ארכיון

Archive for the ‘מדיניות ישראל’ Category

המכונית החשמלית של בטר פלייס, קרטל הטלפון הסלולארי והקוטג' של תנובה

מאמר חדש שלי שהתפרסם בעמוד הדעות של 'הארץ' הבוקר, ועוסק בהיבטים הכספיים הבעייתיים של המכונית החשמלית של 'בטר פלייס'. המכונית, שעולה על הכבישים בימים אלו, תהיה יקרה לרכישה, למרות חיתוך מס הקניה על מכוניות חשמליות מ 70 ל 10 אחוז. עלות האנרגיה להסעתה תהיה גבוהה יותר מעלות הדלק למכונית משפחתית דומה שגומאת קילומטראז' ממוצע, וכמעט כפולה מעלות הדלק למכונית היברידית שנוסעת מרחק דומה. ועלות החשמל שתמכור   'בטר פלייס' ללקוחותיה תהיה פי עשר מהמחיר שתגבה חברת החשמל מ'בטר פלייס', שמרגע שקנו את המכונית החשמלית הפכו לקהל שבוי (אין להם שום אלטרנטיבה לחבילת ההנעה של החברה). כל זה אומר שמספר המכוניות ש'בטר פליס' תמכור בישראל יהיה מצומצם: אפילו בישראל יש גבול עליון למספר הפרייארים. אבל לא בטוח של'בטר פלייס' איכפת. הכסף הגדול שתעשה החברה יבוא מהמונופול שנתנה לה ממשלתנו, זו שנלחמת בחירוף נפש בריכוזיות המשק, על הקמה ותפעול של תחנות הטענה והחלפה של סוללות הרכב. המונופול הזה הופך כמובן את כל יבואני המכויות החשמליות אי פעם – ואת כל לקוחותיהם – לתלויים לחלוטין ל'בטר פלייס'. כי ככה זה בישראל: כל מוצר שווה כסף, אבל מוצר  שיש עליו מונופול שווה זהב גם אם הוא פגום.

נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה: איך לא להילחם בהתחממות גלובאלית

באירוע השנתי של התנועה הסביבתית 'הגלובוס הירוק' שנערך בשבוע שעבר ב 24 במרס 2011 תל-אביב זכה מיזם פצלי השמן בשפלת יהודה בפרס 'הגלובוס השחור'.

בחירה מוצדקת של מיזם הזוי שבמסווה של מאבק בהתכרות לנפט 'רגיל' עלול לגרום לפליטת גזי חממה בכמויות גדולות הרבה יותר, בתוספת נזק סביבתי בממדים לא ידועים בשפלת יהודה.

ב 22 במרס 2011, כמה ימים לפני הטקס כתבתי ב'הארץ' את הרשימה הבאה:

בקרוב: ישראל – אדמה חרוכה

החדשות הטובות הן שבשפלת יהודה, באזור הכולל את בית גוברין, פארק עדולם ודרך היין מעגור ולוזית בצפון עד מושב לכיש בדרום, יש פצלי שמן – סלעים עם חומר אורגני שניתן להפיק ממנו דלק. החדשות הרעות הן שהכמות לא בשמיים, שהאיכות די בינונית (עודף גפרית), שתהליך ההפקה יקר ומזהם. וזה מעורר שאלה: מדוע תאגיד אמריקני בשם IDT, שעל בעלי הענין בו נמנים סגן נשיא ארה"ב לשעבר דיק צ'ייני, איל העתונות רופרט מרדוק, ג'ייקוב דה-רוטשילד ומייקל שטיינהארדט, טרח להקים חברת בת בשם 'מיזם האנרגיה הישראלי' (IEI), לקבל אישור לפיילוט מחקרי בשפלת יהודה ולספר לכל מי שמוכן לשמוע שהגבעות  שעליהן פסעו יהושוע, דוד וגלית מסתירות את הפיתרון למשבר האנרגיה הנוכחי?

את התשובה לתעלומה צריך לחפש בקולורדו, שמרבצי הפצלים בה גדולים ועשירים פי כמה מאלה שבשפלת יהודה. עשרות שנים מנסים מדעני 'של' לפתח טכנולוגיה להפקת נפט במישרין מפצלי שמן, כלומר בלי כריה, ריסוק וסחיטה. הרעיון שהם פיתחו נשמעה כהכלאה בין ספר של  ז'ול וורן לסרט פורנו: שדה הפצלים ינוקב במחילות צרות וארוכות, שאליהן יוחדרו גופי חימום ענקיים שתעלה את טמפרטורת האדמה ל 350 מעלות. בתום כמה שנים של אפיה ייפלט מפצלי השמן גז שיעובה לנפט. דפנות המחילה יוקפאו באמצעות קוקטייל סודי של כימיקלים, והנפט  יזרום לפני השטח.

נשמע הזוי? לא לג'ורג' בוש ולסגנו דיק צ'ייני, שכבר עשו דברים מטורפים יותר כדי להשיג נפט בעירק וגז ליד אפגניסטן. ב 2005 איפשרו השניים אתרי מחקר ופיתוח באזור עתיר פצלי שמן בקולורדו, וניסו לקדם חקיקה שתאפשר הפקה מסחרית. אחר-כך התברר שההפקה דורשת עשר תחנות כח פחמיות חדשות והשתלטות על מקורות נהר הקולורדו (התהליך דורש כמויות עתק של מים) והציבור האמריקני התעורר. הקונגרס הזמין סקר וערך שימוע ציבורי שבארבע שנים הפיק 105,000 התנגדויות. בינואר 2010 הכריז ממשל אובמה על האטת פיתוח הטכנולוגיה והחמיר את התקינה הסביבתית שתידרש מהמיזם. הפיילוט שתכננו ב IDT נדחה לזמן בלתי ידוע.

אבל אז נזכרו צ'ייני וחבריו במדינה קטנה במזרח התיכון שחוץ מקצת פצלי שמן באיכות בינונית ומצוקת מים קלה יש לה עוד כמה יתרונות ייחודיים. אחד הוא חוק נפט ניאנדרטלי מ 1953, שמסמיך פקיד במשרד התשתיות לתת למי שבא לו זיכיון חיפוש שעם בצבוץ טיפת הנפט הראשונה הופך לחזקה. השני הוא שבניגוד לחו"ל, בישראל החוק (וגם הממשלה) חיים בהכחשה מוחלטת של הנזקים הסביבתיים המצמיתים שעלולים להיות לאפיה והקפאה של חבלי ארץ נרחבים, ולא דורשים מהיזם כמעט דבר בתחום הזה. השלישי הוא שיש בישראל ממשלה שתהדס כעז עיוורת בעקבות כל מי שאומר 'השתחררות מתלות בנפט הערבי' ו'תמלוגי הנפט מממנים טרור' בפחות משבע שגיאות.

צ'ייני וחבריו מיהרו לארץ, הקימו את IEI, קיבלו זיכיון מחקר ופיתוח ב 240 אלף דונם בשפלת יהודה, והשיגו בדיוק מה שהיה חסר להם: שדה ניסויים להרפתקה שבארה"ב נחסמה כיקרה ומזהמת. אתר הניסויים המיועד הוא

בעמק האלה, מתחת תל עזקה, ממש באתר הקרב המיתולוגי של הקרב בין דוד לגלית. אתר ההפקה התעשייתית העתידי מיועד לקום ליד בית גוברין, בלב 'ארץ המערות' – אזור עשיר במערות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא ובאין ספור אתרים ארכיאולוגיים מתקופת בית שני שלאחרונה פנתה ישראל לאונסק"ו במטרה להכריזו כאתר מורשת עולמית.

גיאולוגים שמכירים את השטח טוענים שגם אם תתחולל כאן פריצת דרך טכנולוגית, איכות הפצלים לא תאפשר הפקת נפט בזול ובהיקפים משמעותיים. תסריט סביר יותר הוא שבתום הניסוי המסוכן בשפלת יהודה תסגור IEI את הבאסטה, תמכור את הטכנולוגיה לחברה כמו 'של', תמתין שמחירי הנפט יטפסו לרמה שמאפשרת הפקה מסחרית מפצלים, ואז תרויח  מהתמלוגים שיזרמו מקולורדו. המורשת העולמית תיאפה עד דק, וישראל תישאר ללקק את הפצעים.

עד כאן המאמר מ'הארץ'

ולפעמים יש גם ידיעות טובות. לאיחוד האירופי יש כוונה להרכיב רשימה שחורה של סוגי אנרגיה מזהמים, כולל פצלי שמן, שייאסרו להפקה ולפיתוח.

דו"ח הפיתוח האנושי של האו"ם, 2010: שינוי אקלים מסכן עשרות שנים של פיתוח

 

השבוע יוצא לאור בניו-יורק, זו השנה העשרים, דו"ח הפיתוח האנושי של האו"ם. לבד מדירוג העולם כולו ומדינות ספציפיות על פי אינדקס הפיתוח האנושי, הכותרת הראשית של הדו"ח השנה הוא שההתחממות הגלובלית בקצבה הנוכחי עלולה להוריד לטימיון עשרות שנים של פיתוח כלכלי, חינוכי, רווחה ובריאות במדינות רבות בעולם.

הנה לינק למאמר בגרדיאן השבוע על הקשר בין שינוי אקלים לפיתוח אנושי.

והנה האינדקס שבו מדורגות המדינות השונות על פי מדדי הפיתוח האנושי המקובלים: הכנסה לנפש, מדד אי שיויון סוצו-אקונומי, מדד שיויון נשים, מספר מקרי שוד ל 100,000 תושבים בשנה, מדדי ינוך והשכלה, רפואה ותחלואה, תוחלת חיים ועוד.

נורבגיה צועדת במקום הראשון. אחריה בעשיריה הפותח  אוסטרליה, ניו זילנד, אירלנד, ארה"ב, ליכטנשטיין, הולנד, קנדה, שבדיה וגרמניה. ישראל במקום החמשה עשר. הנה פירוט המדדים של ישראל ב 2010 על פי אתר האו"ם. מזל שבאינדקס לא מודדים את התרומה היחסית של ישראל לשינוי האקלים, או או את רמת הנחישות של הנהגת המדינה לתרום את חלקה למאבק בשינוי האקלים… המדדים הללו דוחקים את ישראל לאזור המקום ה 60…

 

על תעשיית הבשר והתחממות גלובלית: לענף הבקר דרוש כדור ארץ נוסף

חגי כהן מ'שני צמחוני', ידיד הומו קומבוסטנס בחוגי הצמחונות האקטיביסטית, כותב:
לפני כשבוע פרסמה הקרן הבינלאומית לשימור טבע (WWF) דו"ח שזכה לחשיפה נרחבת במאות כלי תקשורת בעולם. הדו"ח, המכיל תחזיות קשות לחיסול משאבי כדור הארץ בעשורים הקרובים אם יימשכו המגמות הנוכחיות, מצביע על שני אמצעים עיקריים למניעת המשבר ולהתמודדות עמו: מעבר לאנרגיות מתחדשות, ומעבר לתזונה צמחונית.

בישראל פרסם צפריר רינת דיווח ב"הארץ", "דו"ח בינלאומי: כדור הארץ לא יוכל לספק את צורכי האנושות בעוד 20 שנה", לפיו "ארגון WWF מזהיר שכבר כיום, צורך האדם פי 1.5 ממה שכוכב הלכת שלנו יכול לספק. הפתרונות: אנרגיה חלופית ומעבר לצמחונות". לפי הדיווח, "על המין האנושי יהיה גם לשנות את הרגלי התזונה שלו באמצעות מעבר למזון המבוסס יותר על מקורות צמחיים."

דו"ח WWF מצטרף אל שורה הולכת ומתארכת של דו"חות וקמפיינים מהשנים האחרונות המצביעים על אחריותן המרכזית של תעשיות הבשר והדיג (והצרכנים המממנים אותן) למשבר הסביבתי העולמי: מ"צלו הארוך של משק החי" של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ב-2006 (שקבע ש-18% מגזי החממה בעולם נפלטים ממשקי-חי) ועד דו"ח WorldWatch Institute (שתיקן ב-2009 את חישובי האו"ם וקבע שתעשיות משק-החי והדיג אחראיות למעשה ליותר ממחצית פליטות גזי החממה); מצעדים ראשונים ומהוססים של עידוד ממשלתי לצמחונות במדינות רבות כבריטניה, גרמניה, שבדיה, אוסטרליה, ועד דו"חות האו"ם מאפריל ויוני השנה (2010) על פליטות גזי חממה מתעשיית החלב ועל ההשפעה הסביבתית של צריכה וייצור, שלראשונה מעזים לקרוא במפורש לצמצום משמעותי בצריכת בשר ומוצרים אחרים מהחי.

יש לקוות שהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, יעיין בדו"ח החדש ברצינות ובחרדה הראויות למול נתוניו הקשים, ויסייע לקדם בישראל (או לפחות, בתור התחלה, במשרדו) פרויקט להפחתת צריכת הבשר – למשל במתכונת המצליחה של "שני צמחוני". אך יש לקוות גם שרבים מאיתנו יפנימו את הכוח הטמון בבחירותינו הצרכניות, ולא יחכו לממשלות שיתעוררו למעננו, במקומנו. כי עד שזה יקרה, מתקבל הרושם מהדו"ח, עלול כבר להיות מאוחר מדי.

כאן הקליפ של WWF המתאר את הדו"ח

עדכון נחמד מדרכים לקיימות – קואליצית האקלים של ארגוני הסביבה בישראל

הנה, ככתבו וכלשונו, העידכון מהיום שהפיצה מאיה גבעון מ'דרכים לקיימות' – עידכונים בנושאי קיימות ושינוי האקלים. ברכות לקואליציה על חידוש הניוזלטר, וברכת יום תחבורה ציבורית שמח ואירועי 10.10 מוצלחים!

ניוזלטר דרכים לקיימות מן ה 6 באוקטובר 2010:

עם פרוץ "אחרי החגים", התקצרות שעות האור ורמזים להתקרבות הסתיו, הגיע הזמן להפיח מחדש את הרוח במפרשים. כינוס ועידת האו"ם לנושא משבר האקלים בקנקון בחודש דצמבר הולך ומתקרב. באתר הרשמי של ה-UNFCCC ניתן כבר למצוא מידע על הכנס וההערכות לקראתו. בימים אלו ממש נערכים דיונים מקדימים בועידת ההכנה בטיאנג'ין שבסין, ומפגש הכנה נוסף יתקיים בבון, גרמניה, בחודש הבא. כאן תוכלו להתעדכן במתרחש בשידור ישיר מהדיונים בסין.

ובינתיים בישראל.. ועדת שני (מנכ"ל האוצר) לעניין הפחתת פליטות גזי חממה צפויה להגיש לממשלה את המלצותיה לצעדים קונקרטיים להפחתת פליטות עד מועד כינוס האו"ם בקנקון. המשרד להגנת הסביבה ממשיך להזמין ארגונים עסקיים ליוזמה וולונטרית למיפוי, ניטור ודיווח מערך פליטות הפחמן שלהן. ובמשרד החינוך פוטר המדען הראשי ד"ר גבי אביטל, ככל הנראה על רקע עמדות שנויות במחלוקת וביניהן גם שלילת הקשר בין משבר האקלים לפעילות אנושית, ותורת האבולוציה.

ולנושא המרכזי: ישראל מצטרפת אל מאות מדינות ברחבי העולם המציינות את יום א' הקרוב, ה-10.10.10 כיום פעילות עולמי שמטרתו למקד את תשומת הלב לאיומי משבר האקלים ולהביא להתחייבות רחבה למאמץ הבינ"ל להפחתת פליטות גזי חממה. המטרה: התחייבות אישית לצמצום של 10% בפליטות גזי החממה תוך שנה מ-2010. כבר עכשיו נשבר השיא של השנה שעברה: באתר הקמפיין נרשמו 5,249 אירועים ברחבי העולם, והרשימה מתארכת מידי יום. עדיין אפשר להתרשם מרשימת הרעיונות לפעילות שבאתר, להתחיל פעילות משלכם או להצטרף לפעילויות בישראל:

פרשת נח ברחבי הארץ – גם השנה מתאים התאריך של הפעילות הבינ"ל לפרשת נח המקראית. ארגון טבע עברי בשיתוף עם ארגונים נוספים עורך שלל אירועים ברחבי הארץ, כשאירוע הדגל, פסטיבל "לפנינו המבול" יתרחש ביום שישי 8.10 בירושלים.

רכיבה חוצת גבולות ישראל בשביל אופניים וידידי כדור הארץ המזרח התיכון מארגנים במשותף מסע רכיבת אופניים בן שלושה ימים לאורך תוואי הירדן הדרומי, שיצא מירדן, יעבור בישראל ויסתיים ברשות הפלסטינית בצפון ים המלח. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מתגלגלים בתל אביב אתם מוזמנים לחבור אל מחליקי תל אביב רולר ורוכבי ישראל בשביל אופניים שיתגלגלו ברחובות תל אביב במוצאי שבת 9.10 (התכנסות בסינמטק בשעה 20:00) ויסיימו את הערב במסיבת אקלים אל תוך הלילה. לפרטים נוספים לחצו כאן.

דיון ציבורי בירושלים – מוזיאון המדע יקיים דיון ציבורי מיוחד בהשתתפות מומחים והקהל הרחב, בנושא קמפיינים לשינוי התנהגותי על רקע משבר האקלים. ההמלצות העיקריות מהדיון יוצגו לועדת איכות הסביבה העירונית בחודש נובמבר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

שינוי התנהגות דרך בתי ספרמרכז השל והרשת הירוקה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה משיקים ב-10.10.10 יוזמה חדשה בשורת בתי ספר ברחבי הארץ, במסגרתה יוצעו פעילויות מהנות וחיוביות להתמודדות עם משבר האקלים, להפיכת הסיפור הגלובלי לסיפור אישי תוך חיזוק הקהילה. המעוניינים לקחת חלק בפעילות מוזמנים ליצור קשר במייל עם המרכז לקיימות מקומית.

תמלוגי הגז והתחממות גלובלית

דיווח מהמושב על שינוי אקלים בכנס האגודה הבינלאומית לסוציולוגיה

מאת כרמית לובנוב

התימה המרכזית  של הכינוס העולמי ה- 17 של האגודה לסוציולוגיה הבינלאומית שהסתיים ב 17 ביולי 2010 בגוטנבורג, שוודיה, היתה "עולם בהשתנות", תוך התייחסות במיוחד לשינויים שמקורם בפעילות האדם. הסוציולוגיה עצמה היוותה פלטפורמה דואלית, הן כתורמת להבנת השינוי עצמו, והן כתחום מחקר משתנה בעולם העובר תמורות עמוקות. הנושאים שנבחרו היו לאו דווקא נושאים מסורתיים במחקר הסוציולוגי אלא נושאים בעלי חשיבות להבנת המציאות הגלובלית העכשווית המורכבת. אחד מהם היה שינוי אקלים.

ביום שלישי ה 13 ביולי, 8:30 בבוקר, חום יולי לא רגיל לעיר הצפונית, ובאולם הקונגרסים (הלא ממוזג) ישבו סביב שולחן עגול בכירי החוקרים בעולם בתחום האקלים וההיבטים החברתיים של שינויי אקלים, צדק ופוליטיקה בינלאומית. אחד מהם היה פרופ' דאנלאפ ריילי (Dunlap Reiley), מאוניברסיטת אוקלהומה, מי שנחשב כאחד מאבות "הסוציולוגיה הסביבתית" והוצג בפתח הדיון כ"מי שאין צורך להציגו כפי שאין צורך להציג את בוב דילן". דנלופ סקר את הפרסומים בעשורים האחרונים אודות שינויי אקלים בעולם כ'תופעה' בפני עצמה. הוא תיאר את "מכונת ההכחשה" שמנסה לייצר אי וודאות אודות המקורות האנתרופוגניים של שינוי האקלים, במטרה לערער את הקריאה לשינוי מדיניות ולהקטנת פליטות. לפי דנלופ בראש יצרניות הספק נמצאות תעשיית הדלקים המחצביים. האמצעים העקריים שהם עושים בהם שימוש הם קרנות פילנטרופיות שמממנות באפן מתוחכם צוותי חשיבה וזריעת דיס-אינפורמציה לגבי שינוי אקלים,תוך היעזרות בחברות יחסי ציבור ותאגידי מדיה גדולים כמו רשת פוקס.

דובר ידוע אחר היה פרופ' טימונס-רוברטס (TimmonsRoberts) מארה"ב, שהציג את העדר ההסכמה על מדיניות אקלים גלובאלית עד כה כתוצר של דיונים כושלים בין מדינות צפוניות לדרומיות. את הסיבה המבנית העמוקה לכשלון השיחות מייחס טימונס-רובינס לכך שאי-שוויון מחליש שיתוף פעולה. המלצתו היא לפיכך שמו"מ בנושאי מדיניות אקלים חייב להיות רחב הרבה יותר, ושהסכמי פוסט-קיוטו חייבים לכלול סוגיות של צדק והתייחסות לשיתוף פעולה. לכן הוא מציע לכלול שורה של נושאים כמסחר, השקעות, והסכמים בנושאי זכויות קניין רוחני בדיוני אקלים.

במושב דיון מרכזי אחר בתחום "קיימות חברתית וצדק סביבתי" הציג חוקר גרמני בשם הנינג בסט (Henning Best) מחקר ראשון המתעד אי שוויון בהקצאת טובין ובפיזור רעות סביבתיות במרחב אורבני בגרמניה. המחקר, שהתבסס על פרמטרים סביבתיים מדידים, מגלה שבשכונות מוחלשות מבחינה כלכלית, למשל שכונות של מהגרי עבודה, שיעור ההיחשפות לרעש גבוה יותר מאשר בשכונות בעלות אוכלוסיה חזקה. כמו כן, המחקר עקב אחר הדינאמיקה בשינוי מגורים בעקבות מטרדי רעש, באופן שהנשארים באזורים עם מוקדי רעש גבוה הם האוכלוסיות החלשות מבחינה כלכלית.

במושב זה הצגתי את ההתפתחות הקונצפטואלית של מושג הצדק הסביבתי בארץ  על פי מודל הפעילות שלנו המתקיים מאז 2004. המודל מתבסס על פעילות שטח, השפעה על שיח והשפעה על קובעי מידניות. מקרה המבחן שהצגתי הוא יוזמת האגודה לצדק סביבתי בישראל לפעילות אזרחית בנושא תכנית הרכבת בתוואי עכו-כרמיאל. תכנית הרכבת שאושרה עקרונית בממשלה בפברואר 2010 היא רכבת רגילה ('כבדה'), שמבחינת תשתית מסילתית וציוד נוסע (קטרים וקרונות) אינה בנויה לעצירה ביישובים הערביים הפזורים בין עכו לכרמיאל. החלופה התכנונית של רכבת קלה שנדחתה ע"י הממשלה, לעומת זאת, יכולה לשרת את רוב היישובים הפזורים על ציר נסיעתה. היא עדיפה הן מבחינה סביבתית והן מבחינת יתרונות כלכליים וחברתיים לאוכלוסיה המקומית.

מודל הפעולה של האגודה לצדק סביבתי בישראל בנושא הרכבת בגליל מתבסס על ההנחה שתחום 'הצדק הסביבתי' אינו רק תחום תיאורטי המתאר אי-שויון סביבתי ותכנוני, אלא הזדמנות לפעול כחוליה מקשרת שבין שיקולים סביבתיים ושיקולים חברתיים, כולל  זכויות אזרח. התגובות הראשוניות לפעילות האגודה בנושא הרכבת בגליל מגלות שתחום הצדק הסביבתי הולך ורוכש לעצמו מעמד עצמאי, ושהוא צריך ויכול להיות מוטמע בתהליכי תכנון וחשיבה סביבתית מתקדמת.

כרמית לובנוב, מנהלת שותפה יחד עם ד"ר תאבת אבו ראס של האגודה לצדק סביבתי בישראל (הוקמה ב- 2009). דו"אל: don1298@netvision.net.il