Archive

Archive for אוקטובר, 2010

שינוי אקלים: כך נראה קמפיין אינטרנטי מוצלח

כל מי שמתעניין בתקשורת בכלל ובקמפיין סביבתיים בני זמננו מוזמן להציץ במאמר מרתק שהופיע אתמול במוסף הכלכלה המקיימת של הגרדיאן.   המאמר משתמש בטכנולוגיות של מיפוי רשתות חברתיות ותנועות מידע ברשת האינטרנט כדי לעקוב אחרי האיזכורים וההשפעה שהיתה בחדשים האחרונים לקמפיין שמנהל ארגון גרינפיס נגד חברת סינאר מאס, זו שעוקרת יערות עד באינדונזיה ומקומות אחרים ושותלת במקומם דקלי קוקוס לייצור שמן הקוקוס, שמתגלגל אחר כך למוצרים כמו שוקולד מארס של חברת נסטלה ולדברים דומים.

פייסבוק, פחם והתחממות גלובאלית

המון חכמה, חוצפה והפוך על הפוך בסרטון החדש הזה של גרינפיס, שדוחק במרק צוקרברג, בעלי פייסבוק, להעתיק את חוות השרתים שלו מאורגון, שם החשמל מיוצר בתחנות פחמיות, למקום אחר (ולא חסרים כאלה בארה"ב) שבו רוב החשמל ברשת מגיע ממקורות אלטרנטיביים.

לצפות וליהנות!

 

על תעשיית הבשר והתחממות גלובלית: לענף הבקר דרוש כדור ארץ נוסף

חגי כהן מ'שני צמחוני', ידיד הומו קומבוסטנס בחוגי הצמחונות האקטיביסטית, כותב:
לפני כשבוע פרסמה הקרן הבינלאומית לשימור טבע (WWF) דו"ח שזכה לחשיפה נרחבת במאות כלי תקשורת בעולם. הדו"ח, המכיל תחזיות קשות לחיסול משאבי כדור הארץ בעשורים הקרובים אם יימשכו המגמות הנוכחיות, מצביע על שני אמצעים עיקריים למניעת המשבר ולהתמודדות עמו: מעבר לאנרגיות מתחדשות, ומעבר לתזונה צמחונית.

בישראל פרסם צפריר רינת דיווח ב"הארץ", "דו"ח בינלאומי: כדור הארץ לא יוכל לספק את צורכי האנושות בעוד 20 שנה", לפיו "ארגון WWF מזהיר שכבר כיום, צורך האדם פי 1.5 ממה שכוכב הלכת שלנו יכול לספק. הפתרונות: אנרגיה חלופית ומעבר לצמחונות". לפי הדיווח, "על המין האנושי יהיה גם לשנות את הרגלי התזונה שלו באמצעות מעבר למזון המבוסס יותר על מקורות צמחיים."

דו"ח WWF מצטרף אל שורה הולכת ומתארכת של דו"חות וקמפיינים מהשנים האחרונות המצביעים על אחריותן המרכזית של תעשיות הבשר והדיג (והצרכנים המממנים אותן) למשבר הסביבתי העולמי: מ"צלו הארוך של משק החי" של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ב-2006 (שקבע ש-18% מגזי החממה בעולם נפלטים ממשקי-חי) ועד דו"ח WorldWatch Institute (שתיקן ב-2009 את חישובי האו"ם וקבע שתעשיות משק-החי והדיג אחראיות למעשה ליותר ממחצית פליטות גזי החממה); מצעדים ראשונים ומהוססים של עידוד ממשלתי לצמחונות במדינות רבות כבריטניה, גרמניה, שבדיה, אוסטרליה, ועד דו"חות האו"ם מאפריל ויוני השנה (2010) על פליטות גזי חממה מתעשיית החלב ועל ההשפעה הסביבתית של צריכה וייצור, שלראשונה מעזים לקרוא במפורש לצמצום משמעותי בצריכת בשר ומוצרים אחרים מהחי.

