ארכיון

Archive for the ‘מורה נבוכים לקופנהאגן חלק שני’ Category

השוואת התחייבויות אקלים: ניתוח משוקלל של הסכמות קופנהאגן מגלה שיפן אלופה

השוואת התחייבויות אקלים: ניתוח מבוסס-מודל של הסכמות קופנהאגן

נייר עבודה חדש שהוכן במסגרת פרויקט הארוורד להסכמי אקלים בינלאומיים ופורסם בחודש שעבר מביא ניתוח מעניין של התחייבויות המדינות השונות שניתנו בתחילת 2010 כהמשך להסכמות קונהאגן מדצמבר 2009.

כזכור, במסגרת הסכמות קופנהאן נקראו המדינות השונות להצהיר עד סוף ינואר 2010 על המחוייבויות שהן תהיינה מוכנות לקחת על עצמן במסגרת הסכם פוסט-קיוטו, לכשיושג הסכם כזה. ניתוח ראשוני של המחוייבויות עליהן הצהירו המדינות השונות הובא כאן בפברואר השנה.

הבעיה בהצהות המדינות, עם זאת, היתה שכל אחת מהן בחרה שיטה שונה להגדרת מחוייבותה. חלקן המשיכו את 'שפת קיוטו' וקבעו את קיצוץ הפליטות בהשוואה לשנת הבסיס 1990. אחרות בחרו בשנת 1990 כבסיס להשוואה. אחרות, כמו סין והודו, לא המתייחסות לעבר אלא לעתיד, ומבטיחות להוריד את אינטנסיביות הפחמן לדולר תוצר. אחרות, כמו ישראל, מצהירות על נכונות לקיצוץ ביחס ל'עסקים כרגיל' – כלומר לצפי הפליטות אם לא תינקט כל פעולה לצמצום.

נייר העמדה שכתבו וורן מקקיבין, אדל מוריס ופיטר ווילקוקסן עבור מרכז הארווארד מנסה להביא את מחוייבות המדינות השונות למכנה משותף אחיד, ואז להשוות ביניהן. המתודולוגיה פחות חשובה. תוצאות ההשוואה הן החלק המעניין.

המנצחת הגדולה בהשוואה הזו היא בלי ספק יפן, שעל פי כל קנה מידה מחוייבת כיום לקיצוץ העמוק ביותר של פליטות co2 עד 2020. יפן מתחייבת שעד שנת 2020 הפליטה השנתית שלה תהיה נמוכה ב 25 אחוז מהפליטה השנתית שלה ב 1990. בחישוב של השוואה לעסקים כרגיל מדובר בקיצוץ של 48% – קרוב מאוד ליעד של 50% שהפאנל הבינממשלתי לשינוי אקלים IPCC המלי עליו ב 2007 כתנאי לעצירת התחממות כדור הארץ ברמה סבירה של התחממות בת 2 מעלות 'בלבד' במהלך המאה ה 21. בארץ השמש העולה כבר היום יש אינטנסיביות פחמן נמוכה לדולר תוצר, כך שהיא באמת מהווה מופת ליתר העמים.

גם אירופה המערבית יוצאת טוב מההשוואה: היא מחוייבת שעד שנת 2020 הפליטה השנתית שלה תהיה נמוכה ב 20 אחוז מהפליטה השנתית שלה ב  1990. סיכוייה לעמוד ביעד הזה טובים, ועמידה כזו תביא אותה להישג טוב עוד יותר מזה שקיוו להשיג באצעות פרוטוקול קיוטו, שם היתה המחוייבות לרדת עד 2012 רק ב 5% מול פליטות 1990. ארה"ב מחוייבות כיום לקיצוץ שמשמעותו פליטה שנתית ב 2020 שתהיה נמוכה רק באחוז אחד מול 1990. אוסטרליה תעלה ב 30 אחוז ביחס ל 1990. על פי הצהרותיה בקופנהאגן, אגב, ישראל כמעט כופלת את הפליטה השנתית שהיתה בה ב 1990.

הודו, שהתחייבה לצמצם את אינטנסיביות הפחמן שלה לדולר תוצר ב 20 אחוז עד 2020, צפויה לפלוט באותה שנה פי 3.5 (350 אחוז) בהשוואה ל 1990. סין, שמתעתדת לצמצם את פליטותיה ב 2020 בכ 22 אחוז ביחס לעסקים כרגיל תפלוט באותה שנה קרוב לפי חמש בהשוואה ל 1990. במקרה של הודו, סין וברזיל יש כמובן לקחת בחשבון שהפליטה ההיסטורית שלהן, כלומר החוב שלהם למאזן החום של האטמוספירה, הוא קטן הרבה יותר משל מדינות המערב ומזרח אירופה שתהליכי התיעוש שלהם התחילו מאה שנה מוקדם יותר.

מדינות הגוש הקומוניסטי, בגלל ההיסטוריה התעשייתית המיוחדת שלהן, נמצאות במצב שונה. הן אמנם מתעתדות להגיע ל 2020 עם פליטה שנתית נמוכה ב 15 אחוז מזו שהיתה בהן ב 1990. אבל עיקר ההפחתה התרחשה בגלל המעבר משיטות הייצור המזוהמות בעידן הקומוניסטי לייצור נקי יותר מאז. הקיצוץ הזה יבוא לידי ביטוי בירידה של אחוז אחד בלבד בהשוואה לעסקים כרגיל.

המחקר לקח גם את המחוייבויות של המדינות השונות לקיצוץ פליטות וחישב את העלויות הכספיות של הקיצוץ. החישוב מביא הירידה בתוצר מקומי גולמי (תמ"ג) ב 2020 בהשוואה לתמ"ג שהה מתקיים ב'עסקים כרגיל' (כלומר בלי קיצוץ):

אוסטרליה – 6 אחוז ירידה בתמ"ג

קנדה – 6 אחוז ירידה בתמ"ג

ניו-זילנד – 6 אחוז ירידה בתמ"ג

מדינות אופ"ק – 6 אחוז ירידה בתמ"ג (גם בגלל הירידה בשימוש בנפט בשוק העולמי).

יפן – 5 אחוז ירידה בתמ"ג

מערב אירופה – 5 אחוז ירידה בתמ"ג

סין – 4 אחוז ירידה בתמ"ג

ארה"ב – 3 אחוז ירידה בתמ"ג

מזרח אירופה ובריה"מ לשעבר – 3 אחוז ירידה בתמ"ג

בחישוב גלובלי, אגב, יוצא שהקיצוץ העולמי עד 2020 בהשוואה לתסריט העסקים כרגיל מסתכם בירידה בת 17.5 אחוז. זה מעט מדי, ומאוחר מדי, ורחוק מאוד מהיעד של 50% שיבטיח שהתחממות כדור הארץ לא תצא משליטה.
17.5 אחוז קיצוץ ביחס לעסקים כרגיל זה אגב דומה מאוד למחוייבות שלקחה על עצמה מדינה ים תיכונית מסויימת, דוברת עברית. זו שמדיניות האקלים שלה עד כה מתבססת על הניסיון להסתתר ולהסתגר בבינוניות כל כך חיוורת שאיש כלל לא ירגיש בקיומה…

היום ב 17:00 בבית ציוני אמריקה – האירוע המרכזי של התנועה הסביבתית לסיכום הועידה בקופנהאגן

היום, יום ראשון ה 24 בינואר בשעה 17:00 ייפתח בבית ציוני אמריקה בתל-אביב (רחוב פריש, יוצא מאבן גבירול אחד דרומה לשאול המלך, ליד לונדון מיניסטור) האירוע המרכזי שמארגנת התנועה הסביבתית – קואליצית 'דרכים לקיימות', 'חיים וסביבה', קרן היינריך בל, וקרן נתן קאמינגס – בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, לסיכום ועידת האקלים בקופנהאגן.

הנה הפרטים על האירוע.

הוצאת הקיבוץ המאוחד מעורבת בגלל שני ספרים שהיא פרסמה במהלך 2009 שעוסקים בשינוי האקלים – 'רשימות מאזור אסון' של אליזבט קולברט ו'הנה זה בא' פרי עטי. שניהם אגב יצאו במסגרת הסדרה 'כעת' שעורכת ארנה קזין.

בכנס היום ידברו נציגי קואליצית ארגוני הסביבה 'דרכים לקיימות' שהיו בקופנהאגן, ח"כ דב חנין שהוא יו"ר השדולה הסביבתית חברתית בכנסת, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה ד"ר יוסי ענבר, ד"ר אילון שוורץ יו"ר חיים וסביבה, נאור ירושלמי מנכ"ל הארגון, יורן בוהם מקרן היינריך בל, עו"ד ציפי איסר-איציק מנכ"ל אדם טבע ודין , עדי דישון מ'אקטוריידרס', נעמי צור מהחברה להגנת הטבע, ניר קנטור מהתאחדות התעשיינים, אורלי רונן סמנכ"לית מרכז השל, וגם אני.

כאן פרטים על עוד מספר אירועים פומביים שעוסקים בשינוי האקלים שייערכו בזמן הקרוב.

מורה נבוכים לקופנהאגן חלק ב'

לצד הכינוס העיקרי, שארבעת קבוצות העבודה העיקריות שלו תוארו במורה נבוכים לקופנהאגן חלק א', פועלים במהלך ועידת האקלים שני סוגי פורומים נוספים.

סוג אחד של פורומים הוא דיונים והתייעצויות של קואליציות מדינות. חלק הן קואליציות על בסיס איזורי, רובן על בסיס חשיפה דומה לאיומים ספציפיים הכרוכים בשינוי האקלים. חלקן הן קואליציות מדינוץ ותיקות שהוקמו עוד לפני אמנת האקלים והן מגייסות את מוסדותיהן כדי לזהות אינטרסים משותפים לפעולה מתואמת בתחום האקלים. שמות הקואליציות הללו מלמדים בדרך כלל על מהותן. הנה רשימה חלקית:

הקבוצה האפריקאית, איחוד מדינות האיים הקטנות, קבוצת 77 וסין (גוש שנקרא פעם המדינות הבלתי מזדהות, שנוצר בשנות הששים, והיום מייצג מדינות ברמות פיתוח בינוניות ונמוכות, שמספרן מגיע לכ 125), קבוצת מטריה (למדינות שאינן חברות בקואליציות אחרות),

קבוצת היושרה הסביבתית (שוויץ, דרום קוריאה, ועוד אחת או שתיים. ישראל גיששה אפשרות של חבירה אליהן, כנראה בלי הצלחה), קואליצית מדינות היער הטרופי, קבוצת מדינות מזרח אירופה, המדינות הכי פחות מפותחות (49 המדינות העניות בעולם), קבוצת מדינות אמריקה הלטינית והקריבים, קבוצת המדינות יצרניות הנפט (OPEC) ביחד עם קבוצת המדינות הערביות מייצאות הנפט (OAPEC),  הליגה הערבית ועוד.

במהלך הועדה מתכנסות הקואליציות הללו להתיעצויות ותיאום עמדות. מועדי ההתכנסויות ומיקומם מופיעים בלוח הזמנים היומי. בדרך כלל הן סגורות בפני מי שאינם נציגי מדינות חברות באותה קואליציה.

נכון לתחילת ועידת קופנהאגן ישראל עדיין מחפשת לעצמה קבוצת התיחסות כזו. העובדה שעדיין אין לה כזו מעידה כאלף עדים על אדישות משרד החוץ לדורותיו לשאלת האקלים. עד לאחרונה הטיפול בתחום האקלים במשרד החוץ היה באחריות תת מחלקה קטנטנה שענינה ארגונים המסונפים לאו"ם. למיטב הידוע לא העסיקה המחלקה הזו מעולם ייעוץ מקצועי משמעותי בתחום האקלים.

סוג שני של ארגונים שנוכחים בועידה ומתכנסים במהלכה הם ארגונים משקיפים. נציגיהם יכולים להיכנס לחלק מן הדיונים, וגם לקבל את זכות הדיבור ולשאת דברים, אך לא להשתתף בהצבעות. רובם הם ארגוני-על נושאיים, כפי שמעידים עליהם שמותיהם. הנה רשימה חלקית:

קואליצית ארגוני נוער לא ממשלתיים (YOUNGO), הארגון העולמי של עיריות ושלטון מקומי (LGMA), ארגוני קבוצות ילידיות (IPOs), איגודים מקצועיים לא ממשלתים (TUNGOs),  ארגוני מסחר ותעשייה לא ממשלתיים (BINGOs),  ארגוני מחקר עצמאיים ולא ממשלתיים (RINGOs),  ,ארגוני נשים ומגדר, ארגוני , חקלאים לא ממשלתיים.

ארגונים כאלה יכולים לארגן אסיפות הסברה לנציגיהם בועידה, התייעצויות, ישיבות עבודה עם נציגי מדינות, מסיבות עיתונאים ומפגשים עם פעילים מרכזיים בועידה. ההתועדויות שלהם מוזכרות בסדר היום של הועידה, וחלקן פתוחות לציבור באי הועידה.

בנוסף משמשת הועידה הזדמנות לכמה מגופי האו"ם שתחומי ענינם קשורים במשבר האקלים להתכנס, לתאם עמדות ולהתעדכן.

לצד כל אלה, ועדיין כחלק מן הכינוס המרכזי, יש בכל יום כמה עשרות 'אירועי צד'. אלה יכולים להיות מאורגנים בידי אחת המדינות המשתתפות שמבקשת להצג לציבור צירי הועידה המעוניין בכך נושא או נשואים מסויימים, או בידי ארגון לא ממשלתי דוגמת הארגון המטאורולוגי הבינלאומי, גרינפיס , ארגוני חקלאות ועוד. רובם מאורגנים בצורת פאנל עם שלושה או ארבעה דוברים, ונמשכים בין שעה לשעה וחצי. האחריות לתכניהם היא על הגורם המארגן, שקיבל את הקצבת הזמן והמיקום מידי מזכירות הועידה כמה חדשים מראש.

על כינוסי הגופים הלא ממשלתיים, שנערכים בקופנאגן במהלך ימי הועידה העיקרית, בהזדמנות אחרת.