבוצה הספקנית (doubtful) 17 אחוז, בקבוצה המבטלת (dismissive) 4 אחוז, ובקבוצה האדישה (disengaged) 5 אחוז קיבלו ציון 'עובר'.
לגבי השאלה מה הוא הגורם להתחממות גלובלית: 87 אחוז מהחוששים ו 76 אחוז מהמודאגים ידעו שההתחממות הגלובלית היא אנתרופוגנית (מעשה ידי אדם). מבין האדישים ידעו זאת 37 אחוז, מבין הספקנים 6 אחוזים ומבין המבטלים רק 3 אחוז.
89 אחוז מבין החוששים ו 64 אחוז מבין המודאגים הבינו שמעבר משריפת דלק מחצבי לשימוש באנרגיות מתחדשות הוא מרכיב חשוב בהתמודדות עם שינוי האקלים. בהשוואה, רק 12 אחוז מהאדישים, 13 אחוז מהספקנים ו 7 אחוז מהמבטלים הבינו זאת.
אבל היו גם הפתעות, בעיקר בכמה מרכיבים של הרקע הפיזיקאלי של שינוי האקלים. מסתבר ש 79 אחוז מהמבטלים ו 74 אחוז מהספקנים מבינים שהמושג 'אפקט החממה' מתייחס לכושרה של האטמוספירה לשמר חום. זהו שיעור ידע גבוה יותר מזה שנמצא בין החוששים (66 אחוז) ובין המודאגים (64 אחוז). ממצא מפתיע נוסף: שיעור הנשאלים שעשו את הטעות הנפוצה ובלבלו בין אפקט החממה לבין השינויים בשכבת האוזון היה נמוך ביותר דווקא בין קבוצת המבטלים, ולא בין קבוצת החוששים או המודאגים.
המחקר גילה גם פערים משמעותיים בין הידע שמצוי בידי מומחים לבין הידע שמחלחל לציבור הרחב. למשל, אפילו בין החוששים, רק 13 אחוז ידעו לנקוב בנתון המדוייק של כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה (390 חלקי מיליון, או 0.0039 אחוז). במה שקשור להשפעות שינוי האקלים (הלבנת אלמוגים, התחמצנות האוקינוסים), חילחול הידע המדעי לציבור הרחב – לפחות לחוששים ולמודאגים) היה יעיל יותר – כמחצית מבין קבוצות החוששים והמודאגים הכירו באפן כללי את התופעות הכרוכות בשינוי האקלים.

הנה לינק לוידאו בן 6 דקות בו מסביר אנתוני לייזרוביץ מאונברסיטת יל על המחקר 'שש האמריקות של התחממות גלובלית' מ 2010:

http://environment.yale.edu/code/players/player-licensed-viral.swf

הסחר בפליטות גזי חממה מתנרמל: 30 מיליון דולר נגנבו מבורסת הפליטות האירופית

אני לא זוכר את הניסוח המדוייק, אבל נדמה לי שזה היה ביאליק שאמר,  בשנות העשרים של המאה הקודמת, שהציונות תתחיל להיות נורמלית, יציבה ובעלת עתיד רק כשבתל-אביב ייתפס הגנב הראשון וכשתתגלה הזונה הציונית הראשונה.

ברוח דומה אפשר לדווח,בגאווה ובתקווה, על סימני נורמליזציה בתחום הסחר הבינלאומי בפליטות גזי החממה העולמית.הניו-יורק טיימס ועתונים אחרים מדווחים על גניבת ענק –  30 מיליון דולר- שבוצעה בידי האקרים מבורסת הפליטות הגדולה בעולם – ה ECI. הבורסה הזו, שמחזור המסחר שלה מגיע כבר ל 80 מיליארד יורו בשנה, הוקם בידי האיחוד האירופי בתחילת העשור, והוא מאפשר לחברות ומפעלים  – כ 12,000 כבר פעילים בו  – לקנות ולמכור מכסות פליטה כדי להתאים עצמם לדרישות החוק במדינותיהם. המסחר הער מתנהל באמצעות הרשת, וכל מדינה אחראית על ממשק בטחון המידע בתחומה. בנושא הזה יש ככל הנראה אי אחידות וריפיון לא קטנים – אולי בגלל האמונה הנאיבית שמערכת סחר עם מטרה כל כך טובה תמשוך אליה רק חנונים, סבונים, ואיידאליסטיים קרועי עיניים שאינם מסוגלים לגנוב פרור מזבוב. וכשיש פרצות אז כידוע במוקדם או במאוחר מגיעים הגנבים.

אז הנה, עוד הוכחה ששינוי האקלים משנה את אורחות חיינו, כולל את הכלכלה הגדולה. אם מישהו מתאמץ לגנב  30 מיליון דולר מהשוק הזה,   זה אומר שיש בו כסף, ושלגנבים לפחות יש מספיק אמון בכסף הזה כדי לרצות לגנוב אותו!

אגב בעקבות הגניבה נעצר המסחר לשבוע, וכשיתחדש יהיה מן הסתם בטוח יותר להעביר בו כספים ולעשות עסקאות.

עוד על סחר בפליטות, הפוטנציאל והבעיות שיש בתחום החדשני והמעניין הזה, כאן.

ועידת האקלים בקנקון: ארה"ב עושה שרירים, אירופה מעמידה תנאים

בהיעדר תקווה של ממש להסכם גלובלי מקיף על צמצום פליטות גזי חממה, מרכז הכובד של ועידת האקלי בקנקון עובר ליעד פחות שאפתני אך אולי יותר ריאלי: הפיכת ההתחייבויות של המדינות המתועשות מ 2009  להקים קרן הסתגלות אקלים לטובת המדינות המתפתחות מרעיון בעלמא לתכנית אופרטיבית. ההתחייבות, כזכור היתה, שבתוך שנתיים יעמדו לרשות הקרן 30 מיליארד דולר, ושעד 2020 תגיע הקרן להיקף של 100 מיליארד דולר בשנה. יפן התחייבה לממן מיד כמחצית מהסכום ההתחלתי, כלומר 15 מיליארד דולר, האיחוד האירופי  כ 3 מיליארד וארה"ב כ 2 מיליארד. בקנקון אמורה התכנית הזו לרקום עור וגידים.

אבל יש בעיות.  ראשית, אנשים המצויים במדיניות של ארה"ב לקראת ובמהלך הועידה התרשמו בימים האחרונים שארה"ב תסרב לתת את חלקה בקרן, ואולי אפילו תפרוש מן השיחות בקנקון באופן הפגנתי, אם החבילה שעליה יסוכם בקנקון לא תכלול התחייבויות כלשהן גם מצד המדינות שייהנו מהסיוע. מייקל לוי, הממונה על אנרגיה וסביבה במועצה לענינים ציבוריים, קבוצת חשיבה המזוהה בדרך כלל עם הממשל בארה"ב, כתב בבלוג שלו כמה ימים לפני הועידה שהממשל, כולל אובמה שמנסה עתה להרויח חזרה את המרכז הפוליטי, מנסה להימנע בכל מחיר ממצב שבו הימין יצייר אותו כפראייר של מדינות העולם השלישי שיקבלו מענקים חינם ולא יבטיחו כלום. לכן המנטרה שמשמיעים האמריקנים לאחרונה היא 'הסכם כולל' על קרן ההסתגלות, ולא הסכם חלקי שמדבר על התשלום ולא קובע דבר בענין התמורה. הם גם נוטים להקשיח את עמדתם בדבר הנהלת הקרן, ועומדים על כך שהמדינות המממנות יהיו ברוב בניהול הקרן. לדבריהם רק זה יכול למנוע שחיתויות ומתנות חינם שהמדינות הנזקקות יעניקו לעצמן אם תהיה להם שליטה בקרן.

בינתיים, עם תחילת הועידה, יש דיווח בגארדיאן הבריטי שבמפגש הראשון על עתיד הקרן היו אלה דווקא נציגי האיחוד האירופי שהעלו תנאי חדש ולא צפוי: הם דורשים שהכספים שיועברו למדינות המתפתחות יוגדרו כהלוואות ולא מענקים.  נציגי המדינות המתפתחות רואים בזאת בגידה רבתי. המדינות המתפתחות גם טענו עם תחילת הדיון שכמה מהמדינות שהבטיחו לתרום לקרן, למשל גרמניה, בריטניה וצרפת, עושות זאת בהיעדר תום לב ובפקנסנות כפולה. במקום להכניס לקרן 'כסף חדש', כלומר כסף שבא מעל ומעבר למחוייבויות הקודמות שלהם לעזרה למדינות העניות בתחום האקלים (ויש התחייבויות לא מעטות כאלה מתוקף פרוטוקול קיוטו), הן מנסות להציג כספים שהן כבר ייעדו להסתגלות אקלימית ככסף חדש שהן מתכוונות להקדיש לקרן ההסתגלות. התוצאה: האמון של המדינות המתפתחות ברצינות כוונותיהן של המדינות המתועשות עזור להן להסתגל למצב האקלימי הפוסט נורמאלי מתערער עוד יותר. אין ספק שבנית האמון הזה מחדש, והשגת סיכום אופרטיבי על המקורות הכספים לקרן, צורת העבודה שלה וניהולה נראים כרגע כאתגר מרכזי של הועידה בקנקון.

על תעשיית הבשר והתחממות גלובלית: לענף הבקר דרוש כדור ארץ נוסף

חגי כהן מ'שני צמחוני', ידיד הומו קומבוסטנס בחוגי הצמחונות האקטיביסטית, כותב:
לפני כשבוע פרסמה הקרן הבינלאומית לשימור טבע (WWF) דו"ח שזכה לחשיפה נרחבת במאות כלי תקשורת בעולם. הדו"ח, המכיל תחזיות קשות לחיסול משאבי כדור הארץ בעשורים הקרובים אם יימשכו המגמות הנוכחיות, מצביע על שני אמצעים עיקריים למניעת המשבר ולהתמודדות עמו: מעבר לאנרגיות מתחדשות, ומעבר לתזונה צמחונית.

בישראל פרסם צפריר רינת דיווח ב"הארץ", "דו"ח בינלאומי: כדור הארץ לא יוכל לספק את צורכי האנושות בעוד 20 שנה", לפיו "ארגון WWF מזהיר שכבר כיום, צורך האדם פי 1.5 ממה שכוכב הלכת שלנו יכול לספק. הפתרונות: אנרגיה חלופית ומעבר לצמחונות". לפי הדיווח, "על המין האנושי יהיה גם לשנות את הרגלי התזונה שלו באמצעות מעבר למזון המבוסס יותר על מקורות צמחיים."

דו"ח WWF מצטרף אל שורה הולכת ומתארכת של דו"חות וקמפיינים מהשנים האחרונות המצביעים על אחריותן המרכזית של תעשיות הבשר והדיג (והצרכנים המממנים אותן) למשבר הסביבתי העולמי: מ"צלו הארוך של משק החי" של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ב-2006 (שקבע ש-18% מגזי החממה בעולם נפלטים ממשקי-חי) ועד דו"ח WorldWatch Institute (שתיקן ב-2009 את חישובי האו"ם וקבע שתעשיות משק-החי והדיג אחראיות למעשה ליותר ממחצית פליטות גזי החממה); מצעדים ראשונים ומהוססים של עידוד ממשלתי לצמחונות במדינות רבות כבריטניה, גרמניה, שבדיה, אוסטרליה, ועד דו"חות האו"ם מאפריל ויוני השנה (2010) על פליטות גזי חממה מתעשיית החלב ועל ההשפעה הסביבתית של צריכה וייצור, שלראשונה מעזים לקרוא במפורש לצמצום משמעותי בצריכת בשר ומוצרים אחרים מהחי.

יש לקוות שהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, יעיין בדו"ח החדש ברצינות ובחרדה הראויות למול נתוניו הקשים, ויסייע לקדם בישראל (או לפחות, בתור התחלה, במשרדו) פרויקט להפחתת צריכת הבשר – למשל במתכונת המצליחה של "שני צמחוני". אך יש לקוות גם שרבים מאיתנו יפנימו את הכוח הטמון בבחירותינו הצרכניות, ולא יחכו לממשלות שיתעוררו למעננו, במקומנו. כי עד שזה יקרה, מתקבל הרושם מהדו"ח, עלול כבר להיות מאוחר מדי.

כאן הקליפ של WWF המתאר את הדו"ח

הסרטון הראשון של פיטר האדפלד, potholer54, על משבר האקלים.