יש לקוות שהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, יעיין בדו"ח החדש ברצינות ובחרדה הראויות למול נתוניו הקשים, ויסייע לקדם בישראל (או לפחות, בתור התחלה, במשרדו) פרויקט להפחתת צריכת הבשר – למשל במתכונת המצליחה של "שני צמחוני". אך יש לקוות גם שרבים מאיתנו יפנימו את הכוח הטמון בבחירותינו הצרכניות, ולא יחכו לממשלות שיתעוררו למעננו, במקומנו. כי עד שזה יקרה, מתקבל הרושם מהדו"ח, עלול כבר להיות מאוחר מדי.

כאן הקליפ של WWF המתאר את הדו"ח

עדכון נחמד מדרכים לקיימות – קואליצית האקלים של ארגוני הסביבה בישראל

הנה, ככתבו וכלשונו, העידכון מהיום שהפיצה מאיה גבעון מ'דרכים לקיימות' – עידכונים בנושאי קיימות ושינוי האקלים. ברכות לקואליציה על חידוש הניוזלטר, וברכת יום תחבורה ציבורית שמח ואירועי 10.10 מוצלחים!

ניוזלטר דרכים לקיימות מן ה 6 באוקטובר 2010:

עם פרוץ "אחרי החגים", התקצרות שעות האור ורמזים להתקרבות הסתיו, הגיע הזמן להפיח מחדש את הרוח במפרשים. כינוס ועידת האו"ם לנושא משבר האקלים בקנקון בחודש דצמבר הולך ומתקרב. באתר הרשמי של ה-UNFCCC ניתן כבר למצוא מידע על הכנס וההערכות לקראתו. בימים אלו ממש נערכים דיונים מקדימים בועידת ההכנה בטיאנג'ין שבסין, ומפגש הכנה נוסף יתקיים בבון, גרמניה, בחודש הבא. כאן תוכלו להתעדכן במתרחש בשידור ישיר מהדיונים בסין.

ובינתיים בישראל.. ועדת שני (מנכ"ל האוצר) לעניין הפחתת פליטות גזי חממה צפויה להגיש לממשלה את המלצותיה לצעדים קונקרטיים להפחתת פליטות עד מועד כינוס האו"ם בקנקון. המשרד להגנת הסביבה ממשיך להזמין ארגונים עסקיים ליוזמה וולונטרית למיפוי, ניטור ודיווח מערך פליטות הפחמן שלהן. ובמשרד החינוך פוטר המדען הראשי ד"ר גבי אביטל, ככל הנראה על רקע עמדות שנויות במחלוקת וביניהן גם שלילת הקשר בין משבר האקלים לפעילות אנושית, ותורת האבולוציה.

ולנושא המרכזי: ישראל מצטרפת אל מאות מדינות ברחבי העולם המציינות את יום א' הקרוב, ה-10.10.10 כיום פעילות עולמי שמטרתו למקד את תשומת הלב לאיומי משבר האקלים ולהביא להתחייבות רחבה למאמץ הבינ"ל להפחתת פליטות גזי חממה. המטרה: התחייבות אישית לצמצום של 10% בפליטות גזי החממה תוך שנה מ-2010. כבר עכשיו נשבר השיא של השנה שעברה: באתר הקמפיין נרשמו 5,249 אירועים ברחבי העולם, והרשימה מתארכת מידי יום. עדיין אפשר להתרשם מרשימת הרעיונות לפעילות שבאתר, להתחיל פעילות משלכם או להצטרף לפעילויות בישראל:

פרשת נח ברחבי הארץ – גם השנה מתאים התאריך של הפעילות הבינ"ל לפרשת נח המקראית. ארגון טבע עברי בשיתוף עם ארגונים נוספים עורך שלל אירועים ברחבי הארץ, כשאירוע הדגל, פסטיבל "לפנינו המבול" יתרחש ביום שישי 8.10 בירושלים.

רכיבה חוצת גבולות ישראל בשביל אופניים וידידי כדור הארץ המזרח התיכון מארגנים במשותף מסע רכיבת אופניים בן שלושה ימים לאורך תוואי הירדן הדרומי, שיצא מירדן, יעבור בישראל ויסתיים ברשות הפלסטינית בצפון ים המלח. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מתגלגלים בתל אביב אתם מוזמנים לחבור אל מחליקי תל אביב רולר ורוכבי ישראל בשביל אופניים שיתגלגלו ברחובות תל אביב במוצאי שבת 9.10 (התכנסות בסינמטק בשעה 20:00) ויסיימו את הערב במסיבת אקלים אל תוך הלילה. לפרטים נוספים לחצו כאן.

דיון ציבורי בירושלים – מוזיאון המדע יקיים דיון ציבורי מיוחד בהשתתפות מומחים והקהל הרחב, בנושא קמפיינים לשינוי התנהגותי על רקע משבר האקלים. ההמלצות העיקריות מהדיון יוצגו לועדת איכות הסביבה העירונית בחודש נובמבר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

שינוי התנהגות דרך בתי ספרמרכז השל והרשת הירוקה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה משיקים ב-10.10.10 יוזמה חדשה בשורת בתי ספר ברחבי הארץ, במסגרתה יוצעו פעילויות מהנות וחיוביות להתמודדות עם משבר האקלים, להפיכת הסיפור הגלובלי לסיפור אישי תוך חיזוק הקהילה. המעוניינים לקחת חלק בפעילות מוזמנים ליצור קשר במייל עם המרכז לקיימות מקומית.

מכחיש האקלים והאבולוציה גבי אביטל הודח מתפקיד המדען הראשי של משרד החינוך

מי אמר שאין אף פעם חדשות טובות?

הנה הפרפר השחור על הנושא
ואנרג'י
ווויינט
ושמוליק חן

התחממות גלובלית והקמפוס: איזו אוניברסיטה הכי קולית?

מאת מרב כץ-קמחי

בגיליון הסתיו של הדו-ירחון של ארגון הסיירה קלאב, הארגון הסביבתי האמריקאי הגדול ביותר, פורסמו תוצאות סקר מקיף שנערך בקמפוסים אקדמיים בארצות הברית. מטרת הסקר היתה לקבוע מיהו הקמפוס הירוק ביותר בקרב 162 הקמפוסים שבחרו ליטול בו חלק – מבין 900 הקמפוסים שאליהם נשלח השאלון – וזאת על סמך שאלון מקיף בן 11 עמודים.

כדי לכמת ולהעריך את מידת המחויבות של הקמפוס לקיימות (sustainability) חולק השאלון לעשר קטיגוריות: אספקת מקורות אנרגיה, יעילות, מזון, אקדמיה, רכש, תחבורה, אדמיניסטרציה, טיפול בפסולת, השקעות כספיות ויוזמות אחרות. כל קטיגוריה כללה כמה שאלות משנה כשהתשובות עליהן זיכו את המשיבים בניקוד משתנה, בהתאם למפתח שקבעו מומחי הסיירה קלאב. הקמפוס שצבר את מספר הנקודות הגבוה ביותר הוכרז כקמפוס הקוּלי והירוק ביותר.

כידוע, סקטור האנרגיה הקונוונציונלית נחשב לסקטור התעשייתי הפולטני ביותר והוא מרכז את עיקר תשומת הלב במאבקם של ארגוני הסביבה. בקטיגוריה החשובה ביותר של "אספקת מקורות אנרגיה" נתבקשו המשיבים לפרט את המקורות לייצור החשמל שמזין את הקמפוס שלהם (בארצות הברית נוהגות יצרניות האנרגיה לספק מידע זה לצרכנים). ניקוד גבוה ניתן לקמפוסים שהחשמל המגיע אליהם מיוצר ממקורות מתחדשים כמו שמש, רוח, מים וביו-מסה. ניקוד גבוה ניתן גם לקמפוסים שמשתמשים בחשמל ממקורות מתחדשים למיזוג (חימום וקירור) המבנים בתחומם שכן מיזוג מבנים הוא צרכן אדיר של אנרגיה.

בקטיגוריית ה"יעילות" קיבלו ניקוד גבוה קמפוסים שעושים שימוש במים ממחוזרים להשקייה, כאלו שהתקינו מתקנים שונים לחיסכון בחשמל כמו נורות חסכוניות או חיישנים המכבים תאורה בחדרים שאין בהם פעילות וכאלו שיש בהם תכניות מקיפות לבנייה מבודדת.

ניקוד גבוה בקטיגוריית "מזון" ניתן לקמפוסים שאחוז ניכר מן הארוחות המוגשות בהם מורכבות ממזון אורגני, צמחוני, טבעוני, כזה המוכן מחומרי גלם הגדלים בסביבה הקרובה לקמפוס, או כזה המאושר על ידי ארגונים המקדמים קיימות בתחום צרכנות המזון (למשל, האקווריום של מונטריי בקליפורניה המפיץ מדריכים אזוריים לצריכת דגים בת-קיימא).

בקטיגוריית "אקדמיה" זכו לניקוד גבוה קמפוסים המציעים התמחות או, לכל הפחות, שיעורים בתחום ירוק כמו לימודי סביבה או חקלאות בת-קיימא, כאלו שמרציהם עוסקים בתחום וזכו להכרה ממסדית על עיסוקם, או כאלו שלימודי הסביבה הוטמעו באחוז גבוה מן המחלקות שלהם (באוניברסיטת סנטה קלרה בעמק הסיליקון, למשל, לימודי סביבה הם חלק מתכנית הלימודים בכל המחלקות, כולל במחלקות הפחות צפויות של מדעי הרוח).

בקטיגוריית "רכש" קיבלו מספר גבוה של נקודות קמפוסים הרוכשים את מוצריהם מיצרנים מאושרים המחויבים לקיימות למשל מיצרנים העושים שימוש בנייר ממוחזר, מכאלו הממעטים בחומרי אריזה ומכאלו העומדים בסטנדרטים של קיימות בתחום האלקטרוניקה.

קמפוסים המקדמים שימוש בתחבורה ציבורית ובאופניים בקרב סטודנטים ועובדים זכו לניקוד גבוה בקטיגוריית ה"תחבורה".

קמפוסים המקדמים תכניות מחזור מקיפות בדמותם של פחי מחזור לחומרים שונים, כאלו המפנים רק כמות קטנה של פסולת למטמנות אזוריות או כאלו שהציבו לעצמם יעד שאפתני של zero waste, כאלו שהנהיגו תכניות להכנת קומפוסט מפסולת אורגנית וכאלו המקיימים מערכת לאיסוף תרומות של מוצרים משומשים כמו בגדים או מוצרי צריכה ביתיים, זכו אף הם לניקוד גבוה.

בקטיגוריית "אדמיניסטרציה" זכו לניקוד גבוה קמפוסים המעסיקים במשרה מלאה אדמיניסטרטורים המקדמים תכניות ירוקות כוללניות בקמפוס, כאלו שיש להם תכניות מחייבות ומקיפות לצמצום פליטות במטרה להילחם בהתחממות וכאלו שכבר עשו הערכת פליטות מקיפה בתחום הקמפוס שלהם.

בקטיגוריית "השקעות" קיבלו מספר נקודות גבוה קמפוסים המשקיעים את כספם בתחומים המקדמים את הסביבה.

לבסוף, בקטיגוריית "יוזמות אחרות" קיבלו ניקוד גבוה קמפוסים שקידמו יוזמות ירוקות אחרות או שנטלו חלק במיזמים ירוקים באזורם או במדינתם, כמו למשל שימוש מקיף בחומרי ניקיון ידידותיים לסביבה, שימור הסביבה הטבעית הסמוכה לקמפוס או צמצום תכניות הפיתוח והבינוי.

והזוכה? Green Mountain College ממדינת ורמונט זכה לניקוד הגבוה ביותר של 88.6 והוכרז כקמפוס הירוק ביותר של הסקר. הקמפוס מקבל חשמל המיוצר מביו-מסה וממתאן שמקורו ברפתות ומתכנן להיות הקמפוס הניטרלי מבחינת פחמן (carbon neutral)  בשנה הבאה. ניטרליות פחמן מושגת כשכמות הפחמן הנפלט משתווה לכמות הפחמן הנאגר. במקום השני זכה Dickinson College ממדינת פניסלווניה עם ניקוד של  86.1 . בקולג' מונהגים לימודים קיימות בכל המחלקות ולו חנות המפיקה ביו-דיזל. במקום השלישי זכה Evergreen state College ממדינת וושינגטון העושה שימוש נרחב בחשמל ממקורות מתחדשים.

בספרן תארים משמעותיים טוענות אן רפפורט ושרה קרייטון כי קמפוסים אקדמיים מצויים בעמדה ייחודית להוביל את המאבק בהתחממות הגלובלית. כקהילות עם אוטונומיה ניהולית השולטות על תחום בנוי גדול, הם יכולים להתארגן ולקדם פעילות אפקטיבית מגוונת בתחומם; כמרכזי מחקר הם יכולים לחנך דורות של סטודנטים ולהפנות תשומת לב מחקרית לנושאים הקשורים בהתחממות ובצריכת אנרגיה. הקמפוסים הירוקים שנבחרו במשאל הסיירה קלאב מוכיחים כי קידום המאבק בהתחממות ונטילת אחריות אקדמית וציבורית הם בגדר האפשר!

ד"ר מרב כץ-קמחי היא ידידת הומו קומבוסטנס באוניברסיטת ברקלי

המכונית החשמלית ופליטות גזי חממה בישראל: שאלת הטווח תכריע

דה מארקר מדווח הבוקר מתערוכת הרכב בפריז שהמכונית החשמלית, שעליה שוקדות עתה באופן אינטנסיבי כמה מיצרניות הרכב המובילות, ממקדת תשומת לב רבה בין באי התערוכה.
כדאי לשים לב לדיווחו של הכתב על טווח הנסיעה האפקטיבי של המכונית שבה נסע לנסיעת מבחן שם בפריז. אחרי 70 ק"מ הראה המחוון שיש לסולה חשמל לעוד 30. כלומר: טווח נסיעה של 100 קילומטרים, ולא 160 קילומטרים כפי שמבטיחים היצרנים, כולל בטר פלייס של שי אגסי.

החישובים שעשה הומו קומבסטאנס בעבר כדי לקבוע אם שמוש במכונית חשמלית בישראל יביא צמצום או הגברה של פליטת גזי חממה (טעינת הסוללות כרוכה כמובן במשיכת חשמל מהרשת, שצריכה לשרוף יותר דלק כדי לייצר את החשמל הזה), התבססו כולם על טווח של 160 קילומטרים, וקבעו שבתמהיל הדלקים הקיים של חברת החשמל (כ 60% פחם והיתר גז וקצת אנרגיה מתחדשת), המכונית החשמלית עשויה לחסוך קצת גזי חממה בהשוואה למכוניות בנזין רגילות. אבל אם יסתבר שטווח הנסיעה האפקטיבי של מצבר המכונית החשמלית נמוך מ 160 קילומטרים, לא יהיה מנוס מלחזור אל הקביעה ההתחלתית של הומו קומבוסטאנס שהמכונית החשמלית איננה מבשרת טובות למאזן פליטת גזי החממה של ישראל.