ארכיון

Archive for אפריל, 2010

כדאי לשים לב לחדשות הסביבה

חדשות הסביבה שמעלה אבי דבוש כמעט כל בוקר במסגרת אתר הסביבה היא נוכחות אינטרנטית חשובה שראויה לכל הקרדיט. זו מהדורת חדשות סביבתית שנותנת תמונה מצויינת על סיפורים סביבתיים עכשויים שאליהם כדאי לשים לב, בארץ וגם בעולם.
כל הכבוד לאבי על ההתמדה, התובנות והדיוק.

מכחישי האקלים ושר המדע: היצטלמו שניים יחד בלתי אם נועדו?

הנה סיפור מוזר.

ב 22 במרס נערכה ואף תועדה בצילום חגיגי פגישה בלשכת שר המדע הפרופ' דניאל הרשקוביץ שמהלכה הוגש לידיו מסמך בנושא שינוי אקלים שהוכן בידי מכון ירושלים לחקר שווקים. האירוע דווח בהודעה לעתונות שהוציא המכון יומיים אחר-כך. ההודעה, אגב, הודפסה כלשונה, בלי כל שינוי או עריכה, באתר האינטרנט של בטאון הימין ערוץ  7.

אל תטעו במלה 'שווקים' שמופיעה בשמו של המכון: לא מדובר בסקרי שוק מהסוג שמשרת לפעמים קמפיינים פרסומיים ומהלכי שיווק, אלא בפוליטיקה ימנית פשוטה. מכון ירושלים לחקר שווקים הוא ארגון בעל אוריינטציה כלכלית-חברתית ימנית פונדמטליסטית, והוא פועל בתבנית שהועתקה במישרין מן ה think tanks של התנועה השמרנית בארה"ב.

המסמך שהוגש לשר, תחת הכותרת 'חינוך ומדיניות סביבתית בישראל – בין מדע לאידיאולוגיה', מצטרף לפרסומים קודמים ולהופעות בכלי התקשורת מבית מדרשו של מכון ירושלים לחקר שווקים שעניינם הכחשת המקורות האנתרופוגניים (מעשה ידי אדם) של משבר אקלים. כמו דו"חות ומסמכים דומים אחרים שמנסים את מזלם בדעת הקהל  בארץ ובעולם מפעם לפעם, גם הנייר הנוכחי מתעלם בעקשנות מאלפי המאמרים המדעיים, דו"חות המחקר והערכות המצב של טובי המדענים בעולם שקובעים שהתחממות כדור הארץ כבר נמצאת בעיצומה והיא מעשה ידי אדם. במקום זה יש בו לקט מגמתי של מובאות שמטרתו אחת ויחידה: הטלת ספק בממצאים המדעיים שמדריכים בצדק את מדיניות האקלים של רוב הממשלות בעולם. אין במסמך, מיותר לאמר, שום הסבר אלטרנטיבי קוהורנטי למה שמתחולל באטמוספירה.

איני יודע מי הם הגורמים שמממנים את מכון ירושלים לחקר שווקים, שמתאר את עצמו כ'מכון מחקר עצמאי' ומטיף בקנאות לגרסא קיצונית של כלכלת שוק פשטנית. מה שבטוח הוא שהעמדות שהמכון מביע בתחום האקלים מתאימות היטב לעמדות הימין השמרני האמריקני בתחום הכלכלי-חברתי והסביבתי, ושבארצות הברית לפחות כבר הוכחו במספר מקרים קשרי מימון ישירים בין מכוני מחקר שמרניים לבין בעלי ענין בתאגידי נפט ובכלכלת הפחמן בכלל.

מסמכים כאלה אם כן אינם חדשים, אינם מחדשים, ותכניהם צפויים וחבוטים. מה שקצת יותר מעניין במקרה הנוכחי הוא הקונטקסט הפוליטי הישראלי של הכנת המסמך והשימוש שנעשה בו.

ראשית, כותרת המסמך ותכניו מעידים על היעד הפוליטי: התנגחות במשרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה. במה שקשור למשרד החינוך המסמך תומך למעשה בקו  האנטי-מדעי של גבי אביטל, המדען הראשי במשרד החינוך, הרואה בהתחממות גלובלית קונספירציה וגיבוב שקרים מדעיים.  ובהקשר של  המשרד להגנת הסביבה המסמך מערער במפורש על הקו שמוביל המשרד להגנת הסביבה, ושמוצא בינתיים  לא מעט אזניים קשובות ליד שולחן הממשלה, שדורש פעולה ממשית לצמצום  פליטות  CO2 ולהסתגלות למשבר האקלים.

שנית, עולה שאלת הקשר בין המסמך התמוה והמגמתי לבין משרד המדע. ההודעה לעתונות שהפיץ מכון ירושלים לחקר שווקים ב 24 במרס כדי להודיע לעולם על קיום המסמך, ופרסום התמונה בלשכת השר שהופיע בבלוג הירוק (לעיל), הם ניסיון מובהק לקשור את המסמך למשרד. בנוסף לתאור הקובע שמדובר במסמך ש'הוגש לשר המדע פרופ' דניאל הרשקוביץ", מופיע בהודעה לעתונות גם הציטוט הבא:  'שר המדע, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ שהתייחס לנושא ואמר: "אני מודע היטב לשתי האסכולות הסותרות בנושא התחממות כדור הארץ – זו התולה את ההתחממות במעשי ידי אדם, וזו הרואה כאן מחזוריות התלויה בשמש בלבד".

לא ברור מלשון ההודעה האם שר המדע  אמר את הדברים הללו במעמד הגשת הדו"ח או במועד אחר. ולא ברורה גם התשובה לשאלה אחרת, מהותית יותר: הייתכן שהשר, או משרדו, הזמינו את המסמך ממכון כירושלים לחקר שווקים מלכתחילה? יש לקוות שלא: המחשבה ששר המדע של מדינת ישראל – מדען לגיטימי בפרק הקדם-פוליטי של חייו ומי שנושא באחריות לא מעטה לעתיד המדע בארץ – מזלזל באפן מהותי כל כך בקורפוס המחקרי המקובל שהצטבר בענין שינוי האקלים מעוררת חלחלה אמיתית.

ואם השר ומשרדו לא היו בין מזמיני הדו"ח, האם הפוטו אופ בלשכתו והמקום המרכזי של הרשקוביץ בודעה לעתונות הם מלכודת פתאים לפוליטיקאי נאיבי? האם שירבוב שמו  נעשה רק כדי לשוות למסמך המגוחך מראית עין של מהוגנות ממלכתית, גושפנקא מיניסטריאלית וסמכות מדענית ברוח ישראל סבא? ואם כך, האם נזכה להתנערות מטעם לשכתו של הרשקוביץ מן המסמך, תכניו ויעדיו הפוליטיים הבלתי ראויים?

ותהיה שלישית ואחרונה: האם מכון ירושלים לחקר שווקים, עם או בלי מעורבות של משרד ממשלתי זה או אחר, התגייס כאן להצלת כסאו המתנדנד  של המדען הראשי במשרד החינוך, האיש שהזיות קונספירצית האקלים, הכפירה באבולוציה וסרבנות המיחזור שלו נחשפו לאחרונה לעין הציבור (ולעיניו המשתאות של שר החנוך גדעון סער) במלוא חומרתן?

אנרגיה סולארית: השוק צועד קדימה, הרגולטור גורר רגליים

שוק האנרגיה הסולארית בישראל מתעורר. היום דווח בגלובס על כניסתה של פניקס סולאר הגרמנית כשותפה של מיזם האנרגיה הסולארית של פז. שתי החברות יגשו יחד למכרז הקמת תחנת הכח הסולארית באתר אשלים בנגב – פז כבעלת התחנה ופניקס כקבלן ההקמה. באותו גיליון של גלובס מדווח גם שחברת 'גרינטופ' מרחיבה את פעילותה ועומדת להתקין מערכות פוטו וולטאיות בהיקף של 1.1. מגה-ואט על גגות מבני חברת שניב (תעשיות נייר) באופקים. וגם: 77 חברות שעוסקות בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות הצטרפו לאחרונה לאיגוד שהקימו, הנקרא איגוד חברות אנרגיה מתחדשות לישראל. ועוד היד נטויה.

החוליה החלשה בסיפור הטוב הזה ממשיכה להיות הרגולציה הממשלתית. המכרז של תחנת אשלים (2 תחנות של 80-110 מגה ואט כל אחת בהיקף השקעה של כמיליארד דולר), שפורסם לראשונה במרס 2009, 'זכה' לאחרונה בעוד עיכוב, ויידחה עד ה 15 ביוני 2010. ומדאיג עוד יותר: רשות החשמל, שמופקדת מטעם המדינה על רגולציה של התחום, ומתוקף כך על מערכת היחסים בין היצרנים החדשים – פרטיים ותעשייתיים – לבין מערך יצור החשמל הקיים של חברת החשמל, ממשיכה להכביד את ידה על הייצור המתחדש. למרות ששר התשתיות לנדאו הודיע שהוא פועל להסרת ההגבלה על כמות החשמל הכוללת שתיוצר באמצעים מתחדשים (שמש ורוח) בפריפריה, דה מארקר מדווח שהרשות נוטה בכל זאת להגביל את הכמות הכוללת למכסה של 120 מגה ואט – רק כאחוז אחד מכלל כושר ייצור החשמל בישראל. ולא פחות גרוע מכך, עולה מאותה כתבה מאת אבי בר-אלי, הרשות גם עומדת להקטין את התמריץ ליצרנים החדשים. החשמל העודף שיימכר לרשת הראשית (כלומר לחברת החשמל) יהיה זול יותר לחברת החשמל, כלומר משתלם פחות ליצרן במערכת האלטנרטיבית. ההערכות הנוכחיות הן שתעריף החשמל הסולארי במתקנים קטנים, דוגמת אלו המותקנים על גגות בתים ומפעלי תעשייה, יהיה סביב 1.55 ש"ח לקווט"ש. זאת למרות התעריף שאושר ביולי 2008, שעמד על 2.01 ש"ח לקווט"ש.

האם אמנון שפירה, יו"ר רשות החשמל, הוא עוד פוליטיקאי שמתכופף בפני ועד העובדים של חברת החשמל?

ביצת הפתעה לפסח – עם מסר לנסטלה על אורנג אוטנגים, יערות גשם ושינוי אקלים

הקמפיין נגד נסטלה והתרומה שהיא תורמת להרס יער העד הטרופי באינדונזיה (באמצעות חברת הבת שלה סינאר שכורתת את היער ומגדלת במקומו דקלי שמן שמשמש לתהליך ייצור שוקולד כולל כמובן הקיט-קט (כיף כף), ממשיך במרץ.

הנה הזדמנות לשלוח גלוית דואר וירטואלית לחבריך, עם תזכורת של הבעיה ושל הפתרון. פשוט ללכת עם הלינק…  free ecard and spread the word.

ניצחון גדול בהית'רו אבל הדרך עוד ארוכה

ההצלחה בבית המשפט העליון בלונדון, שם קבע השופט לורד קורנוות' שתכניות הממשלה הבריטית להרחבת נמל התעופה הית'רו אינן מתיישבות עם החלטות הממשלהעצמה בנוגע לשינוי אקלים, ושלח את המתכננים לעיין מחדש בתכנית, היתה סיבה למסיבה כל השבוע בחוגים סביבתיים באנגליה ובעולם. אבל על גורדון בראון, מסתבר, זה לא עושה רושם. הוא וממשלתו מקובעים על תכנית ההרחבה של הית'רו כמקור למקומות עבודה ותמיכה בכלכלה הבריטית המדשדשת. כאן בראון מסביר שהחלטת בית המשפט איננה סוף פסוק, ושממשלתו נחושה להמשיך. זה בא כמובן בעיצומה של מערכת בחירות בה הוא נאבק על חייו הפוליטיים, ומנסה להקרין נחישות שתעזור לו לכבוש את המרזכז הפוליטי שחשוב להמשך כהונתו. בפועל הוא עושה כאן כמובן שטות גדולה.
כדאי לבדוק גם את הערך המצויין בויקיפדיה שעוסק בהרחבת הית'רו, מביא את ההיסטוריה המרתקת של המאבק הזה, ומעדכן גם בהתפתחוית של השבוע האחרון.