ראשי > התחממות גלובלית, התחממות כדור הארץ, ועידת קנקון, שינוי אקלים > ועידת האקלים בקנקון: יפן נגד קיוטו

ועידת האקלים בקנקון: יפן נגד קיוטו

הימים הראשונים של פגישות העבודה בהשתתפות ראשי המדינות והשרים בועידת האקלים בקנקון עומד בסימן ההתעקשות היפנית שלא להסכים לתקופת תחולה שניה של פרוטוקול קיוטו.

תזכורת: ב 1997 יפן אירחה את ועידת האקלים של האו"ם בעיר קיוטו, שבמהלה הוסכם על הכלי האופרטיבי העיקרי שהקהילה הבינלאומית תפעיל במטרה להיאבק במשבר האקלים. כמו מסמכים אחרים בזירה הבינלאומית, פרוטוקול קיוטו הוא מסמך חסר שיניים של ממש. אך להגנתו ניתן לאמר שהוא משרטט את הקוים הכלליים של משטר הפליטות העתידי שעשוי למתן את קצב התחממות. יש בפרוטוקול אבחנה בין כ 35 המדינות המפותחות לכל היתר. המדינות המפותחות התחייבו במסגרתו שעד 2012 הן יצמצמו את פליטת גזי החממה שלהן לרמה שתהיה נמוכה בכמה אחוזים מסך הפליטות ב 1990. הן גם הבטיחו להעביר כספים למדינות המתפתחות לטובת מימון פרויקטים של צמצום פליטות והסתגלות לפגעי המצב האקלימי הפוסט נורמאלי, ועוד. חלק מהן עמדו בהתחייבויות הללו, אחרות פחות. המדינות המתפתחות והפחות מתפותחות לא לקחו על עצמן התחייבויות צמצום, והן מחוייבות רק לעקוב אחר פליטת גזי החממה משטחיהן ולדווח באדיקות למוסדות אמנת המסגרת על האו"ם על שינוי אקלים. הפרוטוקול, במלים אחרות, רחוק מאידיאלי. אבל הוא מתוחזק ומטופל מאז 1997 בסדרה בלתי פוסקת של דיונים מקצועיים ופוליטיים, והוא הדבר המוחשי היחידי שיש לנו בהתמודדות עם האקלים שקם עליה פתאום.

ככל שאנו מתקרבים לדצמבר 2012 – מועד פקיעת תוקפו של הפרוטוקול – מתגברים החששות שהעולם עלול למצוא עצמו ללא שום כלי למאבק במשבר האקלים. לכן, כברירת מחדל (ולא כאופציה מועדפת) פנו ארגוני סביבה רבים, וממשלות מדינות בעולם השלישי, לאופציה של מיזעור הנזק: כדי שב 1 בינואר 2013 נעמוד פני שוקת שבורה שתתן לגיטימציה להפקרות אקלים טוטאלית, ניקח את הפרוטוקול הקיים, נשכלל ונעדכן אותו, נאריך את תקפו ונצא בהרגשה שלפחות עשינו משהו. האיחוד האירופי ובריטניה תומכים. מדינות תעשייתיות אחרות מתנגדות. אבל את דגל ההתנגדות במסדרונות הועידה נושאת דווקא יפן, שכבר הודיעה שהיא מסרבת בכל תוקף לדון באפשרות הזו. ובועידה גלובלית שיכולה להתקדם רק עם קונזצנזוס, זה מקל גדול בתוך הגלגלים.

לא כל כך ברור מדוע הדגל הזה כל כך חשוב למדינה שנתנה לועידת האקלים את קיוטו להחזיר את המותג הקרוי על שם הבירה העתיקה והיפה שלה מקדמת הבמה של המאבק בשינוי אקלים אל המחסן האחורי של ההיסטוריה. יאמאדה, השגריר היפני לענין דיוני האקלים, שהתראיין ל'גרדיאן' ביום רביעי ה 8 בדצמבר, נשאל מדוע הם עושים זאת ואמר, פחות או יותר 'ככה'. אחר כך הוא הסכים רק להוסיף שהסיבות 'יותר מדי מסובכות להסביר'. אך העמדה שרירה, ומרכזת תשומת לב רבה לקראת ימי הועידה האחרונים.

יפן מוצאת עצמה תחת לחץ רב מבאי הועידה, כולל בדרג השרים וראשי המשלחות, למתן את דעתם ולאפשר פשרה. אבל בשלב זה לא נראה שזה מצליח. זה מצב מעט פרדוקסלי, אבל בתחום האקלים יפן היא מדינה של הפכים. יצרנית הרכב הגדולה בעולם, ואחת המדינות תעשייתיות המובילות, יפן הודיעה בקופנהאגן על נכונותה לממן לבדה כמעט 50% מקרן ההסתגלות שמנסה האו"ם לבנות כדי להושיט עזרה למדינות העניות שייפגעו ראשונות מפגעי האקלים. בחזית הפנימית שלה יפן הצליחה לצמצם באפן מרשים ביותר את רמת פליטת גזי חממה שלה, ובאפן כללי נחשבת לאזרחית נאמנה וקונסטרוקטיבית בקהילת המאבק הגלובלי בשינוי אקלים. מצד שני, יאמאדה הודה בעצמו שיפן 'עושה בעיה גדולה לכולם' עם המחסום הגדול, החלטי והפומבי שהיא הציבה בדרך לקיוטו ב', והמשיך להתעקש על הצורך – והאפשרות – למצוא 'ניסוחים חדשים שלא יהיו משביעי רצון לכולם אבל יהיו מקובלים' לגבי ההסכמים ארוכי הטווח שיחליפו את פרוטוקול קיוטו.

וגם: כדאי לקרוא את הסיכום היומי של דיוני קנקון מן ה 8 בדצמבר שהפיץ ארגון CAN. הסיכום, שנקרא אקו, נכתב בידי פעילי הארגון בכל יום מימי הועידות הסביבתיות החשובות מאז ועידת שטוקהולם 1972. לעתים הוא אינףורמטיבי, לעתים- כמו הפעם – הוא יותר נייר עמדה. אבל הוא תמיד נכתב על בסיס ידע מרשים של הקונטקסט ועל בסיס התרשמות ישירה של הכותבים עם מה שקורה בועידה עצמה.

ולסיום – ראיון עם ביל מקקיבן, בקנקון, על הארגון 350 (שמטרתו הורדת כמות ה CO2 הצבורה באטמוספירה ל 350 חלקי מיליון. בראיון הוא מספר על הקמת הארגון, על התפקיד של אמנות ואמנים בקמפיין , ועל הסבל הצפוי בגלל שינוי אקלים.

 

  1. יעל
    10/12/2010 בשעה 20:51

    אחד הדברים היותר מעצבנים זה שקנדה ורוסיה ובטח עוד מדינות מסתתרות מאחורי יפן. בכלל קנדה זו שערוריה אחת גדולה עם tar sands וכו מצד אחד והדימוי של מדינה ירוקה ופרוגרסיבית.
    ממה שאני מבינה, המצב בקנקון הולך ומדרדר והסיכוי להגיע להבנות מצטמצם. אולי רק על redd?

  2. 04/10/2011 בשעה 00:45

    I much prefer inofrmiavte articles like this to that high brow literature.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: