ארכיון

Archive for the ‘משבר האקלים ותעופה’ Category

לחג השבועות: פרות חולבות או מטוסים – מי אחראי ליותר גזי חממה?

לכבוד חג השבועות ואורגית החלב שמתלווה אליו, ובמיטב המסורת שהתחלתי כאן עם השבתת שמחת המנגלים ביום העצמאות, הנה כמה נתונים על הקשר בין משק החלב לגזי חממה.

מחקר חלוצי כאן הוא זה שערכה ג'ניפר וויטמן (Jenifer Wightman) מאוניברסיטת קורנל לפני כמה שנים, שהתמקד במשק החלב של מדינת ניו-יורק. הנתונים  עליה התבססה וויטמן הם משנת 1997, שבה היו פעילות במדינת ניו יורק 700 אלף חולבות.

וויטמן ערכה ניתוח מעגל החיים (Life cycle analysis) של כל תהליך הייצור: מגידול הצמחים שמשמשים כמזון, דרך עלויות אחזקת הרפתות עצמן, הוצאות ההובלה של המזון אל הרפתות והחלב מהן, וכמובן גזי החממה שמקורם בפרות ובהפרשותיהן. התוצאה, האמת, די מסריחה. מסתבר שמשק החלב לבדו אחראי ל 2% מכלל פליטות ה CO2  של מדינת ניו יורק. זהו שיעור דומה לשיעור הפליטה שמקורה במטוסים (בחישוב עולמי). לארגונים כמו  ארגון מגדלי הבקר לחלב בבריטניה, למשל, זו השוואה שנראית מחמיאה.

הנה מרכיבי הניתוח של וויטמן.

ראשית מרכיב יצור המזון. כידוע, משקי בקר תעשייתיים בני זמננו (לבשר ולחלב כאחד) כבר מזמן אינם מבוססים על פרות שיוצאות לאחו ללחך עשב טבעי. הפרות ניזונות מתערובת צמחית סינתטית, שבתהליכי הגידול שלהם נפלטים הרבה גזי חממה. המחקר על 700 אלף הפרות של מדינת ניו-יורק מראה שבמהלך ייצור המזון עוברן נפלטה כמות אקווילונטית ל 2.2 מיליון טונות CO2. זו כמות ששוה לכחמישית מכלל פליטות  הCO2  של מדינת ישראל כולה. רוב הכמות אגב נלפטה כתוצרי לוואי כימיים של התהליך (בעיקר סביב ייצור חנקן). רק כחמישית היו פליטות שמקורן בשריפת דלק במכונות חקלאיות. ייצור המזון לפרות, שחלקו אגב מתרחש מחוץ לגבולות ארה"ב (אבל נלקח בחשבון כחלק מהתהליך), היה אחראי על פי המחקר ל 34% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר.

הסעיף השני היה פליטות co2 כתוצאה מתחבורה ושימוש בחשמל. תחבורה לשם הובלת המזון לחוות הבקר והובלת החלב ממכוני החליבה למחלבות שבהן הוא מעובד לחלב לשתיה ולמוצרי חלב. שימוש בחשמל לשם תפעול הרפתות ומכוני החליבה. סך הכל פליטות: 420 אלף טונות, שהם 5% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר.

הסעיף השלישי והכבד ביותר הוא פליטה ישירה של גזי חממה ממעי הפרות. מדובר כמובן במתאן, ומקורו במעי הפרות נותן לו את השם מתאן אנטארי. הכמות: קצת יותר מ 100 אלף טונות במשקל.אבל בגלל הפוטנציאל הגבוה של מתאן כגז חממה הכמות הזו מתורגמת לכמות אקווילנטית ל 2.4 מיליון טונות CO2, שזה כ 38% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר במדינת ניו-יורק.

גם הסעיף הרביעי הוא לא סימפטי במיוחד: ניהול ההפרשות. בחלק מהמקומות ההפרשות של הפרות נאגרות בצורה נוזלית, במקומות אחרים בצורה מוצקה יותר. הסך הכל: מתאן וגזים אחרים שערכם אקויולונטי לעוד כ 1.4 מיליון טון CO2, המהווים 23% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר במדינת ניו-יורק.

החקלאות הניו-יורקית בכללותה, אגב, היתה אחראית בעת המחקר ל 8% מכלל פליטות מדינת ניו-יורק.

מאז זרם הרבה חלב במכוני החליבה, במיכליות, בסופרמרקטים ובמקררים. וגם המחקר התפתח. ד"ר ישראל פלמנבאום, האחראי על משק החלב במשרד החקלאות, מדווח כאן על מחקר השוואתי שהציג מומחה גרמני בשם המה במהלך נס בינלאומי ב 2008. מחקרו של המה מראה שבדומה לוויטמן גם הוא מצא שפליטה ישירה של מתאן ממעי הפרות ומתהליכי העיבוד של הפרש אחראי לכ 50% מכלל פליטת גזי החממה של תהליך ייצור החלב. המה מציע נתון חשוב נוסף: בממוצע עולמי, ייצור ק"ג חלב אחד כרוך בפליטה של בין 1.0 ק"ג CO2e במשקים הסביבתיים יותר ל 1.5 ק"ג CO2e במשקים פולטניים יותר.

במקום אחר מראה פלמנבאום שדוקא מישראל יוצאת כאן בשורה מעודדת. כידוע, ישראל הגיע לתנובות חלב מדהימות של עד 11 אלף ליטר לפרה לשנה. מסתבר שהתנובה הפנסטסטית משפיעה גם על טביעת הרגל הפחמנית של החלב הציוני: לטענת פלמנבאום הוא נמוך בכ 80 אחוז מן המקובל במערב אירופה. לפי חישובי מדובר אם כן בטביעת רגל שמצטמצמת ,רק' בכ 300 עד 400 גרם CO2e לליטר חלב שאנו צורכים בישראל.

מכונית פרטית ממוצעת, אגב, פולטת כ 150 גרםCO2    לקילומטר נסיעה. מה שאומר שצריכת ליטר חלב שוה לנסיעה של שני קילומטרים באוטו.

חג שבועות שמח.

חגיגה לסביבה: הממשל הבריטי החדש ביטל התכנית למסלול נחיתה שלישי בהית'רו

נצחון אדיר לתנועה הסביבתית: התכנית למסלול נחיתה שלישי בהית'רו בוטלה בידי הממשלה הבריטית החדשה.
הפעם זו כבר לא רק החלטה שיפוטית מעכבת, אלא שינוי מדיניות מוצהר. הבי.בי.סי מסר אתמול שבתוך ימים מנצחונם בבחירות הכלליות בבריטניה, ועוד לפני שהושלם כל תהליך העברת השלטון ממפלגת הלייבור לקואליצית השמרנים והליברל דמוקרטים, החליטו דיויד קאמרון וניק קלג, בעלי הבית החדשים בבריטניה, שהתכנית לבנית מסלול שלישי (וטרמינל ששי) בהית'רו, שמשמעותה כמעט הכפלה של נמל התעופה מהגדולים בעולם, בטלה ומבוטלת.
זו החלטה הרת גורל לא רק לעתיד הית'רו, אלא לגבי תחבורה אוירית בכלל. זה המקרה הראשון בהיסטוריה התעשייתית בת זמננו שפרויקט בסדר גודל של עשרות מיליארדים נדחה כי הוא מאיים על אקלים העולם. כזכור, בהכרעה שיפוטית בנושא שהיתה במרס השנה קבע בית המשפט הבריטי שכל תכנית ההתרחבות של נמלי התעופה הבריטיים 2003, שהיא המסגרת הכללית לתכנית ההרחבה בהית'רו, עומדת בניגוד ל Climate Act משנת 2008. העובדה שהממשלה מצטרפת להיגיון הזה היום עשויה להשפיע על הכרעות של גורמי תכנון ובתי משפט בכל רחבי העולם.
החלטתם של קמרון וקלג משנה לחלוטין את המאזן בין תחבורה אוירית לרכבות. אחד הנימוקים המשכנעים ביותר של הקמפיין נגד המסלול החדש בהית'רו היה שמאות טיסות שממריאות ונוחתות שם בכל יום מקשרות את לונדון עם ערים באנגליה ובאירופה שאליהן ניתן להגיע ברכבת – לעתים מהר יותר מבמטוס. זה אומר שתחבורה אוירית – צורת התנועה הפולטנית ביותר במונחים של CO2 לקילומטר שאדם נוסע – קיבלה מכה אנושה על הראש. מעכשיו היא תהיה לגיטימית רק במקרים של היעדר ברירה אחרת. במקום זה ברור עתה שבריטניה תשקיע משאבים רבים בחיבור הית'רו לרשת הרכבות שלה, כולל קו מהיר מלונדון לגלזגו שיעבור בשדה.

ענני אפר וולקני והתחממות כדור הארץ

אין השפעה על גזי חממה

התפרצויות וולקניות  כמו זו שהחלה באיסלנד לפני שלושה ימים יוצרות גם פחמן דו חמצני CO2, שהוא גז החממה העיקרי. אך המודלים המדעיים המקובלים מבהירים שבהשוואה לפחמן ממקורות האנתרופוגניים (כלומר כתוצאה מפעולות מעשי ידי אדם), מדובר בכמויות זניחות. לתחמוצת הגפרית אין כמעט פוטנציאל חימום גלובלי (GWP). משני הטעמים הללו לא צפוי שהאירוע הנוכחי באיסלנד יגביר את יכולתה של האטמוספירה לאצור חום או יתרום באיזושהי דרך אחרת להתחממות כדור הארץ.

סינון קרני השמש

לענני עפר וולקני מהסוג שמשוטט כיום מעל אירופה בעקבות ההתפרצות המתמשכת שהחלה מתחת לקרחון אייפיאליוקול באיסלנד יכולה להיות השפעה מקררת על כדור הארץ. האפר הוולקני ותחמוצות הגפרית (SO2) שמתפרצות מלוע הר הגעש מצטברות באטמוספירה. שם, בקומבינציה של תהליכים פיזיקליים וכימייים נוצרת חומצת גפרית – שכבה דקה של חלקיקים לבנבנים שמסננים חלק מקרינת השמש ומקטינים את כמות האנרגיה הכוללת שמגיעה לכדור הארץ.

רבותי ההיסטוריה: התפרצויות הרי הגעש פינאטובו, סנט הלנה וקרקטואה
שני אירועים וולקאניים גדולים בעשורים האחרונים נמדדו ושוקללו במודלים אקלימיים כדי לבחון את השפעתם הגלובלית. ב 1991 התפרץ הר פינאטובו שבפיליפינים, הפיק ענן אפר גדול שהתפשט באטמוספירה ושהה שם כמה חדשים. כמות תחמוצת הגפרית שהשתחררה במהלכו היתה כ 17 מיליון טון – הגדולה ביותר שנרשמה מאז  תחילת המדידות. מבין ההתפרצויות בעידן המודרני, רק ההתפרצות המפורסמת של קרקרטואה באוקינוס השקט ב 1883 היתה גדולה יותר, אך אין עליה נתונים מספרים מדוייקים.
על פי המודלים האקלימיים שנעשו במטרה לבודד את האירוע מבחינה סטטיסטית ולמדוד את השפעתו, בשנה שאחרי התפרצות פינאטובו ירדה בגינו הטמפרטורה העולמית הממוצעת (העומדת על קצת פחות מ 15 מעלות צלסיוס) בכ 0.5 מעלות צלסיוס. גם בארץ היה חורף 1992 קר יותר, וגם גשום יותר – זו היתה השנה שבה עמק החולה הוצף לכמה שבועות, ושבה נפתחו סכרי הכנרת כדי למנוע מהאגם לעלות על גדותיו אל מעל לקו האדום העליון. ההתפרצות בהר סנט הלנה בצפון מערב ארה"ב ב 1980 אגב הפיקה כמויות אפר קטנות יותר, וההערכות הן שהשפעתה המקררת הגלובלית היתה רק כעשירית מזו של הפינאטובו.

התרשמויות והערכות מהאירוע הנוכחי
אנו נמצאים כעת בימים הראשונים אחרי תחילת האירוע הנוכחי באיסלנד, שיושבת כידוע על רכס וולקני תת-ימי פעיל (הרכס המרכז אטלאנטי), ולכן מוקדם מדי לקבוע מה עשויות להיות ההשלכות האקלימיות בטווח הבינוני והארוך של ההתפרצות הנוכחית. האירוע טרם הסתיים, כך שכמות האפר שנפלטת היא עדיין דינמית. וגם משטרי הזרימה באטמוספירה, שישפיעו על מהירות הפיזור ומשך השהיה של האפר, הם ענינים דינמיים שקשה לחזותם.
מה שברור – ועל זה מסכימים כל הוולקנולוגים – זה שלפי שעה ההתפרצות באייפיאליוקול קטנה הרבה יותר מזו של סנט הלנה. קתרין גודאינף מהמכון הגיאולוגי הבריטי (BGS) היתה סבורה ביום ששי ה 17 באפריל שהאירוע קטן פי מאה מזה של סנט הלנה, ולכן הסיכוי שלו לשנות משמעותית את האקלים קטן. גם אנשי הארגון המטאורולוגי העולמי בז'נבה מתארים את ההשפעה האקלימית הצפויה מהאירוע כ'זניחה'.
הגורם המכריע, מסתבר, הוא הגובה שאליו מיתמר ענן האפר. במקרה של פינוטובו, ענן האפר זינק לגובה ממוצע של כ 18 קילומטר מעל האזורים הטרופיים. הפעם, כך נראה, הענן נעצר בגובה של כ 6 קילומטרים, ורק חלקים קטנים ממנו המריאו עד לגובה של 11 קילומטרים. בחלק הזה של האטמוספירה, המכונה הטרופוספירה, נושבות רוחות בעצמה גבוהה, שמשפרות מאוד את הסיכוי שהענן יתפזר מהר יותר.
זו אגב הסיבה מדוע האיום הדרמטי ביותר הוא לתנועת מטוסי סילון. האפר הוולקני דומה לחול מרחף, וכשהוא חודר למנועי סילון שפעולתם תלויה בשאיבת כמות גדולה של אויר לתוכם, זה עלול להביא לחנק המנוע ולהדממתו. ומאחר ורוב המטוסים משייטים רוב זמן טיסתם בגבהים שבהם יושב ענן האפר, הסכנה ברורה ומוחשית. בטבלה שכאן אפשר לראות השוואה בין אירועים וולקאניים שונים שהתחוללו בין 1979 ל 2003 מבחינת עצמותיהם במיליוני טונות של תחמוצת גופרית.
עוד על הרי געש באיסלנד ההיסטוריה האירופית – כולל המהפיכה הצרפתית
ימים יגידו את עצמת ההשפעה הגלובלית על האקלים. מה שכן תבוא ככל הנראה היא השפעה מקומית על הביוספירה (סביבת החיים) בצפון מערב אירופה. גם לזה יש תקדימים היסטוריים. ב 8 ביוני 1783 התחילה בהר לאקי שבדרום מזרח איסלנד התפרצות געשית שארכה כשמונה חדשים, ושענן האפר שהפיקה היה תלוי מע אירופה קרוב לשנתיים. ההתפרצות הפיקה כמויות אדירות של תחמוצות גפרית, שיצרו בצפון מערב אירופה מיסוך של ערפיח והזיקה גם לכלכלה. ספינות לא העיזו לצאת להפלגות בגלל הערפל, וגשם חומצי הביא לכשל חלקי של יבולים חקלאיים שהורגש אפילו במצרים. הכומר ג'ון קולום כתב לחברה המדעית המלכותית שגרעיני שיבולת השועל באזור שלו באנגליה 'הפכו חומים והתיבשו', ושתופעה דומה של קימחון נצפתה גם בשדות השיפון. ילה מורגשת באיכות האויר.
חוקר הטבע האנגלי בן סוף המאה ה 18 גילברט וויט, שספרו על אזור סלבורן הוא מקור מידע חשוב על התפתחות הביוספירה באיים הבריטיים, כתב על 'ערפל מוזר, דמוי עשן, שרבץ במשך שבועות רבים על האי הזה (בריטניה) ועל כל חלקי אירופה ואף מעבר לה'. זה יצר לדבריו 'תופעה מאוד יוצאת דפן, לא דומה לשום דבר בזכרון האנושי. השמש, בצהרי היום, נראתה עמומה כירח בלילה מעונן, והפיצה אור חיוור בצבע חלודה שהתפשט על הקרקע, בדרים והשתקף ברצפות, וקיבל צבעי דם מעורפלים בעיקר בעת זריחות ושקיעות'. וויט מתאר חום בלתי סביר שגרם לבשר להירקב בתוך שעות מן השחיטה באיטליזים, על נחילי זבובים שגרמו לסוסים להשתגע ועל אוכלוסיה עצבנית של כפריים שהחלו מביטים בשמש בחשד ופחד. בנג'מין פרנקלין, באמריקה, כתב ביומנו על 'ערפל קבוע הרובץ על פני אירופה ועל חלקים רבים מצפון אמריקה'.

היסטוריונים סביבתיים רואים קשר בין המשבר החקלאי שעבר על אירופה במהלך שנות ה 80 של המאה ה-18, שהיה ככל הנראה קשור להתפרצות של לאקי ב 1783, לבין התסיסה החברתית שהביאה למהפיכה הצרפתית, שחלק ניכר ממנה נבע ממצוקות מזון.

הנה לסיום קצת ויז'ואלס מאיסלנד – בשעות האשונות של האירוע בשבוע שעבר (15 באפריל 2010)

ניצחון גדול בהית'רו אבל הדרך עוד ארוכה

ההצלחה בבית המשפט העליון בלונדון, שם קבע השופט לורד קורנוות' שתכניות הממשלה הבריטית להרחבת נמל התעופה הית'רו אינן מתיישבות עם החלטות הממשלהעצמה בנוגע לשינוי אקלים, ושלח את המתכננים לעיין מחדש בתכנית, היתה סיבה למסיבה כל השבוע בחוגים סביבתיים באנגליה ובעולם. אבל על גורדון בראון, מסתבר, זה לא עושה רושם. הוא וממשלתו מקובעים על תכנית ההרחבה של הית'רו כמקור למקומות עבודה ותמיכה בכלכלה הבריטית המדשדשת. כאן בראון מסביר שהחלטת בית המשפט איננה סוף פסוק, ושממשלתו נחושה להמשיך. זה בא כמובן בעיצומה של מערכת בחירות בה הוא נאבק על חייו הפוליטיים, ומנסה להקרין נחישות שתעזור לו לכבוש את המרזכז הפוליטי שחשוב להמשך כהונתו. בפועל הוא עושה כאן כמובן שטות גדולה.
כדאי לבדוק גם את הערך המצויין בויקיפדיה שעוסק בהרחבת הית'רו, מביא את ההיסטוריה המרתקת של המאבק הזה, ומעדכן גם בהתפתחוית של השבוע האחרון.

הכרעה היסטורית בנושא שינוי האקלים: נעצרו התכניות למסלול שלישי בהית'רו

הנה כמה מהמאמרים והכתבות בעתונות ובטלביזיה הבריטית מאתמול והיום, אחרי ההכרעה ההיסטורית בבית המשפט בעתירה של ארגוני סביבה בריטיים ביחד עם רשויות מקומיות וקבוצות אזרחים באזור הית'רו, נגד תכניות הממשלה להקים מסלול שלישי וטרמינאל ששי בהית'רו.

ההחלטה היא היסטורית לא רק עבור הפרויקט הספציפי בהית'רו, אלא לגבי תחבורה אוירית בכלל. ראשית זהו מקרה משמעותי ראשון בהיסטוריה שבו פרויקט בסדר גודל של עשרות מיליארדים נדחה מן הטעם שהוא עומד בסתירה לחוק שיסודו התמודדות בשינוי אקלים. בהכרעה בענין הית'רו השופט קבע ביום ששי האחרון באפן ברור שכל תכנית ההתרחבות של נמלי התעופה הבריטיים 2003, שהיא המסגרת הכללית לתכנית ההרחבה בהית'רו, עומדת בניגוד ל Climate Act משנת 2008. זו קביעה שחשיבותה אדירה, והיא עשויה להשפיע על הכרעות של גורמי תכנון ובתי משפט בכל רחבי העולם.

שנית, ההחלטה הזו משנה לחלוטין את המאזן בין תחבורה אוירית לרכבות. אחד הנימוקים המשכנעים ביותר של הקמפיין נגד המסלול החדש בהית'רו היה שמאות טיסות שממריאות ונוחתות שם בכל יום מקשרות את לונדון עם ערים באנגליה ובאירופה שאליהן ניתן להגיע ברכבת – לעתים מהר יותר מבמטוס. זה אומר שתחבורה אוירית – צורת התנועה הפולטנית ביותר במונחים של CO2 לקילומטר שאדם נוסע – קיבלה מכה אנושה על הראש. מעכשיו היא תהיה לגיטימית רק במקרים של היעדר ברירה אחרת.

בריטניה כמרקחה מאז ההכרעה ביום ששי. הנה ההודעה הדרמטית ששודרה חי ב ITN News מיד עם היציאה מבית המשפט. הדובר הוא עורך הדין שייצג את קמפיין ההתנגדות. אבל שימו לב גם לאשה הצעירה בצד השמאלי העליוני של הפריים, בשורה השניה מאחורי הדובר, עם זנב סוס. זוהי שרה נורת', מנהלת הקמפיינים של גרינפיס בריטניה ואחת מאדריכליות המאבק על הית'רו, כולל איירפלוט.
בהמשך הפוסט – קישורים לחשובות שבין עשרות הכתבות שיצאו בנושא בטלביזיה ובעתונות הבריטית מאז יום ששי.

הנה לינקים לכמה מהכתבות והמאמרים החשובים בנושא מאז ההחלטה ביום ששי:

טלביזיה:

בי.בי.סי: תנועת המחאה נגד מסלול שלישי בהית'רו זוכה בניצחון בבית המשפט.

וגם: מתנגדי המסלול השלישי בהית'רו זוכים לנצחון בבית המשפט.

וזה מהסיכום היומי של הבי.בי.סי

סקאיי ניוז: מחאת האקלים זוכה לניצחון בקרב על המסלול השלישי

חדשות ITN: ההכרעה בהית'רו – תבוסה מוחצת

ועוד מ ITN: ניצחון במאבק על המסלול בהית'רו

וכאן כתבה בערוץ ארבע הבריטי

עתונות:

סאנדיי טיימס: החלטת ה CO2 עשויה לעצור בניה של עוד מסלולי תעופה

גארדיאן: ניצחון בבית המשפט לתנועת המחאה נגד מסלול שלישי

דיילי טלגרף: ההכרעה המשפטית על הית'רו תעצור פרויקטים גדולים

דיילי מייל: המסלול החדש בהית'רו נעצר כששופט מצווה על עיון מחדש לאור שינוי אקלים

דיילי מירור: התכניות למסלול חדש בהית'רו בצרות צרורות

פייננשל טיימס: ניצחון הקמפיין לעיון מחדש של הית'רו

האינדיפנדנט: נכון לעכשיו בוטל מסלול שלישי בהית"רו. שופט מתערב בקרב על הית'רו

וגם מאמר המערכת של האינדיפנדנט: הכנפיים הקצוצות של הית'רו

ומאמר דעה באינדיפנדנט של ג'ון סאובן, מנכ"ל גרינפיס ברינטניה: על מפלגת הלייבור לקבל את הדין: התכנית (למסלול שלישי בהית'רו) מתה.

ובאיבנינג סטאנדרד: קמפיינרים זוכים בדיון המשפטי על הסמלול השלישי בהית'רו