פיטר האדפילד, שמכסה נושאי מדע וגם נושאים אזוריים מיפן וחלקים אחרים באסיה עבור הבי.בי.סי, הפיינשל טיימס וכלי תקשורת רציניים אחרים, העלה לרשת בחודשים האחרונים סדרה מעולה בת 10 סרטונים, כל אחד בן כ 10 דקות, על משבר האקלים. הסרטונים ערוכים בצורה מבריקה, ומתמודדים עם כמה מהשאלות הבוערות ביותר, במדיה העולמית הקשורות לשינוי האקלים. לא פלא שהם זכו לכמות צפיות גדולה יחסית לסוג כה של חומר – מאות אלפי צפיות ובמצטבר כבר קרוב למיליון. האדפלד, שתחילה חתם על הסרטונים בפסבדונים potholer54, עורר כמובן ענין רב באשר לזהותו, ורק לאחרונה שוכנע לאחרונה לחשוף את זהותו האמיתית בפוסט הזה.

במחצית השניה של אוגוסט יביא הומו קומבוסטנס את כל עשרת הסרטונים.

היום הראשון, ושמו הכר את העבודות המדעיות: התחממות גלובלית אנתרופוגנית. כדאי לשים לב במיוחד להסבר מאוד ידידותי למשתמש מדוע האגדה האורבנית שאדי מים הם גז חממה אפקטיבי יותר שמעמיד בצל את  הפחמן הדו חמצני זה עורבא פרח שהופרך בסדרת מחקרי קלאסיים בני למעלה מ 30 שנה.

החיים בעתיד: המרכז לחיים בעידן השמש, הופלנד, קליפורניה

מאת מרב כץ-קמחי

במרכז לחיים בעידן השמש Solar Living Center שבעיירה הופלנד, מרחק שלוש שעות נסיעה צפונה מסן-פרנסיסקו, נערכים ברצינות למצב האקלימי הפוסט נורמלי (מאפ"ן) הקרב. המרכז הלימודי-חינוכי, שהוקם באמצע שנות התשעים בשטחה של מזבלה תעשייתית הסמוכה לאפיק נחל גדול, הפך תוך זמן קצר ובהשקעה קטנה יחסית לאתר משגשג הנראה כאנטיתזה לחלום הבורגני האמריקאי. במקום בתי פרבר גדולים ובזבזניים, מדשאות פרטיות עתירות השקייה, מרכזי קניות שמוכרים סחורות זולות ששונעו מסין במחיר יקר לאטמוספירה, עבודה מתשע ועד שש וכיוצא באלו סממני הכלכלה האמריקנית הישנה, מעמידה החווה אלטרניבה אולטרא ירוקה ועדכנית. התוצאה: מקום מעורר השראה למתקני עולם מתחילים, לקבוצות תלמידים ולסתם תיירים בדרך ליקבי היין של מחוז מנדוסינו.

בצד הדרומי של המתחם הוקמה חוות קולטי שמש, בה מופקת כל החשמל לצרכי המרכז, ועודפים שנמכרים לרשת החשמל המסחרית האזורית. קרוב לחוות הקולטים יש משאבת מים המופעלת באנרגיית רוח, דיר עיזים ולול תרנגולות. לא רחוק משם מתנוססת עמדה המדגימה את הנזקים הצפויים לצפון קליפורניה עם העלייה הצפויה במפלס האוקיינוסים. בצפון המתחם יש חלקות עיבוד בשיטת פרמה קלצ'ר, ואת הפאות המערביות והמזרחיות מעטרות שדרות עצים וערוגות צמחים מותאמים במיוחד לאקלים הים תיכוני של קליפורניה. בין העצים הוקמו מבני מגורים קטנים בסגנונות ילידיים – טיפי, בתי קש ובקתות בוץ – המשמשים את המדריכים והמשתלמים הגרים כאן. במתחם הלימודי בחווה, בתוך יורטה ענקית, נערכות השתלמויות במקצועות כמו כוורנות, לולנות, חקלאות ביודינמית, בנייה בחומרים טבעיים והתקנת קולטי שמש. בגן המשחקים שבמרכז האתר יש קרוסלת ענק ומזרקה המופעלות באנרגיית השמש לצד בריכה נאה המשמשת לאגירת מי השקייה. סמוך למגרש החנייה יש תחנת תדלוק לביו-דיזל.

מקור ההכנסה העיקרי של המרכז הוא חנות המוכרת ציוד ביתי וחקלאי לכל מי שמתכנן לזנוח את חיי העיר לטובת חיים של עבודת הקרקע ולמי ששואף לשלב כמה חידושים בבית הפרברי שלו כמו למשל תנור אפייה סולרי לשימוש בחצר. המבנה בו נמצאת החנות בנוי מחומרי בניה מבודדים ותוכנן בצורה ששומרת על טמפרטורה נעימה של כעשרים מעלות צלזיוס מבלי להזדקק למזגנים זוללי חשמל. בסמוך לחנות, שירותים שקירותיהם בנויים מחומרים שהיו כבר בדרכם למזבלות עירוניות אך מוחזרו. הדחת המים באסלות חסכנית במיוחד, וכל מה שהאורחים משאירים אחריהם חוזר אל הטבע כדשן.

ראשיתה של החנות הנוכחית, אי שם בשנות השישים, כשג'ון שייפר, ילד פרחים עם אמביציות עסקיות והמייסד של המרכז, הקים עסק מסחרי למכירת כלי עבודה, ספרים וציוד מגוון עבור אלה שההיסטוריון פרד טרנר כינה הקומונליסטים החדשים (New Communalists). טרנר התכוון לצעירים וצעירות עירוניים שעזבו את הערים ויצאו להקים קהילות אלטרנטיביות בהרים וביערות, במסגרת מה שהוא מכנה תנועת ההתיישבות הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית. הקומונליסטיים החדשים נואשו מן התקווה לשינוי חברתי באמצעות המנגנונים הפוליטיים הקיימים, ובשעה שבני דורם הקימו מפלגות והפגינו כנגד ההפלייה הגזעית ומלחמת ויטנאם, הם השליכו את יהבם על טכנולוגיות ישנות וחדשות ועל אמצעים מגוונים לטרנספורמציה של התודעה. גרזינים, מעדרים, פנסים, מגברים, מריחואנה ול.ס.די שימשו בערבוביה ליצירת סדר חברתי חלופי בקהילות המבודדות בטבע. וכשהקהילות האלו התפוררו, במהלך שנות השבעים, החל שייפר להציע את מרכולתו למחפשי דרך אחרים שמצאו מפלט במחוז ההררי המיושב בדלילות יחסית.

מבקרי הקומונליסטים החדשים נטו לראות בהם אינדיבידואליסטים חסרי תקנה שהפנו עורף אל העשייה הפוליטית הקונבנציונלית ולא הציגו חלופה אמיתית וישימה לאורח החיים העירוני של מרבית תושבי העולם העירוניים. נדמה שהביקורת הזו, לפחות בחלקה, רלוונטית גם כיום כשבאים לבחון את התרומה העקרונית של המרכז. התקנת קולטי שמש וחיסכון במים הן בהחלט פרקטיקות שראוי שיאומצו בכל מקום. ולעומתם, גידול דבורים, רעיית עיזים ובניית בתי קש אינם מעשיים כשאתה מתגורר בבית דירות במטרופולין כמו תל אביב או ניו יורק. הסבה מקצועית לעבודת אדמה, במלים פשוטות, איננה אופציה ממשית עבור רובנו. ההשראה העיקרית שהמרכז מספק היא בעיקר למי שידו משגת לקנות חלקה נאה ומרוחקת מן המרכזים העירוניים הגדולים. כפי שנטען בעבר וגם כאן בהומו קומבוסטאנס, המעשה העיקרי הנדרש כיום הוא מעשה פוליטי אמיץ, נחוש וגלובלי שיכפה צמצום פליטות עולמי ואורח חיים בן קיימא על כל אזרחי העולם.

באתר המקוון של המרכז אפשר למצוא מידע רב על המקום ועל יוזמות ירוקות אחרות באזור ואף להשתלם, תמורת תשלום, בקורסים שונים.

ענני אפר וולקני והתחממות כדור הארץ

אין השפעה על גזי חממה

התפרצויות וולקניות  כמו זו שהחלה באיסלנד לפני שלושה ימים יוצרות גם פחמן דו חמצני CO2, שהוא גז החממה העיקרי. אך המודלים המדעיים המקובלים מבהירים שבהשוואה לפחמן ממקורות האנתרופוגניים (כלומר כתוצאה מפעולות מעשי ידי אדם), מדובר בכמויות זניחות. לתחמוצת הגפרית אין כמעט פוטנציאל חימום גלובלי (GWP). משני הטעמים הללו לא צפוי שהאירוע הנוכחי באיסלנד יגביר את יכולתה של האטמוספירה לאצור חום או יתרום באיזושהי דרך אחרת להתחממות כדור הארץ.

סינון קרני השמש

לענני עפר וולקני מהסוג שמשוטט כיום מעל אירופה בעקבות ההתפרצות המתמשכת שהחלה מתחת לקרחון אייפיאליוקול באיסלנד יכולה להיות השפעה מקררת על כדור הארץ. האפר הוולקני ותחמוצות הגפרית (SO2) שמתפרצות מלוע הר הגעש מצטברות באטמוספירה. שם, בקומבינציה של תהליכים פיזיקליים וכימייים נוצרת חומצת גפרית – שכבה דקה של חלקיקים לבנבנים שמסננים חלק מקרינת השמש ומקטינים את כמות האנרגיה הכוללת שמגיעה לכדור הארץ.

רבותי ההיסטוריה: התפרצויות הרי הגעש פינאטובו, סנט הלנה וקרקטואה
שני אירועים וולקאניים גדולים בעשורים האחרונים נמדדו ושוקללו במודלים אקלימיים כדי לבחון את השפעתם הגלובלית. ב 1991 התפרץ הר פינאטובו שבפיליפינים, הפיק ענן אפר גדול שהתפשט באטמוספירה ושהה שם כמה חדשים. כמות תחמוצת הגפרית שהשתחררה במהלכו היתה כ 17 מיליון טון – הגדולה ביותר שנרשמה מאז  תחילת המדידות. מבין ההתפרצויות בעידן המודרני, רק ההתפרצות המפורסמת של קרקרטואה באוקינוס השקט ב 1883 היתה גדולה יותר, אך אין עליה נתונים מספרים מדוייקים.
על פי המודלים האקלימיים שנעשו במטרה לבודד את האירוע מבחינה סטטיסטית ולמדוד את השפעתו, בשנה שאחרי התפרצות פינאטובו ירדה בגינו הטמפרטורה העולמית הממוצעת (העומדת על קצת פחות מ 15 מעלות צלסיוס) בכ 0.5 מעלות צלסיוס. גם בארץ היה חורף 1992 קר יותר, וגם גשום יותר – זו היתה השנה שבה עמק החולה הוצף לכמה שבועות, ושבה נפתחו סכרי הכנרת כדי למנוע מהאגם לעלות על גדותיו אל מעל לקו האדום העליון. ההתפרצות בהר סנט הלנה בצפון מערב ארה"ב ב 1980 אגב הפיקה כמויות אפר קטנות יותר, וההערכות הן שהשפעתה המקררת הגלובלית היתה רק כעשירית מזו של הפינאטובו.

התרשמויות והערכות מהאירוע הנוכחי
אנו נמצאים כעת בימים הראשונים אחרי תחילת האירוע הנוכחי באיסלנד, שיושבת כידוע על רכס וולקני תת-ימי פעיל (הרכס המרכז אטלאנטי), ולכן מוקדם מדי לקבוע מה עשויות להיות ההשלכות האקלימיות בטווח הבינוני והארוך של ההתפרצות הנוכחית. האירוע טרם הסתיים, כך שכמות האפר שנפלטת היא עדיין דינמית. וגם משטרי הזרימה באטמוספירה, שישפיעו על מהירות הפיזור ומשך השהיה של האפר, הם ענינים דינמיים שקשה לחזותם.
מה שברור – ועל זה מסכימים כל הוולקנולוגים – זה שלפי שעה ההתפרצות באייפיאליוקול קטנה הרבה יותר מזו של סנט הלנה. קתרין גודאינף מהמכון הגיאולוגי הבריטי (BGS) היתה סבורה ביום ששי ה 17 באפריל שהאירוע קטן פי מאה מזה של סנט הלנה, ולכן הסיכוי שלו לשנות משמעותית את האקלים קטן. גם אנשי הארגון המטאורולוגי העולמי בז'נבה מתארים את ההשפעה האקלימית הצפויה מהאירוע כ'זניחה'.
הגורם המכריע, מסתבר, הוא הגובה שאליו מיתמר ענן האפר. במקרה של פינוטובו, ענן האפר זינק לגובה ממוצע של כ 18 קילומטר מעל האזורים הטרופיים. הפעם, כך נראה, הענן נעצר בגובה של כ 6 קילומטרים, ורק חלקים קטנים ממנו המריאו עד לגובה של 11 קילומטרים. בחלק הזה של האטמוספירה, המכונה הטרופוספירה, נושבות רוחות בעצמה גבוהה, שמשפרות מאוד את הסיכוי שהענן יתפזר מהר יותר.
זו אגב הסיבה מדוע האיום הדרמטי ביותר הוא לתנועת מטוסי סילון. האפר הוולקני דומה לחול מרחף, וכשהוא חודר למנועי סילון שפעולתם תלויה בשאיבת כמות גדולה של אויר לתוכם, זה עלול להביא לחנק המנוע ולהדממתו. ומאחר ורוב המטוסים משייטים רוב זמן טיסתם בגבהים שבהם יושב ענן האפר, הסכנה ברורה ומוחשית. בטבלה שכאן אפשר לראות השוואה בין אירועים וולקאניים שונים שהתחוללו בין 1979 ל 2003 מבחינת עצמותיהם במיליוני טונות של תחמוצת גופרית.
עוד על הרי געש באיסלנד ההיסטוריה האירופית – כולל המהפיכה הצרפתית
ימים יגידו את עצמת ההשפעה הגלובלית על האקלים. מה שכן תבוא ככל הנראה היא השפעה מקומית על הביוספירה (סביבת החיים) בצפון מערב אירופה. גם לזה יש תקדימים היסטוריים. ב 8 ביוני 1783 התחילה בהר לאקי שבדרום מזרח איסלנד התפרצות געשית שארכה כשמונה חדשים, ושענן האפר שהפיקה היה תלוי מע אירופה קרוב לשנתיים. ההתפרצות הפיקה כמויות אדירות של תחמוצות גפרית, שיצרו בצפון מערב אירופה מיסוך של ערפיח והזיקה גם לכלכלה. ספינות לא העיזו לצאת להפלגות בגלל הערפל, וגשם חומצי הביא לכשל חלקי של יבולים חקלאיים שהורגש אפילו במצרים. הכומר ג'ון קולום כתב לחברה המדעית המלכותית שגרעיני שיבולת השועל באזור שלו באנגליה 'הפכו חומים והתיבשו', ושתופעה דומה של קימחון נצפתה גם בשדות השיפון. ילה מורגשת באיכות האויר.
חוקר הטבע האנגלי בן סוף המאה ה 18 גילברט וויט, שספרו על אזור סלבורן הוא מקור מידע חשוב על התפתחות הביוספירה באיים הבריטיים, כתב על 'ערפל מוזר, דמוי עשן, שרבץ במשך שבועות רבים על האי הזה (בריטניה) ועל כל חלקי אירופה ואף מעבר לה'. זה יצר לדבריו 'תופעה מאוד יוצאת דפן, לא דומה לשום דבר בזכרון האנושי. השמש, בצהרי היום, נראתה עמומה כירח בלילה מעונן, והפיצה אור חיוור בצבע חלודה שהתפשט על הקרקע, בדרים והשתקף ברצפות, וקיבל צבעי דם מעורפלים בעיקר בעת זריחות ושקיעות'. וויט מתאר חום בלתי סביר שגרם לבשר להירקב בתוך שעות מן השחיטה באיטליזים, על נחילי זבובים שגרמו לסוסים להשתגע ועל אוכלוסיה עצבנית של כפריים שהחלו מביטים בשמש בחשד ופחד. בנג'מין פרנקלין, באמריקה, כתב ביומנו על 'ערפל קבוע הרובץ על פני אירופה ועל חלקים רבים מצפון אמריקה'.

היסטוריונים סביבתיים רואים קשר בין המשבר החקלאי שעבר על אירופה במהלך שנות ה 80 של המאה ה-18, שהיה ככל הנראה קשור להתפרצות של לאקי ב 1783, לבין התסיסה החברתית שהביאה למהפיכה הצרפתית, שחלק ניכר ממנה נבע ממצוקות מזון.

הנה לסיום קצת ויז'ואלס מאיסלנד – בשעות האשונות של האירוע בשבוע שעבר (15 באפריל 2010)