ראשי > התחממות גלובלית, התחממות כדור הארץ, משבר האקלים, משבר האקלים וישראל > מהיר בעיר: BRT בתל-אביב לשחרור הפקק והקטנת פליטות

מהיר בעיר: BRT בתל-אביב לשחרור הפקק והקטנת פליטות

משבר התחבורה שבו שרויה תל-אביב יפו הוא די פשוט להבנה. עיר בת 400 אלף תושבים שהמרקם המטרופוליני שלה נשען על חצי מיליון מכוניות פרטיות שנכנסות אליה מערי לווין ופרברים כל יום. התוצאה: פקקים זוללי זמן וזיהום אויר מחליא, אלפי דונמים של שטחי חניה מבוזבזים שננטשים כל לילה, פעילות עסקית ותרבותית שנודדת לערים אחרות, ותרומה מרכזית לפליטת גזי החממה של ישראל.
הרכבת הקלה הולכת ונקברת בסבך בירוקרטי וחנק פיננסי. הכרעת המכרז לטובת הקונסורציום שהקימו אפריקה ישראל, סימנס, חברה מסין ושני שותפים אחרים היתה רק קדימון למשא ומתן עיקש ותאב בצע שמתנהל מול המדינה על הגדרת פרטי חוזה הזיכיון, משא ומתן שהצליח לתקוע את הפרויקט שלוש שנים וייתכן מאוד שיביא לקבורתו הסופית. תכנית הארגון מחדש בקוי האוטובוסים שמקדמת 'נתיבי איילון' בצוותא עם 'דן' ועירית תל-אביב מאז 2004 היא טיפה בים. האיסטרטגיה היחידה שבכוחה לתרום באפן מיידי לפתרון המשבר היא התכנית 'מהיר בעיר' שחושפת בימים אלה תנועת 'עיר לכולנו', סיעת האופוזיציה המרכזית במועצת העיר תל-אביב. (גילוי נאות: החל מ 2005 הייתי שותף מרכזי של חברי דב חנין לעבודה הרעיונית שהביאה להולדת 'עיר לכולנו'. אחרי הקמת התנועה פורמאלית בדצמבר 2007 מלאתי בה תפקידים מרכזיים, ותרמתי גם תרומה לעיצוב תכנית 'מהיר בעיר' בשלביה הראשונים. כיום מעורבותי בתנועה ובמוסדותיה מצומצמת יותר).
ל'מהיר בעיר' של 'עיר לכולנו' יעד פשוט ובר-ביצוע: צמצום משמעותי במספר כלי הרכב הפרטיים שנעים ברחובות תל-אביב. האמצעי: שידרוג דרמטי של רשת האוטובוסים. התכנית לא מתעלמת מהארגון מחדש של קוי האוטובוסים שאוכר, ולא שוללת עקרונית הקמת קו או שניים של רכבת עירונית. בטווח המיידי, עם זאת, היא מציעה פרויקט חלוץ: שני קוי מערכת מרכזיים שיפעלו בדגם Bus Rapid Transit (BRT). האחד, 'חוצה תל-אביב' שמו ('המסלול האקדמי'), יחבר את מכללת תל-אביב בדרום לאוניברסיטת תל-אביב בצפון. מהלכו: משדרות ירושלים ביפו, דרך רחוב הירקון, המלך ג'ורג' ואבן גבירול עד רמת אביב ג'. השני 'סובב תל-אביב' שמו, ('המעגל הדמוקרטי'), ינוע במעגל מדרך ההגנה, רחוב לוינסקי, דרך אלנבי, רחוב בן-יהודה, שדרות נורדאו, דרך נמיר, על פרשת דרכים, רחוב משה דיין וחזרה להגנה.
תכנית 'עיר לכולנו' מציעה שלאורך שני המסלולים הללו, שנחצים בידי רוב קוי האוטובוסים הרגילים בעיר, יוכשרו נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ) קשיחים שיאפשרו תנועת אוטובוסים מהירה תוך עדיפות כביש מוחלטת, בתדירות שתגיע עד אוטובוס בכל שתיים או שלוש דקות. האוטובוסים יהיו בתקני יורו 4 ויורו 5 קיימים – כלים מרובי קיבולת, נקיי מינוע ונוחים שמציעים כבר היום חווית נסיעה נעימה, מהירה ויעילה, עם דלתות רחבות וסף נמוך. בחלק מן התחנות יותקנו כבשי עליה (רמפות) שיאפשרו עליה וירידה של עשרות נוסעים בתוך חמש עשרה עד עשרים וחמש שניות, וגישה נוחה לעגלות ולכסאות גלגלים.
לאוטובוסים תהיה עדיפות רמזורים עליונה, הם יצויידו במערכות איתור GPS שיאפשרו למחווני next bus בתחנות לתת מידע אמין על השירות הצפוי בכל רגע. לוחות זמנים יישמרו בקפדנות, תוך דגש מיוחד על חיבוריות אמינה לקוי אוטובוס רגילים ולרכבות, יפורסמו בדקדקנות, ועידכוניהם בזמן אמת יופיעו באינטרנט ועל צגים באוטובוסים.
דמי הנסיעה יסובסדו ממקורות עירוניים וממשלתיים, עם הנחות מיוחדות לתושבי העיר ולאוכלוסיות מיוחדות. הם ייגבו באמצעות כרטיס אלקטרוני נטען לתקופה (משעה ועד שנה) שיאפשרו נסיעה בלתי מוגבלת כל עוד הוא בתוקף.התימחור יעודד רכישת מנוי ארוך טווח שיהיה תקף גם לחברות אוטובוסים אחרים ולרכבת ישראל, וכך יעודד בעלי רכב פרטי להשאירם בבית. ביקורת כרטיסים תהיה באמצעים אוטומטיים, והנהגים יהיו פנויים לנהיגה בלבד. תישקל תקופת הרצה בת מספר חדשים שבה הנסיעה תהיה חינם, ושבמהלכה יוכל הציבור להתרגל למערכת החדשה ולפתח אמון בלוח הזמנים ובמידע. קוי ה BRT ייפעלו בתדירות נמוכה יותר גם בלילות, עם תגבור בלילות הבילוי (חמישי בלילה ושבת בלילה). עם הפעלת הקוים יתחיל הליך שיתוף ציבור שמטרתו קביעת קטעים שיפעלו גם בשבתות ובחגים (למעט יום כיפור).
כל המאפיינים הללו יביאו שיפור משמעותי ביותר במהירות המסחרית הממוצעת של האוטובוסי בקוי ה BRT, וחיתוך מהותי בזמני המסע (trip duration) של רוב משתמשי התחבורה הציבורית בת"א-יפו. לראשונה מזה זמן רב תהפוך תחבורת אוטובוס לבחירת העדפה (selection of choice) גם עבור מאות האלפים שכיום לא מעלים על הדעת להשתמש בה. הממשק של שני קוי החלוץ עם רכבת ישראל תעודד רבים שכיום נמנעים משימוש ברכבת לצורך הגעה לעיר (בגלל חששם מסרבול התנועה בעיר עצמה) לשנות את הרגליהם ולעבור לרכבת.
פרסום התכנית, עליה שוקדים מיטב אנשי 'עיר לכולנו' בשיתוף אנשי מקצוע רציניים זה למעלה משנה, מעמיד את חולדאי ואת הקואליציה הרחבה שלו במועצת העיר בפני מבחן בגרות חשוב. האם להמשיך ולזלזל בהצעות טובות ומועילות של 'עיר לכולנו', כפי שעשה מאז נובמבר 2008, רק כי הן מזוהות עם סיעת האופוזיציה? או, לחילופין, לשתף פעולה עם מיזם שעשוי לתת תקווה ולהביא שינוי בתחום שבו רשם הממסד העירוני כשלון חרוץ כל כך? תגובת הקואליציה להצעה לסדר בנושא תחבורה ציבורית שהגיש למועצת העיר ב 31 במאי 2010 חבר מועצת העיר מטעם 'עיר לכולנו' ד"ר נח עפרון לא בישרה טובות. הקואליציה, כהרגלה, דחתה את הצעת עפרון ברוב מקיר לקיר כמעט. נכון שההצעה של עפרון לא פירטה את ההצעה והקוים החדשים, מה שאיפשר לחולדאי לטעון שהיא טובה אבל כללית ו'אידיאולוגית'. נראה איך חולדאי יגיב להצעה המלאה, עם פירוט הקוים, שמתפרסמת כעת.

כדאי לבדוק את קבוצת הפייסבוק של הקמפיין המעניין הזה, שהושק הערב בכיכר מגן דוד בתל-אביב.

  1. יונתן
    04/06/2010 בשעה 23:04

    קודם כל, למרות שאני עוקב כבר מעל שנה אחרי הבלוג, זאת פעם ראשונה שאני מגיב, אז אתחיל מכך שאני נהנה מאד לקרוא את הכתבות שלך ומרגיש שהן משמרות אצלי את אש הדאגה לסביבה ולא נותנות לה לדעוך.
    אז על כך תודה, ולענייננו – משמח לשמוע שיש כיוון חיובי בתחום התחבורה העירונית.
    אשמח לשמוע אם קיימת יוזמה דומה בתחום התחבורה הבינעירונית.

    • 05/06/2010 בשעה 01:04

      יונתן שלום, ותודה על הברכות.
      אני לא מודע ליוזמות דומות בתחום הבינעירוני. אבל ברור שבגלל מעמדה המרכזי של תל-אביב בארץ, תחבורה ציבורית משופרת בתחומיה, ובהמשך גם בכל מטרופולין גוש דן, תעלה את מספר האנשים שוכנים להשאיר את הרכב בבית כשהם נוסעים לתל-אביב. וכל אחד כזה הוא כמובן עוד נוסע ברכבת או באוטובוס בין עירוניים.

  2. אהוד
    05/06/2010 בשעה 08:06

    ברכות על הבלוג המרתק!

    לגבי הנושא שעל הפרק:

    1. האם ניתן לקרוא תוכנית מפורטת, הכוללת בחינה יסודית של הסוגיות? אני הייתי שמח לראות פרטים, ואולי בהתחשב בהם לעלות רעיונות או השגות, ואני בטוח שאני לא היחיד.

    2. ברור מדוע חשוב שהעליה והירידה מהאוטובוסים תהיה מהירה. אך האם לא ניתן למצוא דרך לשלב עידוד של רכיבה על אופניים במסגרת התוכנית הזו? אני נמצא כעת בקליפורניה, ועל כל אוטובוס יש מתקן לסחיבת אופניים, שמאפשר לאנשים לנסוע באוטובוס ולהמשיך ממנו באופניים. אפשרות כזו נראית לי חשובה במיוחד כשמדובר בקווים מהירים בודדים, שרבים מאלה שיסעו בהם יצטרכו לעבור מהם לקווי אוטובוס רגילים, שאינם מעוררים התלהבות רבה בקרב ציבור בעלי כלי הרכב, כידוע.

  3. אהוד
    05/06/2010 בשעה 08:33

    הבהרה: ראיתי את המסמך שקישרת אליו. אלא שאין בו מספיק נתונים/בשר: כמה זה אמור לעלות, כמה אוטובוסים דרושים בשביל התדירות הרצויה, השפעה על שאר התנועה בעיר וכו'.

    • 05/06/2010 בשעה 20:56

      אהוד שלום,
      אני יודע שבעיר לכולנו שוקדים על חישובי העלויות וההיתכנות ממש בימים אלה, ומסתמכים לצורך זה על נוהל פר"ת של משרד האוצר. הכי כדאי להשאיר גם באתר שלה הערת שאלה בכיוון הזה. אני בטוח שיהיה מי שיחזור אליך בענין.

      דני

      • אהוד
        06/06/2010 בשעה 05:34

        תודה, דני.

        יש לי תחושה ששיתוף הציבור בפעילות התכנון יכולה להיות מהפכה חשובה לא פחות מאשר המהפכה הרצויה בתחבורה הציבורית!

  4. 05/06/2010 בשעה 11:34

    יונתן
    ישנה יוזמה בכיוון הבינעירוני.
    נ.ת.ע. מקדמים את הקו הכחול של הרכבת הקלה (מרחובות לתל אביב), ועוד שני קווים מנתניה ומהרצליה לרידינג במודל BRT. תוכנית מהיר בעיר יצאה מתוך נקודת ההנחה הזו בתכנון הקווים חוצה וסובב כך שהם יתחברו לקווים של נתע (כמו כמו החיבוריות עם רכבת ישראל ועם הקו האדום של הקלה).

    אתה מוזמן לקרוא על כך במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנמצא באתר של מהיר בעיר.

  5. יונתן
    06/06/2010 בשעה 08:53

    ההתמקדות בגוש דן היא חשובה ומוצדקת, אבל לא מספיקה לדעתי.
    אני מגיע מהצפון וגר עכשיו בת"א וכל נסיעה שלי מפה לשם אני מרגיש שוב כמו חייל. צפיפות באוטובוס, אנשים יושבים במעברים וכו'. הסיפור ברכבת הוא עוד יותר גרוע מבאוטובוסים.
    אני בטוח שתנאים טובים יותר יעודדו הרבה אנשים להשאיר את האוטו בבית ואותם אנשים גם ישתמשו אחר כך בתחבורה הציבורית בתוך העיר.
    אז למה אגד/רכבת ישראל לא עושה כלום? לדעתי סיבה מרכזית לכך היא שהצבא מספק נתח גדול מאד מצרכני התחבורה בארץ ואלה צרכנים שאין להם אלטרנטיבה (לא קל להחזיק רכב פרטי במשכורת צבאית) ולכן הם שבויים בידי חברות התחבורה, שהמצב הנוכחי די נוח להן ואין להן תמריץ לשפר את השירות.

    * בכל זאת מילה לטובה על אגד, שלאחרונה עדכנו את הנוהל להובלת אופניים באוטובוס, וכיום אפשר להוביל אופניים בתא המטען באוטובוסים בינעירוניים ללא תשלום (על בסיס מקום פנוי)

  1. 14/06/2010 בשעה 08:28

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: