ראשי > התחממות גלובלית, התחממות כדור הארץ, משבר האקלים וישראל, משבר האקלים ומזון, משבר האקלים ותעופה, שינוי אקלים > לחג השבועות: פרות חולבות או מטוסים – מי אחראי ליותר גזי חממה?

לחג השבועות: פרות חולבות או מטוסים – מי אחראי ליותר גזי חממה?

לכבוד חג השבועות ואורגית החלב שמתלווה אליו, ובמיטב המסורת שהתחלתי כאן עם השבתת שמחת המנגלים ביום העצמאות, הנה כמה נתונים על הקשר בין משק החלב לגזי חממה.

מחקר חלוצי כאן הוא זה שערכה ג'ניפר וויטמן (Jenifer Wightman) מאוניברסיטת קורנל לפני כמה שנים, שהתמקד במשק החלב של מדינת ניו-יורק. הנתונים  עליה התבססה וויטמן הם משנת 1997, שבה היו פעילות במדינת ניו יורק 700 אלף חולבות.

וויטמן ערכה ניתוח מעגל החיים (Life cycle analysis) של כל תהליך הייצור: מגידול הצמחים שמשמשים כמזון, דרך עלויות אחזקת הרפתות עצמן, הוצאות ההובלה של המזון אל הרפתות והחלב מהן, וכמובן גזי החממה שמקורם בפרות ובהפרשותיהן. התוצאה, האמת, די מסריחה. מסתבר שמשק החלב לבדו אחראי ל 2% מכלל פליטות ה CO2  של מדינת ניו יורק. זהו שיעור דומה לשיעור הפליטה שמקורה במטוסים (בחישוב עולמי). לארגונים כמו  ארגון מגדלי הבקר לחלב בבריטניה, למשל, זו השוואה שנראית מחמיאה.

הנה מרכיבי הניתוח של וויטמן.

ראשית מרכיב יצור המזון. כידוע, משקי בקר תעשייתיים בני זמננו (לבשר ולחלב כאחד) כבר מזמן אינם מבוססים על פרות שיוצאות לאחו ללחך עשב טבעי. הפרות ניזונות מתערובת צמחית סינתטית, שבתהליכי הגידול שלהם נפלטים הרבה גזי חממה. המחקר על 700 אלף הפרות של מדינת ניו-יורק מראה שבמהלך ייצור המזון עוברן נפלטה כמות אקווילונטית ל 2.2 מיליון טונות CO2. זו כמות ששוה לכחמישית מכלל פליטות  הCO2  של מדינת ישראל כולה. רוב הכמות אגב נלפטה כתוצרי לוואי כימיים של התהליך (בעיקר סביב ייצור חנקן). רק כחמישית היו פליטות שמקורן בשריפת דלק במכונות חקלאיות. ייצור המזון לפרות, שחלקו אגב מתרחש מחוץ לגבולות ארה"ב (אבל נלקח בחשבון כחלק מהתהליך), היה אחראי על פי המחקר ל 34% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר.

הסעיף השני היה פליטות co2 כתוצאה מתחבורה ושימוש בחשמל. תחבורה לשם הובלת המזון לחוות הבקר והובלת החלב ממכוני החליבה למחלבות שבהן הוא מעובד לחלב לשתיה ולמוצרי חלב. שימוש בחשמל לשם תפעול הרפתות ומכוני החליבה. סך הכל פליטות: 420 אלף טונות, שהם 5% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר.

הסעיף השלישי והכבד ביותר הוא פליטה ישירה של גזי חממה ממעי הפרות. מדובר כמובן במתאן, ומקורו במעי הפרות נותן לו את השם מתאן אנטארי. הכמות: קצת יותר מ 100 אלף טונות במשקל.אבל בגלל הפוטנציאל הגבוה של מתאן כגז חממה הכמות הזו מתורגמת לכמות אקווילנטית ל 2.4 מיליון טונות CO2, שזה כ 38% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר במדינת ניו-יורק.

גם הסעיף הרביעי הוא לא סימפטי במיוחד: ניהול ההפרשות. בחלק מהמקומות ההפרשות של הפרות נאגרות בצורה נוזלית, במקומות אחרים בצורה מוצקה יותר. הסך הכל: מתאן וגזים אחרים שערכם אקויולונטי לעוד כ 1.4 מיליון טון CO2, המהווים 23% מכלל ייצור גזי החממה של משק הבקר במדינת ניו-יורק.

החקלאות הניו-יורקית בכללותה, אגב, היתה אחראית בעת המחקר ל 8% מכלל פליטות מדינת ניו-יורק.

מאז זרם הרבה חלב במכוני החליבה, במיכליות, בסופרמרקטים ובמקררים. וגם המחקר התפתח. ד"ר ישראל פלמנבאום, האחראי על משק החלב במשרד החקלאות, מדווח כאן על מחקר השוואתי שהציג מומחה גרמני בשם המה במהלך נס בינלאומי ב 2008. מחקרו של המה מראה שבדומה לוויטמן גם הוא מצא שפליטה ישירה של מתאן ממעי הפרות ומתהליכי העיבוד של הפרש אחראי לכ 50% מכלל פליטת גזי החממה של תהליך ייצור החלב. המה מציע נתון חשוב נוסף: בממוצע עולמי, ייצור ק"ג חלב אחד כרוך בפליטה של בין 1.0 ק"ג CO2e במשקים הסביבתיים יותר ל 1.5 ק"ג CO2e במשקים פולטניים יותר.

במקום אחר מראה פלמנבאום שדוקא מישראל יוצאת כאן בשורה מעודדת. כידוע, ישראל הגיע לתנובות חלב מדהימות של עד 11 אלף ליטר לפרה לשנה. מסתבר שהתנובה הפנסטסטית משפיעה גם על טביעת הרגל הפחמנית של החלב הציוני: לטענת פלמנבאום הוא נמוך בכ 80 אחוז מן המקובל במערב אירופה. לפי חישובי מדובר אם כן בטביעת רגל שמצטמצמת ,רק' בכ 300 עד 400 גרם CO2e לליטר חלב שאנו צורכים בישראל.

מכונית פרטית ממוצעת, אגב, פולטת כ 150 גרםCO2    לקילומטר נסיעה. מה שאומר שצריכת ליטר חלב שוה לנסיעה של שני קילומטרים באוטו.

חג שבועות שמח.

  1. 18/05/2010 בשעה 16:59

    חג שמח ובתיקווה לבלי חלב.
    אפשר
    ואולי אף אראה מה הם התחליפים שלנו שמתבשלים עכשו למסורת ( ממתי זו בעצם מסורת כזו?)

    אני מייחלת לכך לא רק בגלל גזי החממה, כפי שהיטבת להראות, אלא גם מהטעם של מיאוס
    ואכזריות הקשורים בעיני ליצירת פרות חולבות מצטיינות,אפילו אם הן ציוניות ופולטות פחות.

  2. ארז
    20/05/2010 בשעה 06:00

    תודה על המידע המעשיר, כמו תמיד. .
    עם זאת יש לי קצת תהיות לגבי הנתונים: מה משמעותם של 300 עד 400 מ"ג פליטות פחמן לכל ליטר חלב ביחס לאלטרנטיבות? כלומר, אם אנחנו מסתכלים על נתונים לגבי בשר בקר, ניתן להשוותו לאכילת עוף, חזיר או מזון נטול בשר, אולם האם ישנה השוואה של פליטות הפחמן פר ליטר חלב ביחס לכמות הפליטות שנוצרת משאיבת והולכת (או התפלת) ליטר מים? או ליטר חלב סויה או מיץ תפוזים, למשל?
    אני מניח גם ש"הצטיינותן" של הפרות הישראליות לא מגיעה ללא מחיר סביבתי וביולוגי משלה (הפרשות, אנטיביוטיקה ושאר תרופות שנכנסות למעגל המזון וכוב'), לכן ה"מחיר" הפחמני בפועל קרוב לודאי לא שונה בהרבה מפרות במקומות אחרים.

    • 20/05/2010 בשעה 16:16

      מסכים איתך שההמרה שערכתי שרירותית, ולא ממש משמעותית. וההשוואה הנכונה והסביבתית יותר היא בין צריכת ליטר חלב לאכילת שני תפוחים או קילו לחם.
      גם בענין הפרה הישראלית אני נוטה להסכים. מעניין היה ללמוד על המחיר הסביבתי שלהן.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: