ענני אפר וולקני והתחממות כדור הארץ

אין השפעה על גזי חממה

התפרצויות וולקניות  כמו זו שהחלה באיסלנד לפני שלושה ימים יוצרות גם פחמן דו חמצני CO2, שהוא גז החממה העיקרי. אך המודלים המדעיים המקובלים מבהירים שבהשוואה לפחמן ממקורות האנתרופוגניים (כלומר כתוצאה מפעולות מעשי ידי אדם), מדובר בכמויות זניחות. לתחמוצת הגפרית אין כמעט פוטנציאל חימום גלובלי (GWP). משני הטעמים הללו לא צפוי שהאירוע הנוכחי באיסלנד יגביר את יכולתה של האטמוספירה לאצור חום או יתרום באיזושהי דרך אחרת להתחממות כדור הארץ.

סינון קרני השמש

לענני עפר וולקני מהסוג שמשוטט כיום מעל אירופה בעקבות ההתפרצות המתמשכת שהחלה מתחת לקרחון אייפיאליוקול באיסלנד יכולה להיות השפעה מקררת על כדור הארץ. האפר הוולקני ותחמוצות הגפרית (SO2) שמתפרצות מלוע הר הגעש מצטברות באטמוספירה. שם, בקומבינציה של תהליכים פיזיקליים וכימייים נוצרת חומצת גפרית – שכבה דקה של חלקיקים לבנבנים שמסננים חלק מקרינת השמש ומקטינים את כמות האנרגיה הכוללת שמגיעה לכדור הארץ.

רבותי ההיסטוריה: התפרצויות הרי הגעש פינאטובו, סנט הלנה וקרקטואה
שני אירועים וולקאניים גדולים בעשורים האחרונים נמדדו ושוקללו במודלים אקלימיים כדי לבחון את השפעתם הגלובלית. ב 1991 התפרץ הר פינאטובו שבפיליפינים, הפיק ענן אפר גדול שהתפשט באטמוספירה ושהה שם כמה חדשים. כמות תחמוצת הגפרית שהשתחררה במהלכו היתה כ 17 מיליון טון – הגדולה ביותר שנרשמה מאז  תחילת המדידות. מבין ההתפרצויות בעידן המודרני, רק ההתפרצות המפורסמת של קרקרטואה באוקינוס השקט ב 1883 היתה גדולה יותר, אך אין עליה נתונים מספרים מדוייקים.
על פי המודלים האקלימיים שנעשו במטרה לבודד את האירוע מבחינה סטטיסטית ולמדוד את השפעתו, בשנה שאחרי התפרצות פינאטובו ירדה בגינו הטמפרטורה העולמית הממוצעת (העומדת על קצת פחות מ 15 מעלות צלסיוס) בכ 0.5 מעלות צלסיוס. גם בארץ היה חורף 1992 קר יותר, וגם גשום יותר – זו היתה השנה שבה עמק החולה הוצף לכמה שבועות, ושבה נפתחו סכרי הכנרת כדי למנוע מהאגם לעלות על גדותיו אל מעל לקו האדום העליון. ההתפרצות בהר סנט הלנה בצפון מערב ארה"ב ב 1980 אגב הפיקה כמויות אפר קטנות יותר, וההערכות הן שהשפעתה המקררת הגלובלית היתה רק כעשירית מזו של הפינאטובו.

התרשמויות והערכות מהאירוע הנוכחי
אנו נמצאים כעת בימים הראשונים אחרי תחילת האירוע הנוכחי באיסלנד, שיושבת כידוע על רכס וולקני תת-ימי פעיל (הרכס המרכז אטלאנטי), ולכן מוקדם מדי לקבוע מה עשויות להיות ההשלכות האקלימיות בטווח הבינוני והארוך של ההתפרצות הנוכחית. האירוע טרם הסתיים, כך שכמות האפר שנפלטת היא עדיין דינמית. וגם משטרי הזרימה באטמוספירה, שישפיעו על מהירות הפיזור ומשך השהיה של האפר, הם ענינים דינמיים שקשה לחזותם.
מה שברור – ועל זה מסכימים כל הוולקנולוגים – זה שלפי שעה ההתפרצות באייפיאליוקול קטנה הרבה יותר מזו של סנט הלנה. קתרין גודאינף מהמכון הגיאולוגי הבריטי (BGS) היתה סבורה ביום ששי ה 17 באפריל שהאירוע קטן פי מאה מזה של סנט הלנה, ולכן הסיכוי שלו לשנות משמעותית את האקלים קטן. גם אנשי הארגון המטאורולוגי העולמי בז'נבה מתארים את ההשפעה האקלימית הצפויה מהאירוע כ'זניחה'.
הגורם המכריע, מסתבר, הוא הגובה שאליו מיתמר ענן האפר. במקרה של פינוטובו, ענן האפר זינק לגובה ממוצע של כ 18 קילומטר מעל האזורים הטרופיים. הפעם, כך נראה, הענן נעצר בגובה של כ 6 קילומטרים, ורק חלקים קטנים ממנו המריאו עד לגובה של 11 קילומטרים. בחלק הזה של האטמוספירה, המכונה הטרופוספירה, נושבות רוחות בעצמה גבוהה, שמשפרות מאוד את הסיכוי שהענן יתפזר מהר יותר.
זו אגב הסיבה מדוע האיום הדרמטי ביותר הוא לתנועת מטוסי סילון. האפר הוולקני דומה לחול מרחף, וכשהוא חודר למנועי סילון שפעולתם תלויה בשאיבת כמות גדולה של אויר לתוכם, זה עלול להביא לחנק המנוע ולהדממתו. ומאחר ורוב המטוסים משייטים רוב זמן טיסתם בגבהים שבהם יושב ענן האפר, הסכנה ברורה ומוחשית. בטבלה שכאן אפשר לראות השוואה בין אירועים וולקאניים שונים שהתחוללו בין 1979 ל 2003 מבחינת עצמותיהם במיליוני טונות של תחמוצת גופרית.
עוד על הרי געש באיסלנד ההיסטוריה האירופית – כולל המהפיכה הצרפתית
ימים יגידו את עצמת ההשפעה הגלובלית על האקלים. מה שכן תבוא ככל הנראה היא השפעה מקומית על הביוספירה (סביבת החיים) בצפון מערב אירופה. גם לזה יש תקדימים היסטוריים. ב 8 ביוני 1783 התחילה בהר לאקי שבדרום מזרח איסלנד התפרצות געשית שארכה כשמונה חדשים, ושענן האפר שהפיקה היה תלוי מע אירופה קרוב לשנתיים. ההתפרצות הפיקה כמויות אדירות של תחמוצות גפרית, שיצרו בצפון מערב אירופה מיסוך של ערפיח והזיקה גם לכלכלה. ספינות לא העיזו לצאת להפלגות בגלל הערפל, וגשם חומצי הביא לכשל חלקי של יבולים חקלאיים שהורגש אפילו במצרים. הכומר ג'ון קולום כתב לחברה המדעית המלכותית שגרעיני שיבולת השועל באזור שלו באנגליה 'הפכו חומים והתיבשו', ושתופעה דומה של קימחון נצפתה גם בשדות השיפון. ילה מורגשת באיכות האויר.
חוקר הטבע האנגלי בן סוף המאה ה 18 גילברט וויט, שספרו על אזור סלבורן הוא מקור מידע חשוב על התפתחות הביוספירה באיים הבריטיים, כתב על 'ערפל מוזר, דמוי עשן, שרבץ במשך שבועות רבים על האי הזה (בריטניה) ועל כל חלקי אירופה ואף מעבר לה'. זה יצר לדבריו 'תופעה מאוד יוצאת דפן, לא דומה לשום דבר בזכרון האנושי. השמש, בצהרי היום, נראתה עמומה כירח בלילה מעונן, והפיצה אור חיוור בצבע חלודה שהתפשט על הקרקע, בדרים והשתקף ברצפות, וקיבל צבעי דם מעורפלים בעיקר בעת זריחות ושקיעות'. וויט מתאר חום בלתי סביר שגרם לבשר להירקב בתוך שעות מן השחיטה באיטליזים, על נחילי זבובים שגרמו לסוסים להשתגע ועל אוכלוסיה עצבנית של כפריים שהחלו מביטים בשמש בחשד ופחד. בנג'מין פרנקלין, באמריקה, כתב ביומנו על 'ערפל קבוע הרובץ על פני אירופה ועל חלקים רבים מצפון אמריקה'.

היסטוריונים סביבתיים רואים קשר בין המשבר החקלאי שעבר על אירופה במהלך שנות ה 80 של המאה ה-18, שהיה ככל הנראה קשור להתפרצות של לאקי ב 1783, לבין התסיסה החברתית שהביאה למהפיכה הצרפתית, שחלק ניכר ממנה נבע ממצוקות מזון.

הנה לסיום קצת ויז'ואלס מאיסלנד – בשעות האשונות של האירוע בשבוע שעבר (15 באפריל 2010)

  1. 18/04/2010 בשעה 11:23

    הפרופורציה בין גודלו של האירוע לסיקור מלמדת, שוב על ההקשר הסוציולוגי-פוליטי של מיקום ענן העפר. אבל – אולי הדבר יעזור להמחיש לאנשים בעולם הראשון עד כמה הם תלויים וקשורים בטבע, ועד כמה התרבות העירונית המתועשת (שלנו במיוחד) שברירית, ולחשוב על ההשפעות האקולוגיות שעלולות להתרחש ולהתרגש (כגון אסונות אקליםאו מחסור במקורות אנרגיה).

    חוץ מזה, אני חושב שההתפרצות עלולה לגרום גם לשיטפונות באיסלנד (שזה לא כבר יצאה ממשבר כלכלי גדול), שכן השלגים והקרח נמסים מחום הלבה.

    וגם שאלה: האם חוקרים סבורים שאנו חווים יותר פעילות געשית וסיסמית מבעבר?

  2. יואב
    18/04/2010 בשעה 19:22

    עוד גורם שניתן לקחת בחשבון הוא כל הטיסות שבוטלו. זה "רווח נקי" לסך הפליטות.
    ואולי, יש לקוות, ביטול הטיסות יגרום לציבור להעריך יותר ואולי לשקול אמצעי תחבורה אחרים, כמו רכבות, בנסיעתם הבאה.

    • 21/04/2010 בשעה 16:24

      הרכבות כבר בקו עליה ברור באירופה, ובעצם גם בארץ. זה עשוי להעלות אותן מדרגה

  3. 19/04/2010 בשעה 17:28

    האש קשורה לשריפה ומלווה את יום העצמאות ובגללה אני נמצאת עכשו כאן לקראת הערב, וקוראת על ההומו קומבוסטאנס , שומרת על נונה (כלבה) שזה גם יום האימה שלה בגלל הזיקוקים. כל כך מרהיבים, כל כך ראוותנים, מפחידים. וכל שנה מרובים עוד יותר,לא ניתן להימלט אם לא עשינו זאת בזמן. היום לא עברנו לכפר מקלט. אולי הזיקוקים לא עד כדי כך מזיקים ולא תורמים לחזון האפוקליפטי שאתה משרטט כאן אבל סימבולית מייצגים. עכשיו (עוד כשעתיים) בצורה כל כך קונקרטית צריך יהיה לשמור ולתפוס מחסה מהשריפות שמציתים החוגגים לידנו.

    ההתפרצות הגעשית הזו באיסלנד כמו אחרות מלמד עד כמה צריך להיות צנועים ולהיכן יש להפנות את המשאבים . אם הבנתי נכון אזי להערכתך ואחרים שאתה מסתמך עליהם עיקר הנזק למרות הכל הוא מעשי ידי אדם, כמו גידולי הבקר.

    האש קשורה לראשית האדם, לתרבות. המהות האנושית קשורה, לפחות במיתולוגיה היונית לאש. ראה פרומתאוס ומתנתו לאדם, ופרומתאוס של אסיכלוס ואהבת אדם, וגם, אם אני לא טועה לתקווה וחיזוי. כל אלה מופיעים באגדה המיתולוגית. האש והאדם נמצאים גם כאן בכתיבתך. מחזקת את ידיך והנתונים וההסברים שלך מחזקים את ידי בדיבור עם אחרים. אולי ככה יעבור הלפיד בלי לשרוף ולכלות והשריפה תהיה במידה המאפשרת תרבות ואנושיות והיערכות להתמודדות עם איתני הטבע.

    • 21/04/2010 בשעה 16:24

      מקווה שנונה שרדה את הזיקוקיאדה

  4. 21/04/2010 בשעה 18:20

    כן, עם הרבה מוזיקה באזניים . תודה על ההתענינות.

  1. 20/04/2010 בשעה 15:59

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: