ארכיון

Archive for the ‘משבר האקלים וישראל’ Category

עדכון נחמד מדרכים לקיימות – קואליצית האקלים של ארגוני הסביבה בישראל

הנה, ככתבו וכלשונו, העידכון מהיום שהפיצה מאיה גבעון מ'דרכים לקיימות' – עידכונים בנושאי קיימות ושינוי האקלים. ברכות לקואליציה על חידוש הניוזלטר, וברכת יום תחבורה ציבורית שמח ואירועי 10.10 מוצלחים!

ניוזלטר דרכים לקיימות מן ה 6 באוקטובר 2010:

עם פרוץ "אחרי החגים", התקצרות שעות האור ורמזים להתקרבות הסתיו, הגיע הזמן להפיח מחדש את הרוח במפרשים. כינוס ועידת האו"ם לנושא משבר האקלים בקנקון בחודש דצמבר הולך ומתקרב. באתר הרשמי של ה-UNFCCC ניתן כבר למצוא מידע על הכנס וההערכות לקראתו. בימים אלו ממש נערכים דיונים מקדימים בועידת ההכנה בטיאנג'ין שבסין, ומפגש הכנה נוסף יתקיים בבון, גרמניה, בחודש הבא. כאן תוכלו להתעדכן במתרחש בשידור ישיר מהדיונים בסין.

ובינתיים בישראל.. ועדת שני (מנכ"ל האוצר) לעניין הפחתת פליטות גזי חממה צפויה להגיש לממשלה את המלצותיה לצעדים קונקרטיים להפחתת פליטות עד מועד כינוס האו"ם בקנקון. המשרד להגנת הסביבה ממשיך להזמין ארגונים עסקיים ליוזמה וולונטרית למיפוי, ניטור ודיווח מערך פליטות הפחמן שלהן. ובמשרד החינוך פוטר המדען הראשי ד"ר גבי אביטל, ככל הנראה על רקע עמדות שנויות במחלוקת וביניהן גם שלילת הקשר בין משבר האקלים לפעילות אנושית, ותורת האבולוציה.

ולנושא המרכזי: ישראל מצטרפת אל מאות מדינות ברחבי העולם המציינות את יום א' הקרוב, ה-10.10.10 כיום פעילות עולמי שמטרתו למקד את תשומת הלב לאיומי משבר האקלים ולהביא להתחייבות רחבה למאמץ הבינ"ל להפחתת פליטות גזי חממה. המטרה: התחייבות אישית לצמצום של 10% בפליטות גזי החממה תוך שנה מ-2010. כבר עכשיו נשבר השיא של השנה שעברה: באתר הקמפיין נרשמו 5,249 אירועים ברחבי העולם, והרשימה מתארכת מידי יום. עדיין אפשר להתרשם מרשימת הרעיונות לפעילות שבאתר, להתחיל פעילות משלכם או להצטרף לפעילויות בישראל:

פרשת נח ברחבי הארץ – גם השנה מתאים התאריך של הפעילות הבינ"ל לפרשת נח המקראית. ארגון טבע עברי בשיתוף עם ארגונים נוספים עורך שלל אירועים ברחבי הארץ, כשאירוע הדגל, פסטיבל "לפנינו המבול" יתרחש ביום שישי 8.10 בירושלים.

רכיבה חוצת גבולות ישראל בשביל אופניים וידידי כדור הארץ המזרח התיכון מארגנים במשותף מסע רכיבת אופניים בן שלושה ימים לאורך תוואי הירדן הדרומי, שיצא מירדן, יעבור בישראל ויסתיים ברשות הפלסטינית בצפון ים המלח. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מתגלגלים בתל אביב אתם מוזמנים לחבור אל מחליקי תל אביב רולר ורוכבי ישראל בשביל אופניים שיתגלגלו ברחובות תל אביב במוצאי שבת 9.10 (התכנסות בסינמטק בשעה 20:00) ויסיימו את הערב במסיבת אקלים אל תוך הלילה. לפרטים נוספים לחצו כאן.

דיון ציבורי בירושלים – מוזיאון המדע יקיים דיון ציבורי מיוחד בהשתתפות מומחים והקהל הרחב, בנושא קמפיינים לשינוי התנהגותי על רקע משבר האקלים. ההמלצות העיקריות מהדיון יוצגו לועדת איכות הסביבה העירונית בחודש נובמבר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

שינוי התנהגות דרך בתי ספרמרכז השל והרשת הירוקה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה משיקים ב-10.10.10 יוזמה חדשה בשורת בתי ספר ברחבי הארץ, במסגרתה יוצעו פעילויות מהנות וחיוביות להתמודדות עם משבר האקלים, להפיכת הסיפור הגלובלי לסיפור אישי תוך חיזוק הקהילה. המעוניינים לקחת חלק בפעילות מוזמנים ליצור קשר במייל עם המרכז לקיימות מקומית.

תמלוגי הגז והתחממות גלובלית

אנימציה מוצלחת על שינוי אקלים

הנה לינק עם אנימציה מעולה של שינוי אקלים, שיצר ג'ון קוני, ושזכתה בבפרס מטעם Loretto Bay Company

החיים בעתיד: המרכז לחיים בעידן השמש, הופלנד, קליפורניה

מאת מרב כץ-קמחי

במרכז לחיים בעידן השמש Solar Living Center שבעיירה הופלנד, מרחק שלוש שעות נסיעה צפונה מסן-פרנסיסקו, נערכים ברצינות למצב האקלימי הפוסט נורמלי (מאפ"ן) הקרב. המרכז הלימודי-חינוכי, שהוקם באמצע שנות התשעים בשטחה של מזבלה תעשייתית הסמוכה לאפיק נחל גדול, הפך תוך זמן קצר ובהשקעה קטנה יחסית לאתר משגשג הנראה כאנטיתזה לחלום הבורגני האמריקאי. במקום בתי פרבר גדולים ובזבזניים, מדשאות פרטיות עתירות השקייה, מרכזי קניות שמוכרים סחורות זולות ששונעו מסין במחיר יקר לאטמוספירה, עבודה מתשע ועד שש וכיוצא באלו סממני הכלכלה האמריקנית הישנה, מעמידה החווה אלטרניבה אולטרא ירוקה ועדכנית. התוצאה: מקום מעורר השראה למתקני עולם מתחילים, לקבוצות תלמידים ולסתם תיירים בדרך ליקבי היין של מחוז מנדוסינו.

בצד הדרומי של המתחם הוקמה חוות קולטי שמש, בה מופקת כל החשמל לצרכי המרכז, ועודפים שנמכרים לרשת החשמל המסחרית האזורית. קרוב לחוות הקולטים יש משאבת מים המופעלת באנרגיית רוח, דיר עיזים ולול תרנגולות. לא רחוק משם מתנוססת עמדה המדגימה את הנזקים הצפויים לצפון קליפורניה עם העלייה הצפויה במפלס האוקיינוסים. בצפון המתחם יש חלקות עיבוד בשיטת פרמה קלצ'ר, ואת הפאות המערביות והמזרחיות מעטרות שדרות עצים וערוגות צמחים מותאמים במיוחד לאקלים הים תיכוני של קליפורניה. בין העצים הוקמו מבני מגורים קטנים בסגנונות ילידיים – טיפי, בתי קש ובקתות בוץ – המשמשים את המדריכים והמשתלמים הגרים כאן. במתחם הלימודי בחווה, בתוך יורטה ענקית, נערכות השתלמויות במקצועות כמו כוורנות, לולנות, חקלאות ביודינמית, בנייה בחומרים טבעיים והתקנת קולטי שמש. בגן המשחקים שבמרכז האתר יש קרוסלת ענק ומזרקה המופעלות באנרגיית השמש לצד בריכה נאה המשמשת לאגירת מי השקייה. סמוך למגרש החנייה יש תחנת תדלוק לביו-דיזל.

מקור ההכנסה העיקרי של המרכז הוא חנות המוכרת ציוד ביתי וחקלאי לכל מי שמתכנן לזנוח את חיי העיר לטובת חיים של עבודת הקרקע ולמי ששואף לשלב כמה חידושים בבית הפרברי שלו כמו למשל תנור אפייה סולרי לשימוש בחצר. המבנה בו נמצאת החנות בנוי מחומרי בניה מבודדים ותוכנן בצורה ששומרת על טמפרטורה נעימה של כעשרים מעלות צלזיוס מבלי להזדקק למזגנים זוללי חשמל. בסמוך לחנות, שירותים שקירותיהם בנויים מחומרים שהיו כבר בדרכם למזבלות עירוניות אך מוחזרו. הדחת המים באסלות חסכנית במיוחד, וכל מה שהאורחים משאירים אחריהם חוזר אל הטבע כדשן.

ראשיתה של החנות הנוכחית, אי שם בשנות השישים, כשג'ון שייפר, ילד פרחים עם אמביציות עסקיות והמייסד של המרכז, הקים עסק מסחרי למכירת כלי עבודה, ספרים וציוד מגוון עבור אלה שההיסטוריון פרד טרנר כינה הקומונליסטים החדשים (New Communalists). טרנר התכוון לצעירים וצעירות עירוניים שעזבו את הערים ויצאו להקים קהילות אלטרנטיביות בהרים וביערות, במסגרת מה שהוא מכנה תנועת ההתיישבות הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית. הקומונליסטיים החדשים נואשו מן התקווה לשינוי חברתי באמצעות המנגנונים הפוליטיים הקיימים, ובשעה שבני דורם הקימו מפלגות והפגינו כנגד ההפלייה הגזעית ומלחמת ויטנאם, הם השליכו את יהבם על טכנולוגיות ישנות וחדשות ועל אמצעים מגוונים לטרנספורמציה של התודעה. גרזינים, מעדרים, פנסים, מגברים, מריחואנה ול.ס.די שימשו בערבוביה ליצירת סדר חברתי חלופי בקהילות המבודדות בטבע. וכשהקהילות האלו התפוררו, במהלך שנות השבעים, החל שייפר להציע את מרכולתו למחפשי דרך אחרים שמצאו מפלט במחוז ההררי המיושב בדלילות יחסית.

מבקרי הקומונליסטים החדשים נטו לראות בהם אינדיבידואליסטים חסרי תקנה שהפנו עורף אל העשייה הפוליטית הקונבנציונלית ולא הציגו חלופה אמיתית וישימה לאורח החיים העירוני של מרבית תושבי העולם העירוניים. נדמה שהביקורת הזו, לפחות בחלקה, רלוונטית גם כיום כשבאים לבחון את התרומה העקרונית של המרכז. התקנת קולטי שמש וחיסכון במים הן בהחלט פרקטיקות שראוי שיאומצו בכל מקום. ולעומתם, גידול דבורים, רעיית עיזים ובניית בתי קש אינם מעשיים כשאתה מתגורר בבית דירות במטרופולין כמו תל אביב או ניו יורק. הסבה מקצועית לעבודת אדמה, במלים פשוטות, איננה אופציה ממשית עבור רובנו. ההשראה העיקרית שהמרכז מספק היא בעיקר למי שידו משגת לקנות חלקה נאה ומרוחקת מן המרכזים העירוניים הגדולים. כפי שנטען בעבר וגם כאן בהומו קומבוסטאנס, המעשה העיקרי הנדרש כיום הוא מעשה פוליטי אמיץ, נחוש וגלובלי שיכפה צמצום פליטות עולמי ואורח חיים בן קיימא על כל אזרחי העולם.

באתר המקוון של המרכז אפשר למצוא מידע רב על המקום ועל יוזמות ירוקות אחרות באזור ואף להשתלם, תמורת תשלום, בקורסים שונים.

על תשתיות מופרטות וגזי חממה

לא כל פרויקט תשתיות גדול שהופרט על חשבוננו וניתן במתנה לטייקוני המשק משפיע בהכרח על מאזן פליטת גזי החממה. אבל הנה, במאמר שפרסמתי בהארץ הבוקר, אני מביא מקבץ של שלושה מיזמים כאלה שכן נושאים גם משמעויות בתחום הפליטות. אחד הוא הרכבת הקלה – שהשנים הארוכות שמבוזבות בחלומות באספמיא על התקנתה עולה לנו בהזנחה פושעת של הפתרון האמיתי לגוש דן – רשת אוטובוסים BRT מהסוג שמוצע במסגרת התכנית מהיר בעיר. בינתיים כמובן עוברות עשרות שנים, כשבכל יום נכנסים לתל אביב חצי מיליון אגזוזים שכל אחד מהם מחובר לתא כלא מתכתי שסוגר על אסיר תנועה אחד או מקסימום שניים.
השני הוא כביש חוצה ישראל – בן הברית החוץ-תל-אביבי הנאמן של חנק הרכב הפרטי בתוך העיר.
השלישי הוא מיזם הגז הטבעי בחופי ישראל. מרכיב חיובי דווקא מבחינת מאזן גזי החממה, שההפרטה נותנת אותו כפרי בשל בידי טייקונים ומרחיקה את פירותיו (הכלכליים) מציבור הבעלים שלו, כלומר מכולנו.

מהיר בעיר: BRT בתל-אביב לשחרור הפקק והקטנת פליטות

משבר התחבורה שבו שרויה תל-אביב יפו הוא די פשוט להבנה. עיר בת 400 אלף תושבים שהמרקם המטרופוליני שלה נשען על חצי מיליון מכוניות פרטיות שנכנסות אליה מערי לווין ופרברים כל יום. התוצאה: פקקים זוללי זמן וזיהום אויר מחליא, אלפי דונמים של שטחי חניה מבוזבזים שננטשים כל לילה, פעילות עסקית ותרבותית שנודדת לערים אחרות, ותרומה מרכזית לפליטת גזי החממה של ישראל.
הרכבת הקלה הולכת ונקברת בסבך בירוקרטי וחנק פיננסי. הכרעת המכרז לטובת הקונסורציום שהקימו אפריקה ישראל, סימנס, חברה מסין ושני שותפים אחרים היתה רק קדימון למשא ומתן עיקש ותאב בצע שמתנהל מול המדינה על הגדרת פרטי חוזה הזיכיון, משא ומתן שהצליח לתקוע את הפרויקט שלוש שנים וייתכן מאוד שיביא לקבורתו הסופית. תכנית הארגון מחדש בקוי האוטובוסים שמקדמת 'נתיבי איילון' בצוותא עם 'דן' ועירית תל-אביב מאז 2004 היא טיפה בים. האיסטרטגיה היחידה שבכוחה לתרום באפן מיידי לפתרון המשבר היא התכנית 'מהיר בעיר' שחושפת בימים אלה תנועת 'עיר לכולנו', סיעת האופוזיציה המרכזית במועצת העיר תל-אביב. (גילוי נאות: החל מ 2005 הייתי שותף מרכזי של חברי דב חנין לעבודה הרעיונית שהביאה להולדת 'עיר לכולנו'. אחרי הקמת התנועה פורמאלית בדצמבר 2007 מלאתי בה תפקידים מרכזיים, ותרמתי גם תרומה לעיצוב תכנית 'מהיר בעיר' בשלביה הראשונים. כיום מעורבותי בתנועה ובמוסדותיה מצומצמת יותר).
ל'מהיר בעיר' של 'עיר לכולנו' יעד פשוט ובר-ביצוע: צמצום משמעותי במספר כלי הרכב הפרטיים שנעים ברחובות תל-אביב. האמצעי: שידרוג דרמטי של רשת האוטובוסים. התכנית לא מתעלמת מהארגון מחדש של קוי האוטובוסים שאוכר, ולא שוללת עקרונית הקמת קו או שניים של רכבת עירונית. בטווח המיידי, עם זאת, היא מציעה פרויקט חלוץ: שני קוי מערכת מרכזיים שיפעלו בדגם Bus Rapid Transit (BRT). האחד, 'חוצה תל-אביב' שמו ('המסלול האקדמי'), יחבר את מכללת תל-אביב בדרום לאוניברסיטת תל-אביב בצפון. מהלכו: משדרות ירושלים ביפו, דרך רחוב הירקון, המלך ג'ורג' ואבן גבירול עד רמת אביב ג'. השני 'סובב תל-אביב' שמו, ('המעגל הדמוקרטי'), ינוע במעגל מדרך ההגנה, רחוב לוינסקי, דרך אלנבי, רחוב בן-יהודה, שדרות נורדאו, דרך נמיר, על פרשת דרכים, רחוב משה דיין וחזרה להגנה.
תכנית 'עיר לכולנו' מציעה שלאורך שני המסלולים הללו, שנחצים בידי רוב קוי האוטובוסים הרגילים בעיר, יוכשרו נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ) קשיחים שיאפשרו תנועת אוטובוסים מהירה תוך עדיפות כביש מוחלטת, בתדירות שתגיע עד אוטובוס בכל שתיים או שלוש דקות. האוטובוסים יהיו בתקני יורו 4 ויורו 5 קיימים – כלים מרובי קיבולת, נקיי מינוע ונוחים שמציעים כבר היום חווית נסיעה נעימה, מהירה ויעילה, עם דלתות רחבות וסף נמוך. בחלק מן התחנות יותקנו כבשי עליה (רמפות) שיאפשרו עליה וירידה של עשרות נוסעים בתוך חמש עשרה עד עשרים וחמש שניות, וגישה נוחה לעגלות ולכסאות גלגלים.
לאוטובוסים תהיה עדיפות רמזורים עליונה, הם יצויידו במערכות איתור GPS שיאפשרו למחווני next bus בתחנות לתת מידע אמין על השירות הצפוי בכל רגע. לוחות זמנים יישמרו בקפדנות, תוך דגש מיוחד על חיבוריות אמינה לקוי אוטובוס רגילים ולרכבות, יפורסמו בדקדקנות, ועידכוניהם בזמן אמת יופיעו באינטרנט ועל צגים באוטובוסים.
דמי הנסיעה יסובסדו ממקורות עירוניים וממשלתיים, עם הנחות מיוחדות לתושבי העיר ולאוכלוסיות מיוחדות. הם ייגבו באמצעות כרטיס אלקטרוני נטען לתקופה (משעה ועד שנה) שיאפשרו נסיעה בלתי מוגבלת כל עוד הוא בתוקף.התימחור יעודד רכישת מנוי ארוך טווח שיהיה תקף גם לחברות אוטובוסים אחרים ולרכבת ישראל, וכך יעודד בעלי רכב פרטי להשאירם בבית. ביקורת כרטיסים תהיה באמצעים אוטומטיים, והנהגים יהיו פנויים לנהיגה בלבד. תישקל תקופת הרצה בת מספר חדשים שבה הנסיעה תהיה חינם, ושבמהלכה יוכל הציבור להתרגל למערכת החדשה ולפתח אמון בלוח הזמנים ובמידע. קוי ה BRT ייפעלו בתדירות נמוכה יותר גם בלילות, עם תגבור בלילות הבילוי (חמישי בלילה ושבת בלילה). עם הפעלת הקוים יתחיל הליך שיתוף ציבור שמטרתו קביעת קטעים שיפעלו גם בשבתות ובחגים (למעט יום כיפור).
כל המאפיינים הללו יביאו שיפור משמעותי ביותר במהירות המסחרית הממוצעת של האוטובוסי בקוי ה BRT, וחיתוך מהותי בזמני המסע (trip duration) של רוב משתמשי התחבורה הציבורית בת"א-יפו. לראשונה מזה זמן רב תהפוך תחבורת אוטובוס לבחירת העדפה (selection of choice) גם עבור מאות האלפים שכיום לא מעלים על הדעת להשתמש בה. הממשק של שני קוי החלוץ עם רכבת ישראל תעודד רבים שכיום נמנעים משימוש ברכבת לצורך הגעה לעיר (בגלל חששם מסרבול התנועה בעיר עצמה) לשנות את הרגליהם ולעבור לרכבת.
פרסום התכנית, עליה שוקדים מיטב אנשי 'עיר לכולנו' בשיתוף אנשי מקצוע רציניים זה למעלה משנה, מעמיד את חולדאי ואת הקואליציה הרחבה שלו במועצת העיר בפני מבחן בגרות חשוב. האם להמשיך ולזלזל בהצעות טובות ומועילות של 'עיר לכולנו', כפי שעשה מאז נובמבר 2008, רק כי הן מזוהות עם סיעת האופוזיציה? או, לחילופין, לשתף פעולה עם מיזם שעשוי לתת תקווה ולהביא שינוי בתחום שבו רשם הממסד העירוני כשלון חרוץ כל כך? תגובת הקואליציה להצעה לסדר בנושא תחבורה ציבורית שהגיש למועצת העיר ב 31 במאי 2010 חבר מועצת העיר מטעם 'עיר לכולנו' ד"ר נח עפרון לא בישרה טובות. הקואליציה, כהרגלה, דחתה את הצעת עפרון ברוב מקיר לקיר כמעט. נכון שההצעה של עפרון לא פירטה את ההצעה והקוים החדשים, מה שאיפשר לחולדאי לטעון שהיא טובה אבל כללית ו'אידיאולוגית'. נראה איך חולדאי יגיב להצעה המלאה, עם פירוט הקוים, שמתפרסמת כעת.

כדאי לבדוק את קבוצת הפייסבוק של הקמפיין המעניין הזה, שהושק הערב בכיכר מגן דוד בתל-אביב.

לחג השבועות: פרות חולבות או מטוסים – מי אחראי ליותר גזי חממה?

לכבוד חג השבועות ואורגית החלב שמתלווה אליו, ובמיטב המסורת שהתחלתי כאן עם השבתת שמחת המנגלים ביום העצמאות, הנה כמה נתונים על הקשר בין משק החלב לגזי חממה.

מחקר חלוצי כאן הוא זה שערכה ג'ניפר וויטמן (Jenifer Wightman) מאוניברסיטת קורנל לפני כמה שנים, שהתמקד במשק החלב של מדינת ניו-יורק. הנתונים  עליה התבססה וויטמן הם משנת 1997, שבה היו פעילות במדינת ניו יורק 700 אלף חולבות.

וויטמן ערכה ניתוח מעגל החיים (Life cycle analysis) של כל תהליך הייצור: מגידול הצמחים שמשמשים כמזון, דרך עלויות אחזקת הרפתות עצמן, הוצאות ההובלה של המזון אל הרפתות והחלב מהן, וכמובן גזי החממה שמקורם בפרות ובהפרשותיהן. התוצאה, האמת, די מסריחה. מסתבר שמשק החלב לבדו אחראי ל 2% מכלל פליטות ה CO2  של מדינת ניו יורק. זהו שיעור דומה לשיעור הפליטה שמקורה במטוסים (בחישוב עולמי). לארגונים כמו  ארגון מגדלי הבקר לחלב בבריטניה, למשל, זו השוואה שנראית מחמיאה.

הנה מרכיבי הניתוח של וויטמן.

ראשית מרכיב יצור המזון. כידוע, משקי בקר תעשייתיים בני זמננו (לבשר ולחלב כאחד) כבר מזמן אינם מבוססים על פרות שיוצאות לאחו ללחך עשב טבעי. הפרות ניזונות מתערובת צמחית סינתטית, שבתהליכי הגידול שלהם נפלטים הרבה גזי חממה. המחקר על 700 אלף הפרות של מדינת ניו-יורק מראה שבמהלך ייצור המזון עוברן נפלטה כמות אקווילונטית ל 2.2 מיליון טונות CO2. זו כמות ששוה לכחמישית מכלל פליטות  הCO2  של מדינת ישראל כולה. רוב הכמות אגב נלפטה כתוצרי לוואי כימיים של התהליך (בעיקר סביב ייצור חנקן). רק כחמישית היו פליטות שמקורן בשריפת דלק במכונות חקלאיות. ייצור המזון לפרות, שחלקו אגב מתרחש מחוץ לגבולות ארה"ב (אבל נלקח בחשבון כחלק מהתהליך), היה אחראי על פי המחקר ל 34% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר.

הסעיף השני היה פליטות co2 כתוצאה מתחבורה ושימוש בחשמל. תחבורה לשם הובלת המזון לחוות הבקר והובלת החלב ממכוני החליבה למחלבות שבהן הוא מעובד לחלב לשתיה ולמוצרי חלב. שימוש בחשמל לשם תפעול הרפתות ומכוני החליבה. סך הכל פליטות: 420 אלף טונות, שהם 5% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר.

הסעיף השלישי והכבד ביותר הוא פליטה ישירה של גזי חממה ממעי הפרות. מדובר כמובן במתאן, ומקורו במעי הפרות נותן לו את השם מתאן אנטארי. הכמות: קצת יותר מ 100 אלף טונות במשקל.אבל בגלל הפוטנציאל הגבוה של מתאן כגז חממה הכמות הזו מתורגמת לכמות אקווילנטית ל 2.4 מיליון טונות CO2, שזה כ 38% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר במדינת ניו-יורק.

גם הסעיף הרביעי הוא לא סימפטי במיוחד: ניהול ההפרשות. בחלק מהמקומות ההפרשות של הפרות נאגרות בצורה נוזלית, במקומות אחרים בצורה מוצקה יותר. הסך הכל: מתאן וגזים אחרים שערכם אקויולונטי לעוד כ 1.4 מיליון טון CO2, המהווים 23% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר במדינת ניו-יורק.

החקלאות הניו-יורקית בכללותה, אגב, היתה אחראית בעת המחקר ל 8% מכלל פליטות מדינת ניו-יורק.

מאז זרם הרבה חלב במכוני החליבה, במיכליות, בסופרמרקטים ובמקררים. וגם המחקר התפתח. ד"ר ישראל פלמנבאום, האחראי על משק החלב במשרד החקלאות, מדווח כאן על מחקר השוואתי שהציג מומחה גרמני בשם המה במהלך נס בינלאומי ב 2008. מחקרו של המה מראה שבדומה לוויטמן גם הוא מצא שפליטה ישירה של מתאן ממעי הפרות ומתהליכי העיבוד של הפרש אחראי לכ 50% מכלל פליטת גזי החממה של תהליך ייצור החלב. המה מציע נתון חשוב נוסף: בממוצע עולמי, ייצור ק"ג חלב אחד כרוך בפליטה של בין 1.0 ק"ג CO2e במשקים הסביבתיים יותר ל 1.5 ק"ג CO2e במשקים פולטניים יותר.

במקום אחר מראה פלמנבאום שדוקא מישראל יוצאת כאן בשורה מעודדת. כידוע, ישראל הגיע לתנובות חלב מדהימות של עד 11 אלף ליטר לפרה לשנה. מסתבר שהתנובה הפנסטסטית משפיעה גם על טביעת הרגל הפחמנית של החלב הציוני: לטענת פלמנבאום הוא נמוך בכ 80 אחוז מן המקובל במערב אירופה. לפי חישובי מדובר אם כן בטביעת רגל שמצטמצמת ,רק' בכ 300 עד 400 גרם CO2e לליטר חלב שאנו צורכים בישראל.

מכונית פרטית ממוצעת, אגב, פולטת כ 150 גרםCO2    לקילומטר נסיעה. מה שאומר שצריכת ליטר חלב שוה לנסיעה של שני קילומטרים באוטו.

חג שבועות שמח.