ראשי > התחממות גלובלית, התחממות כדור הארץ, ועידת קנקון, משבר האקלים, שינוי אקלים > עם פתיחת ועידת האקלים בקנקון – מורה נבוכים

עם פתיחת ועידת האקלים בקנקון – מורה נבוכים

עם פרוץ ועידת האקלים בקנקון מאוחר יותר היום יום ב' 29 בנובמבר 2010 (שעון קנקון מפגר אחרי שעון ישראל בשמונה שעות, כך שתחילת יום העבודה שם ב 9 בבוקר מוצאת אותנו בחמש אחה"צ כאן בלבנט), הנה כמה טיפים להתמצאות בועידה, מהיום עד מועד נעילתה, המתוכנן ליום ששי ה 10 בדצמבר 2010. אני מעלה אותו בעיקר כי ועידת האקלים בקופנהאגן עוררה אצל רבים, כולל חברים באקדמיה ובתקשורת, סקרנות זמנית באשר למבנה הועידה, הגופים שפעילים בה, תפקידיהם והתנהלותם במשך ימי הועידה. ומאחר והפוסטים שהעליתי  בהקשר של קופנהאגן (הנה כמה מהם שעלו לקראת הועידה,   במהלכה,   לקראת סופה ואחריה),  הועילו לרבים אני חוזר על הפרויקט גם לקראת ובמהלך קנקון..

לצורך זה אנסה, במהלך ימי הועידה, להעלות פוסטים בשעות הבוקר (בישראל) עם סקירה תמציתית של תכנית העבודה לאותו יום בקנקון. אנסה להצביע על אירועים מיוחדים שאליהם כדאי לשים לב. ובמדית הצורך אעלה בסוף היום (בקנקון, שזה מוקדם בבוקר הבא אצלנו) פוסט לסיכום אירועי היום.

טיפ ראשון: המתעניינים יכולים לבדוק בכל בוקר את סדר היום הבא, שמתפרסם באתר תכנית הועידה בלילה הקודם (שעון מכסיקו). זה של יום פתיחת הועידה – יום ב' , ה 29 בנובמבר – כבר התפרסם ואפשר לראות אותו כאן.

מבנה הועידה

תזכורת: הועידה מתכנסת במסגרת אמנת האקלים של האו"ם שנחתמה ב 1994. היא כוללת שתי התכנסויות-גג פורמאליות, וארבע התכנסויות של קבוצות עבודה ממוקדות יותר. כל הנציגים הפורמאליים בגופים הללו הם נציגי מדינות,שממונים על ידי ממשלותיהם ומייצגים את מדיניותן. בשולי המפגשים של שת הגופים הללו, וכהכנות לדיונים שמתנהלים בהם, יש מפגשים (contact groups) של קבוצות מדינות בעלות אינטרסים דומים בתחום האקלים (למשל מדינות אפריקה, מדינות האיים הקטנים, מדינות באיזורי מדבר, המדינות המתפתחות, הכי פחות מפותחות ועוד). חלק מהמפגשים הללו פתוחים לתקשורת. אחרים לא.  בנוסף בועידה מיוצגים הרבה ארגוני חברה אזרחית בעלי מעמד משקיף, שנציגיהם משתתפים בחלק מן הדיונים.

בתום שמונה ימים של דיונים, ביום שלישי ה 7 בדצמבר, מעלה הועידה הילוך ועובדת למה שנקרא 'הפעילות בדרג גבוה'. הפקידים שמייצגים את המדינות השונות בגופי האופרטיביים של הועידה מעבירים את תוצאות עבודתם לשרים ובהמשך גם לראשי מדינות (אם יהיו כאלה שיגיעו לקנקון – בקופנהאגן היו עשרות), והשלב האחרון של הועידה מתנהל למעשה כמו"מ פוליטי.

לאורך כל הועידה, רוב הדיונים בקבוצות העבודה משודרים בשידור אינטרנטי, באיכות גבוהה, שאת התכנון שלו אפשר לראות כאן. בנוסף, במהלך הועידה מתכנסות ברציפות מסיבות עיתונאים שמזמנות משלחות של מדינות, קבוצות מדינות, מזכירות הועידה, קבוצות העבודה שלה וארגוני החברה האזרחית. כשמתפתח במהלך הועידה ויכוח או עימות, או כשלמישהו מהדוברים יש משהו רציני אחר להודיע, מסיבות העיתונאים הללו יכולות להיות דרמטיות.

בשולי הועידה מתנהלת במקביל ועידה שניה של ארגוני חברה אזרחית, המזמנת הזדמנות לרבים מהמדענים והאקטיביסטים שעוסקים בתחום האקלים להיפגש, להחליף דעות, ולנסות להשפיע על מה שנעשה בדיוני הועידה הפורמאלית, בעיקר לקראת תחילת החלק הפוליטי.

גופי האמנה ועבודתם בקנקון:

התכנסות הגג הראשונה היא הועידה (בקנקון זו תהיה הועידה ה 16) של המדינות החברות באמנת האקלים, באנגלית Conference of the Parties 16 ובקיצור COP16. השניה היא הכינוס הששי של המדינות החברות בפרוטוקול קיוטו, שנקרא  בהתאם CMP 6. פרוטוקול קיוטו, למי ששכח, הוא ההישג המהותי העיקרי של אמנת האקלים עד כה. הוא נחתם ב 1997, אושרר מאז בידי מרבית המדינות, השיג כמה הישגים ראשוניים, לא פתר את משבר האקלים אבל למרות מגבלותיו וצניעותו הוא עדיין הדבר היחידי שיש לנו: פרוטוקול משוכלל, מסודר, קוהורנטי, שנותן מסגרת כללית איך מדינות שונות יקטינו את כמות גזי החממה שהן פולטות, וחלק ניכר וחשוב מהן (למשל האירופאיות) גם מתנהגות על פיו. הוא בתוקף עד סוף 2012, ויש מדינות לא מעטות שסבורות שהדרך הטובה ביותר להמשיך מעבר ל 2012 הוא להחליט שמכילים אותו, בשינוים ועידכונים, לעוד כמה שנים.

לשני גופים שהוזכרו – COP  ו  CMP – יש אסיפה כללית, ומזכירות ובעלי תפקידים, אבל הרבה מהפעילות שלהם מתנהלת יחד, או זו אחרי זו. אולם ענק, שורות ארוכות של שולחנות, לכל מדינה שולחן עם מקום לכמה נציגים. הכל מחווט עם מיקרופונים ועמדות מחשב. 192 משלחות. מאות רבות של משתתפים. ההתנהלות פורמאלית, אטית מאוד ומנומסת, על פי כללי הפרוטוקול של האו"ם. עסק מנומנם ומייגע בדרך כלל, עד שמגיעים לרגעי ההכרעה. אז (לפעמים) זו דרמה בשידור חי.

האסיפות הכלליות של שני הגופים הללו מתכנסות היום לכינוס פתיחה (כמה סינקים יופיעו מן הסתם במהדורות החדשות) וכמובן לכינוס סיום שבו הן מאשררות את ההחלטות המרכזיות של גופי הועידה הכפופים להם (בהנחה שיהיו לפחות כמה החלטות מעשיות כאלו). האסיפה המסיימת של קנקון מתוכננת ליום ששי ה 10 בדצמבר. הבחירה ביום ששי כיום סיום היא חשובה: היא מאפשרת להאריך את הועידה בעוד יומיים (שבת וראשון) אם יש צורך דרמטי בסיבוב אחרון של דיונים והחלטות פולטיות. דברים כאלו קרו בכל הועידות האחרונות (הארכות דרמטיות של הועידה כדי להשיג התקדמות). בדרך כלל המועד שננקב בתחילה היה שבת, וההארכה היתה רק ביום אחד (ראשון, שאחריו כולם צריכים לחזור הביתה ולעבודה הרגילה ביום שני).

בין הפתיחה לסיום יש מתכנסות פגישות רבות של קבוצות העבודה שהוקמו במהלך השנים על ידי האסיפות הכלליות. יש ארבע קבוצות עבודה עיקריות, שתפקידן חיזוק האמנה וקידום המנגנונים שהיא מקימה כדי לקדם את מטרותיה – כלומר מעקב מדעי מעודכן אחר מצב האקלים, ניסיונות לרסן את המשבר באמצעות הקטנת פליטות גזי חממה, והתארגנות מתאימה להסתגלות למה שאני מכנה המצב האקלימי הפוסט נורמלי, ובראשי תיבות מאפ"ן.

שתיים מקבוצות העבודה הן טכניות במהותן, ושתיים יותר פוליטיות.

שתי קבוצות העבודה הפוליטיות הן בעלות מעמד במסגרת האמנה של קבוצות אד-הוק. הגדרתן ככאלו מאפשרת להן קלות תנועה יחסית מבחינת הפרוצדורה, ועבודה פוליטית יותר אפקטיבית.

אחת נקראת קבוצת העבודה אד-הוק לקידום התחייבויות נוספות של המדינות הנכללות בנספח 1 של פרוטוקול קיוטו, ובאנגלית   Ad-hoc Working Group on Further Commitments for Annex I Parties  under the Kyoto Protocol ובראשי תיבות AWG-KP. זו התארגנות של כ 40 המדינות המפותחות שלקחו על עצמן להפחית פליטות במסגרת פרוטוקול קיוטו, ונציגיהן נפגשים מפעם לפעם כדי לבדוק איך להעמיק את מחויבויותיהן. בקופנהאגן הן ייפגשו בפעם העשירית.

קבוצת האד-הוק השניה היא המעניינת ביותר. היא נקראת קבוצת עבודה אד הוק לשיתוף פעולה ארוך טווח במסגרת אמנת האקלים – באנגלית  Ad-hoc Working Group on Long-term Cooperative Action under the Convention, ובראשי תיבות AWG-LCA.  זוהי המסגרת העיקרית לניהול המשא ומתן בין כל המדינות באמנה (כולל אלו שלא אישררו את פרוטוקול קיוטו כמו ארה"ב) על המשך הדרך – אם תרצו על עתיד האטמוספירה.

קבוצת העבודה הזו הוקמה זמן לפני הכינוס בבאלי ב 2007, והיא שעיצבה את המסמך הידוע כמפת הדרכים של באלי, זה שאושר באפן דרמטי באסיפה הכללית שנעלה את הכינוס ההוא. בקופנהאגן היא התכנסה בפעם השמינית, ומאז – כלומר במהלך 2010 – התכנסה עוד ארבע פעמים, כך שבקנקון היא מתכנסת בפעם ה 13. החדשות מפגישתה האחרונה שהתקיימה באוקטובר 2010 אינן מרנינות: המסמך שעליו עובדת הקבוצה הזו בימים אלה, שמהווה למעשה את נקודת הפתיחה שלה בקנקון, הולך ומתנפח, נעשה מפורט ומסורבל מאוד, וזה מוכיח רק שאין התכנסות להסכמה גורפת על מה באמת צריך לעשות בטווח הארוך, ולמעשה לאן פונים אחרי שפרוטוקול קיוטו מסיים את תקופת חייו הראשונה ב 2012. תוצאות עודת הקבוצה הו היא שתעבור לידי הדרגים הפוליטיים בהמשך הועידה, ומאחר ומדובר בקבוצה שמנהלת משא ומתן פוליטי, קשה לצפות את תוצאות עבודתה.

שתי קבוצות העבודה האחרות הן טכניות יותר.

א. הגוף המייעץ אמנה בענינים מדעיים וטכניים, באנגלית Subsidiary Body for Scientific and Technological Advice    ובראשי תיבות   SBSTA.

ב. הגוף שתפקידו ישום העבודה וכלי העבודה שלה , שנקרא באנגלית Subsidiary Body for Implementation  ובראשי תיבות  SBI. שני הגופים הללו הוקמו סמוך לזמן חתימת האמנה באמצע שנות התשעים, ונפגשו מאז למעלה מ שלושים ישיבות עבודה, גם במהלך הועידות השנתיות הגדולות וגם ביניהן.

מה שבולט בתכנית יום הפתיחה בקנקון הוא שהגופים השונים לא מבזבזים זמן, וארבעה מתוך הששה המרכזיים (כלומר כולם חוץ מהגוף המייעץ המדעי טכני וגום היישום) נפגשים כבר היום, להתחיל לקדם את הנושאים שעל סדרי יומם.

.

  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: