ארכיון

Archive for אפריל, 2010

כך עובד מערך המימון של הכחשת האקלים

הסוציולוגים מקקרייט ודנלופ ניתחו ב 2003 את אופני הפעולה של כתריסר קבוצות חשיבה ותעמולה שמרניות, חלקן נתמכות בידי טייקוני נפט דוגמת האחים קוך, שפועלות בארה"ב כדי לערער את הטענות המדעיות המקובלות על התחממות כדור הארץ. מחקרם חושף תמונה מרתקת.

ראשית כדאי לשים לב לשמות שבוחרים לעצמם כמה מן הארגונים הללו. המכון האמריקני ליזמות (American Enterprise Institute, AEI), "אזרחים למען כלכלה תקינה" (Citizens for a Sound Economy, CSE), "המכון ליזמות תחרותית" (Competetive Enterprise Institute ,CEI), "מכון המורשת" (Heritage Foundation) או "מכון לב האומה" (Heartland Institute), מעידים בגלוי על השמרנות הכלכלית שלהם. אחרים, כמו מכון קאטו או מכון קליירמונט, הם בעלי שמות נייטראליים יותר, ונדרש ידע מעמיק יותר של ההיסטוריה שלהם כדי לעמוד על טיבם. סוג שלישי של ארגונים הם בעלי שמות מתעתעים, שכוונתם לעורר רושם של חשיבה פרוגרסיבית ומאוזנת: "המרכז הלאומי לניתוח מדיניות" (National Center for Policy Analysis, NCPA), "המרכז הלאומי למחקרי מדיניות ציבורית" (National Center for Public Policy Research, NCPPR) או "הקרן למחקר על כלכלה וסביבה" (Foundation for Reseach on Economy and the Environment, FREE).

לחלק מקבוצות החשיבה הללו יש יכולות הוצאה לאור עצמיות – ספרים, חוברות, ניירות עמדה, מודעות, וכמובן נוכחות אינטרנטית מרשימה. הם מפרסמים בקביעות ניירות עמדה ודו"חות מדיניות, שרבים מהם זוכים לאיזכור ודיון בעתונות המודפסת, בתכניות טלויזיה ורדיו, וכמובן באינטרנט. קבוצות החשיבה הללו מארגנות כנסים, ימי עיון, פורומים לגיבוש מדיניות, הרצאות פומביות ומסיבות עיתונאים. רבות מהן יזמו פרויקטים רבי שנים שענינם המרכזי הכחשת המקורות האנתרופוגניים של שינוי האקלים.חלק מתקציביהן מוקדשים לכניסה יומיומית, בתדירות הנדרשת, לאתרים שלהם עצמם ולאתרים דומים. כניסות אלו, ואיזכורים צולבים, ומתוזמנים היטב, של האתרים הללו באתרים דומים, מזניקה אותם במדרג מנועי החיפוש. כך יוצא שבשעות ובימים הראשונים של פריצת סיפור חדש, חיפוש אינטרנטי של מלות המפתח החדשות שהסיפור מחולל (למשל: קליימטגייט, על משקל ווטרגייט, עם פרשת המיילים הגנובים מאיסט אנגליה בנובמבר 2009) עשוי להוביל את הגולש בעקביות לעוד אתרים שעוסקים בנושא ומאזכרים את המלים הרלבנטיות. מי שאינו מנוסה בתחום, או אין בידו די זמן וסבלנות להתחקות אחר מקור ה'גל' האינטרנטי, עלול לקבל את הרושם שהמידע, העמדות והגישות הפוליטיות המופיעות בהם מייצגים איזה קונצנזוס עלום שמשקף את הזרם המרכזי.

רבים מהארגונים השמרניים הללו צמחו בשנות השמונים של המאה ה 20. אך נקודת מפנה שהביאה להעמקת אחיזתן בציבוריות האמריקנית באה עם השינוי שחל בעקבות בחירות 1994 לקונגרס האמריקני, שיצרו בו רוב רפובליקני מוצק. בשנים הבאות החלו חברי ועדות הקונגרס להחשף באפן אינטנסיבי לספקנות השמרנית לגבי הבסיס המדעי של שינוי האקלים. דנלופ ומקרייט מצאו שב-1992 כ- 50% מן המומחים שהופיעו בפני ועדות הקונגרס שעסקו באפקט החממה והתחממות כדור הארץ היו מדענים בלתי תלויים. שליש מהעדים היו פקידי ממשל, ורק 10 אחוז היו אנשי מדע המזוהים כ"ידידי תעשייה", ושהזמנתם להעיד בוועדות נעשתה בתיווכן של קבוצות חשיבה שמרניות. ב-1995 – שנה קריטית שבה החל הממשל לגבש את עמדותיו לקראת ועידת האקלים של האו"ם בקיוטו (1997) – צנח שיעור המדענים הבלתי תלויים בין המומחים שהופיעו בפני ועדת הקונגרס ל-8.4% אחוז, בעוד שיעור המדענים "ידידי התעשייה" עלה ל-20%. ב-1997 הגיע שיעור המדענים ידידי התעשייה ל-53.4% מכלל המומחים שהוזמנו להעיד בפני חברי הקונגרס.

אך מה הוא אופי המומחיות המדעית שמציגים המדענים המשתפים פעולה עם הקבוצות השמרניות? מה היא התשומה שלהם בישיבות עם אנשי ממשל? איזה סוג של ידע כוללים ניירות העמדה, מסמכי המדיניות וההופעות שלה בכלי התקשורת?

השיטה פשוטה. כשקבוצת חשיבה שמרנית מתחילה לעסוק בתחום דוגמת שינוי אקלים, היא מגייסת מדענים מדיסציפלינות רלבנטיות, ביניהם פרופסורים מאוניברסיטאות ידועות שם. אך בניגוד לעיסוק הרגיל של אנשי מדע, שהוא עריכת מחקר טהור, במקרה של מדעני האקלים המגוייסים אין דרישה למחקר אמפירי שיטתי ומקורי, ואין כל רצון להגיע לממצאים שיפורסמו בז'ורנאלים מדעיים. המשימה שלהם אחרת, והיא מתמקדת במתיחת ביקורת על איכות מחקריהם של אחרים.

מתיחת ביקורת מדעית על עבודתם של אחרים אינה דבר פסול כמובן. למעשה היא הכרחית כשמבקשים לקדם ידע מדעי. אלא שבמקרה של שינוי האקלים קהל היעד שאליו מכוונים השמרנים איננו הקהילה המדעית אלא הציבור הרחב, והמטרה איננה קידום המדע אלא זריעת ספק כדי להשפיע על פוליטיקאים. וזאת, מסתבר, אפשר לעשות בעזרת עסקה מפוקפקת שחלק מהמדענים מוכנים לעשות: שכר ייעוץ, תקציבי מחקר, חשיפה תקשורתית והטבות אחרות תמורת הכנת ניירות עמדה, כתיבת גילויי דעת, הרצאות בכנסים וחתימה על עצומות שבהן מותח המדען המגוייס ביקורת על איכות מחקריהם המקוריים של אחרים. האיסטרטגיה הפסבדו-מדעית הזו התבררה כאפקטיבית, לא מעט כי עבור רוב הציבור, כולל פוליטיקאים,  מדען עם תואר הוא מדען עם תואר – בייחוד אם הוא שייך לאוניברסיטה גדולה ויוקרתית. השאלה אם הוא עוסק במחקר מקורי אמין או מסתפק בהבלטת חולשות במחקרים של אחרים – ואין כידוע מחקר מושלם – היא דקדוקי עניות בעיני רוב צופי הטלביזי וקוראי העתונים.
רוב קבוצות החשיבה שעסוקות בהטלת ספק בבסיס המדעי של התחממות כדור הארץ קיבלו מימון מתאגידים שרווחיהם קשורים כך או אחרת בכלכלת הפחמן – הממצאים העדכניים ביותר כבר נסקרו כאן. ענקית הנפט "אקסון מובייל" מימנה במישרין מאז שנות ה-90 לפחות כמה קבוצות כאלו שעסקו בהפצת ניירות עמדה וגילויי דעת ספקניים כנגד מדענים שפרסמו ממצאים על שינוי האקלים. המגזין ניוזוויק חישב שסך כל התמיכות שהעביר התאגיד במשך השנים לקבוצות חשיבה שמרניות בתקופה ההיא הגיע ל 19 מיליון דולרים. הנתונים העדכניים שמופיעים בדו"ח גרנפיס שהתפרסם בתחילת אפריל 2010 חמורים אף יותר. אין פלא הסנאטור ג'יי רוקפלר תיאר כמה מהקבוצות הללו כיצרניות של "מידע מפוקפק" על האקלים, והלחץ הציבורי שהדבר יצר גרם לאקסון מובייל לצמצם משמעותית את התמיכה בהכחשת אקלים פסבדו-מדעית. זה המקום שבו באו לידי ביטוי היתרונות של חברות אנרגיה וזיקוק נפט שמוחזקות בידיי פרטיות, כמו אלו של האחים קוך. חובת הדיווח המצומצמת שלהם לרגולטורים, והחופש מלחצים שמקורם בבעלי המניות, קונגלומרטים כמו אלה של האחים קוך מובילים כיום את העסק המלוכלך והמסוכן ששמו הכחשת אקלים.

הפוסט הבא יוקדש לכשלונה הקולוסאלי של התקשורת במערכה הזו: לא כך כל בגלל שיתוף פעולה מרצון או כוונה רעה, אלא בשל העיוותים המבניים ודפוסי הפעולה הרשלניים שמאפיינים את העתונאות בת זמננו, בארץ וגם בעולם.

48.5 מיליון דולר למימון הכחשת אקלים: הכירו את תעשיות קוך

דו"ח חדש (כאן תקציר המנהלים שלו, וכאן הדו"ח המלא) שיצא לאור בתחילת אפריל בארה"ב מגלה שחברת הנפט אקסון מובייל, שהעבירה בעשורים האחרונים למעלה מעשרים מיליון דולר לקבוצות חשיבה שמרניות העוסקות בהפצת תעמולה שמכחישה את המקורות האנתרופוגניים של שינוי האקלים, איבדה בשנים את הבכורה לחברה תעשייתית אחרת, Koch Industries שמה.

על פי הדו"ח, שהוכן בידי גרינפיס ארה"ב, בין השנים 1997 ל 2008 תרמה החברה, באמצעות מוסדות פילנטרופיים שבעליה ממנים, כולל מוסד צ'ארלס קוך ולצדו מוסד דיויד קוך,  48.5 מיליון דולר לקבוצות מכחישות אקלים. רק בשנים 2005 עד 2008 הגיע סך התרומה ל 24.9 מיליון דולר.

תעשיות קוך, ש 84% אחוז ממניותיה נמצאות בידי האחים צ'ארלס ודיויד קוך, היא החברה העסקית הפרטית השניה בגודלה בארה"ב (חברה פרטית היא חברה שנשלטת בידי אדם או משפחה אחת, מבלי שמניותיה יוצעו לציבור וייסחרו בבורסה). כחברה פרטית תעשיות קוך אינה מחוייבת למסור דין וחשבון פומבי על כספים שהיא מעבירה לגורמים שונים ולכן הבולטות הציבורית שלה קטנה. צ'ארלס קוך התבדח פעם ש'תעשיות קוך היא החברה הגדולה ביותר שאתם לא מכירים'. אך אין לטעות: מדובר בקונגלומרט ענק. החברה מחזיקה בכעשרים חברות תעשיתיות, עם מחזור מכירות של 100 מיליארד דולרים. היא פועלת ב 60 מדינות בתחומים הכוללים זיקוק דלקים, בנית צנורות נפט, אספקה וסחר של פחם, חיפושי נפט וגז, ייצור כימיקלים ופולימרים, ייצור דשנים, חוות בקר ומוצרי עץ מיערות. בצפון אמריקה מתפעלת החברה מערכות גדולות של הפקה והובלה של נפט גולמי. חברת הבת שלה Flint Hills Resources מחזיקה בתי זיקוק באלסקה,מינסוטה, וטקסס ומעבדת בכל יום כ 800 אלף חביות של נפט גולמי. החברה מחזיקה בבעלות של 3% מצנור הנפט של אלסקה, והיא הבעלים הבלעדיים של למעלה מ 6000 ק"מ של צנורות להובלת נפט ומוצריו ברחבי ארה"ב ושל בית זיקוק ברוטרדאם שמעבד 80 אלף חביות ביום. היא בעלת ענין מרכזית בייצור נפט מחולות זפת בקנדה – צורת הפקת דלק מזהמת במיוחד – ועושה הון רב גם מהובלת המוצר המופק והפצתו בארה"ב.
כאמור, כחברה פרטית תעשיות קוך לא מדווחת על מה היא עושה בכספיה. הארגונים בהם היא תומכת, לעומת זאת, שהם לא למטרות רווח, מחוייבים על פי החוק האמריקני לשקף בדו"חות הניהול התקין שלהם את מקורות ההכנסה שלהם. תחקירני הדו"ח של גרינפיס היו צריכים רק לעיין בדו"חות הגלויים של כמה מקבוצות החשיבה  השמרניות שמובילות את התעמולה הפסבדו-מדעית שתומכת בהכחשת המקורות האנתרופוגניים (מעשה ידי אדם) של שינוי האקלים כדי לגלות את הקשר המימוני לתעשיות קוך. לא מפתיע גם שצינור ההעברה העיקרי שמקשר את רווחי ההון של התעשייה לקבוצות החשיבה הוא המוסדות הפילנטרופיים שהקימו ומממנים האחים קוך.

הנה גופי החשיבה והמדיניות הימניים העיקריים שנהנים משיתוף הפעולה הזה עם תעשיות קוך, והתפוקות שלהם בענין הכחשת האקלים:

מרקאטוס סנטר (Mercatus center) : מרכז חשיבה שמרני הפועל במסגרת אוניברסיטת ג'ורג' מייסון (צ'ארלס קוך חבר הועד המנהל של האוניברסיטה). המרכז פרסם ב 2001 חוות דעת שעיקריה: התחממות כדור הארץ תועיל לאנושות, היא מתרחשת בעיקר בלילה, בחורף ובקטבים. ב 2009 קבעה חוות דעת דעת מטעמו שהתחממות כדור הארץ אמנם מתרחשת והיא מעשה ידי אדם, אבל אין צורך לקצץ פליטות גזי חממה וכדאי להתמקד ב'העברת אוכלוסיה מאזורים שעלולים להינזק משינוי 'אקלים.

סך כל הגראנטים שקיבל מרקאטוס סנטר ממוסדות הפילנטרופיה של האחים קוך בין 1997 ל 2008: 9,874,500 דולר.

מוסד אמריקנים למען שגשוג (Americans For Prosperity Foundation – AFP): מנהל החל מ 2008 מסע צלב נגד אנרגיה נקיה וחקיקה בנושאי אקלים, שהובלט ביניהם הוא מסע בכדור פורח שמנסה להציג את המידע המדעי על התחממות כדו הארץ כ'אויר חם' (שטויות). המוסד תומך בשנה האחרונה ב'מסיבות התה' של התנועה השמרנית שמריצות את שרה פיילין כמועמדת הרפובליקנית לנשיאות.
סך כל הגראנטים שקיבל AFP ממוסדות הפילנטרופיה של האחים קוך בין 1997 ל 2008: 5,176,500 דולר.

המכון ללימודים הומאנים (Institute for Humane Studies – IHS): פועל במסגרת אוניברסיטת ג'ורג מייסון. תואר במגזין Mother Jones 'גן עדן למכחישי שינוי אקלים'. כמה מהמדענים והיועצים המדעיים הבולטים בתנועת הכחשת האקלים, כולל רוברט בראדלי, פרד סינגר, ברוס יאנדל וקנת' גרין, מחזיקים במשרות או מלגות מטעם המכון.
סך כל הגראנטים שקיבל IHS ממוסדות הפילנטרופיה של האחים קוך בין 2005 ל 2008: 1,967,000 דולר.
סך כל הגראנטים שקיבל IHS ממוסדות הפילנטרופיה של האחים קוך בין 1997 ל 2008: 3,923,457 דולר.

מוסד המורשת (Heritage Foundation – HF): אחד הותיקים שבין ארגוני החשיבה השמרניים בארה"ב. מזמין בעקביות חוות דעת שמטרתן פרשנות מעוותת של מחקרים מדעיים והמלצות מדיניות בנושא שינוי האקלים, ומשתמש במסקנותיהם כדי לפעול כנגד תכניות פעולה של הממשל לעצירת שינוי האקלים.
סך כל הגראנטים שקיבל HF ממוסדות הפילנטרופיה של האחים קוך בין 2005 ל 2008: 1,620,000 דולר.
סך כל הגראנטים ממוסדות הפילנטרופיה של האחים קוך בין 1997 ל 2008: 3,358,000 דולר.

מכון קאטו (Cato Institute CI): עוד שחקן ותיק ובעל מהלכים בזירת החשיבה השמרנית בארה"ב. בתחום האקלים מתמקד בהעלאת ספקות לגבי הבסיס המדעי של הקונצנזוס הרחב על הגורמים לשינוי האקלים ובהטלת ספק לגבי הרציונאל שלו. ה'ספרון לקובעי מדיניות' שהוציא הארגון ב 2009 פותח בקביעה ש'אסור שהקונגרס יעביר שום חוק שמגביל פליטת CO2', ושיש צורך להבהיר לציבור שהחקיקה המוצעת בתחום האקלים כמעט ולא תמנע המשך התחממות כדור הארץ. המכון הוא התומך הכספי הראשי של World Climate Report – ז'ורנאל פסבדו מדעי שמוקדש להכחשת אקלים. עורך הז'ורנאל, פאטריק מייקלס, שהוא עמית מחקר בכיר במכון קאטו, קיבל מהמכון 98,000 אלף דולר כדי לכתוב, ביחד עם מכחיש אקלים נוסף בשם רוברט בולינג, ספר שנקרא 'הגזים השטניים'. במהלך השנים קיבל מייקלס מימון למחקרים וניירות עמדה מחברות כריה של פחם ומיצרניות חשמל שמרבות להשתמש בפחם בתחנות הכח שלהן.
סך כל הגראנטים שקיבל CI ממוסדות הפילנטרופיה של האחים קוך בין 2005 ל 2008: 1,028,400 דולר.
סך כל הגראנטים ממוסדות הפילנטרופיה של האחים קוך בין 1997 ל 2008: 5,278,400 דולר.

בנוסף לחסדים המופלאים שהעניקו המוסדות הפילנטרופיה של האחים קוך לחמשת המוסדות שנזכרו, הם תמכו בעוד 29 קבוצות חשיבה שמרניות שעסוקות בהכחשת אקלים, ביניהן:

מכון מנהטן (The Manhattan Institute):

800,000 אלף דולר שמקורם בתעשיות קוך בין 2005-2008, 1,325,000 דולר בין 1997 ל 2008

המכון לחקר המשפט בוושינגטון (Washingtn Legal Foundation):

655,000 אלף דולר שמקורם בתעשיות קוך בין 2005-2008, 1,255,000 דולר בין 1997 ל 2008

החברה הפדראלית לחקר חוק ומדיניות ציבורית (Federalist Society for Law and Public Policy Studies):

543,000 אלף דולר שמקורם בתעשיות קוך בין 2005-2008, 1,750,700 דולר בין 1997 ל 2008

מלבד פעילותם הישירה בעניני אקלים עסוקים הארגונים בהם תומכים המוסדות הפילנטרופיים של האחים קוך גם בפעילות פוליטית שמרנית בתחומים אחרים. ב 2006-2009, קובע הדו"ח של גרינפיס, הוציאו תעשיות קוך ובני המשפחה קוך 37.9 מיליון דולר על לובי בנושאי נפט ואנרגיה – סכום שנופל רק מסך הסכומים שהוציאו על פעילות כזו אקסון מובייל (87.8 מיליון דולר) ושברון (כ 50 מיליון דולר). מוסדות האחים קוך הוציא בשנים האחרונות עוד  5.74 מיליון דולר על תמיכה במועמדים וקמפייים פוליטיים מקומיים וכלל ארציים.

בפוסט הבא אנתח את דפוסי העבודה של ארגוני הימין השמרני הנתמכים בידי תאגידי נפט כמו תעשיות קוך, ואת האופן שבו הם מייצרים  'פיקפוק מודרך' (על משקל 'דמיון מודרך') בתחום האקלים. דגש מיוחד יהיה בו על הצורות בהן הם מייצרים 'תיבות התהודה' למידע מדעי מסולף בשירות תאגידי הפחמן הגדולים.

הרהורים ביום כדור הארץ: מדע, תקשורת ו'פיקפוק מודרך' בהתחממות גלובלית

22/04/2010 תגובות מכובות

כדור הארץ כבר ותיק, אבל יום כדור הארץ כאירוע סביבתי חוגג היום 40 שנה. אז לכבוד יום ההולדת הרהורים על השנה האחרונה בתחום הסביבתי החשוב והמשמעותי ביותר – שינוי אקלים.
למי שחרד לעתיד האנושות בעידן המאפ"ן (המצב האקלימי הפוסט נורמלי) השנה הזו היתה קשה. זאת בגלל שני תהליכים מדאיגים שהתרחשו במהלכה. האחד הוא ההצלחה הלא מבוטלת למהלך שאני מכנה 'הפיקפוק המודרך' (על משקל דמיון מודרך) בעצם קיום ההתחממות ובמקורותיה האנתרופולוגניים (מעשה ידי אדם). השני הוא כשלון מנהיגי העולם בכינוס בקופנהאגן לתרגם את מה שהם יודעים על הסכנות האורבות לאנושות בעשורים הקרובים לפעולה פוליטית אפקטיבית.
הפוסט הזה מוקדש לפקפוק המודרך. תכתובות הדואר האלקטרוני שהודלפו מאוניברסיטת איסט אנגליה בנובמבר 2009 (להערכתי במזיד, בידי גורמים אנטרסנטיים בכלכלת הפחמן, אך אין לי הוכחה לכך), באו למכחישי האקלים בזמן מצויין. עבור אנשי תקשורת רבים ברחבי העולם, הרכילות שנכללה במיילים ההם היתה חשיפה ראשונה לויכוח המדעי המורכב על התחממות כדור הארץ. עיתונאים ועורכיהם קראו שם התבטאויות לא מחמיאות שכתבו מדעני אקלים מובילים על קולגות שדעתם שונה, לצד הצהרות כמו 'השתמשתי בטריק של מייק כדי להסתיר את נתוני הטמפרטורה במאה ה 20', (ראו כאן למה באמת התכוונו באמירה הזו), והשתכנעו בטעות שהם הגיעו בקפיצה אחת אל פסגת הפירמידה של העתונות החוקרת. היצר העיתונאי הבסיסי, זה שמחפש להבין בזריזות תמונה מורכבת ולחשוף בה אי התאמות וסתירות, ותחושת ההיבריס שהם יודעים לעשות זאת יותר טוב מכולם, השתלטו על הדיווח. בתוך ימים החלו אלפי כלי תקשורת ברחבי העולם לספר סיפור עם נאראטיב פשטני אך אטרקטיבי. עיקריו: יש תיאוריה הגמונית ותיקה על התחממות גלובלית מעשה ידי אדם. אבל עכשיו נחשף שכמה מהמדענים המובילים בה מתנהגים כחברים בקליקה מדעית סגורה ומרושעת, ומשחקים בנתונים כדי להתאימם לתיאוריות מפוקפקות. המסקנה העתונאית הנחרצת: כדאי להתייחס לכל הסיפור – ו'סיפור' היא כידוע מילת מפתח בעולם המדיה – במידה הראויה של חשדנות. תחקיר מסודר יותר של הפרלמנט הבריטי מראה אגב עד כמה הם טעו.
אך מה לעשות והאיסטרטגיה התקשורתית הזו מוכרת עתונים ומעלה רייטינג כבר שנים רבות. היא חשובה כשמותחים ביקורת על מערכות שלטון עתירות כח, אך יכולה להיות מטעה ומסוכנת כשמושא התחקיר הוא ידע מדעי. מדע, בהגדרה, הוא עבודה בהתהוות. חוקר שיעז להתיחס לממצאיו או למסקנותיו כאל 'אמת' שאין עליה עוררין ייחשב בעיני חבריו לתחום כשרלטן וכמגלומן ויוקרתו תצנח. כל עבודה מדעית מתיחסת לעבודות קודמות בביקורתיות. היא מנסה להשלימן, להרחיבן, לתקנן או להעמיד אותן על דיוקן. זו המוטיבציה שמפעילה חוקרים, וזה מה שהופך את המדע לשדה מרתק ויצירתי. זו אגב גם הסיבה מדוע משטרים פוליטיים או אינטרסים כלכליים שמנסים להתערב ולנתב כיווני מחקר וחשיבה מנוונים את התפתחות החשיבה ומסיגים אותה אחורנית.
במקרה של האקלים, הפיכת ה'ממצאים' במיילים המודלפים ואי דיוקים מקומיים נוספים שנמצאו בדו"חות מדעיים כאלו ואחרים לעילה לעיון מחדש בתמונה הכללית היא עיוות מסוכן. היא מבלבלת בין עיקר וטפל, עושה טריביאליזציה לא הוגנת למידע מהותי ומבליטה שוליים מדעיים זניחים. למה הדבר דומה? לכלה שנכנסת לאולם החתונות ביום נישואיה ומישהו חד עין מבחין בקווצת חוטים פרומים בשולי שמלתה. בהתחשב בציפיה ששמלת כלולות תהיה כליל השלמות ביום החתונה, דבר כזה ראוי אולי לתשומת לב רגעית. אך האם יהיה נכון להפיץ בקהל את השמועה ש'הכלה הגיעה לחתונתה בשמלה קרועה'? והאם יהיה זה הגיוני לטעון שהשמלה הקרועה מעידה שכל החתונה היא אירוע זול והמוני? שהזיווג אינו מוצלח? שמוסד הנישואין פגום?
זה, בהשאלה, מה שעושה הפיקפוק המודרך לקונצנזוס המדעי הרחב על המקורות האנתרופוגניים של התחממות כדור הארץ. התקשורת נמשכת לרכילות ולאי הדיוקים שנפלו פה ושם בדיווחים על המחקר המדעי בדיוק כמו הקהל שממוסמר לחור שבשמלת החתונה. את זה אפשר אולי להבין. מה שלא מתקבל על הדעת הוא שהתקשורת, שלעולם לא תטרח לסקר את אלפי המאמרים המדעיים הדקדקניים שמצביעים על תמונה ברורה של התחממות אנתרופוגנית, תתנפל על בעיות שוליות בקורפוס המדעי הסולידי ותהפוך אותן, ממש כמו את הנקב בשמלת החתונה, לעילה לעיון מחודש בעולם ומלואו.
הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים IPCC, זה שממצאיו הם האורים והתומים של קובעי המדיניות בתחום האקלים ברוב מדינות העולם, הוא מוסד ייחודי בהיסטוריה המדעית. מסונפים אליו אלפי אנשי מקצוע בתחומי חקר האטמוספירה, האוקינוסים, הקרחונים, הגיאולוגיה והגיאומורפולוגיה, הבוטניקה, הזואולוגיה, הפליאו-ביולוגיה, הארכיאולוגיה ותחומים נוספים, שסורקים בלי הרף עשרות אלפי מאמרים מדעיים ודו"חות מחקר. ב 2007, בתום 15 שנה של איסוף, הערכה, קריאה ואינטגרציה של כל הממצאים הרלבנטיים, הבשיל הפאנל, שהוא גוף שמרני מבחינה מדעית, לקבוע סוף סוף, באפן נחרץ למדי, שהתחממות גלובלית אכן מתרחשת, ושהיא מעשה ידי אדם. כשעתונאי זריז שהתוודע לתחום באפן חלקי וחפוז לפני כמה שבועות חורץ בהבל פה ש'מדענים אחרים חושבים אחרת', הוא הופך את הידע המדעי המבוסס לגרסא. בכך הוא משרת קודם כל את האינטרסים של כלי התקשורת שבו הוא מועסק. כי אם יש משהו שהתקשורת בת זמננו אוהבת, זה תחרות בין גרסאות.
במחקר מדעי, שלא כמו בתקשורת המונית, אין מקום לדמוקרטיה או לרייטינג. לפתוח עולמות ידע מנומקים ומגובים היטב לתחרות בין גרסאות זה לא הוגן, חוטא לאמת המדעית, אבל יותר מכל עלול להיות גם מסוכן. תאגידי הפחמן הגדולים אינם מבקשים לנצח בויכוח. די להם אם הויכוח יתעורר, יבלבל את הציבור ומקבלי ההחלטות ויוריד את רמת הנחישות הפוליטית להביא שינוי. זה יתן להם מה שהם רוצים יותר מכל: פסק זמן של עוד עשור או שניים או שלושה, להפיק ולשרוף עוד דלק מחצבי שיכניס לכיסיהם סכומי עתק. האטמוספירה תידרדר עד מעבר לנקודת האל-חזור, עם 500 ו 600 חלקי מיליון של CO2? שתידרדר. התאגידים ובעליהם אינם צפויים לסבול. הרעב, הצמא, ההצפות והמחלות יפגעו באוכלוסיות אחרות, במקומות רחוקים.
יש מי שיאמרו שכל זה מובנה לתוך הד.נ.א של התקשורת בת זמננו. יכול להיות שכך הוא, אבל אני עדיין לא התיאשתי מתקשורת אחראית. אחרי מאות מאמרים שכתבתי בעמוד הדעות של 'הארץ', ואין ספור תכניות רדיו וטלויזיה שבהן השתתפתי, וספרים שכתבתי ואחרים שסקרתי, אני יודע שאפשר אחרת. כדור הארץ זקוק לעתונאים ועורכים שקוראים לפני שהם כותבים, ושיודעים לרסן את היצר העיתונאי גם כשנקרית להם ההזדמנות ל'סקופ' שיאדיר רגעית את שמם.

פוסט-בשרנות ליום העצמאות: עירית סן פרנציסקו הולכת על שני צמחוני

יום העצמאות נפל השנה ביום שלישי, אז הדברים המובאים כאן אינם מחייבים הפעם פעולה דרסטית. יחד עם זאת, עוד אתם מתמסרים לעשן המנגלים ולריחות הבשר החרוך היום, כדאי שתשימו לב להתפתחות מעניינת מסן פרנציסקו בתחום החצימחונות (צמחונות חלקית מטעמים סביבתיים). מי שהפנה את תשומת לבי לסיפור הזה, שעשוי להכריח אתכם להכריע ביום העצמאות הבא בין בשר לפלפלים קלויים במנגל, כלומר בין סביבתנות לעצמאותנות, הוא  חגי כהן מיזמת 'שני צמחוני' בישראל.

הסיפור מתחיל מזה שמועצת העיר של סן פרנציסקו קיבלה בשנים האחרונות החלטות שמטרתן קידום התזונה הבריאה של תושבי העיר. ההחלטות היו כלליות, ועד לאחרונה לא פירטו מהי תזונה בריאה. זה השתנה ב 6 באפריל השנה, כשחברת המועצה סופי מקסוול העלתה הצעת החלטה שמטרתה עידוד הפחתת צריכת מוצרים מן החי, וזו התקבלה בידי המועצה פה אחד. הנה תרגום נוסח ההחלטה (תרגום של חגי, עם עריכות ותוספות שלי):

'החלטה המכריזה על כל יום שני כיום צמחוני, לצורך עידוד כל מסעדה, חנות מזון ובית ספר להציע מגוון של אפשרויות מבוססות צמחים כדי לשפר את בריאותם של תושבי סן פרנציסקו.
הואיל ותזונה על בסיס צמחי היא 'תזונה ירוקה' של ממש, שמפחיתה את הבעיות האקולוגיות החמורות שקשורות בייצור חיות משק;
והואיל ודו"ח מ-2009 של יועצים סביבתיים של הבנק העולמי, גודלנד ואנהנג, שנקרא 'חיות משק ושינוי האקלים', מגלה שחיות במשקים ומוצרי-הלוואי שלהן אחראים לכל הפחות ל-32.6 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני בשנה, או 51 אחוזים מכלל הפליטות השנתיות של גזי חממה בעולם. גודלנד ואנהנג הסיקו שהחלפת מוצרים מן החי במוצרי סויה וחלופות אחרות תהיה האסטרטגיה הטובה ביותר לשנות את מגמת שינוי האקלים;
והואיל וממצאי 'ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות' הביאו את רג'נדרה פצ'אורי, ראש 'הפאנל הבין-ממשלתי לעניין שינוי האקלים', שזכה בפרס נובל לשלום, להמליץ שיחידים יפחיתו את ההשפעה הפחמנית האישית שלהם על-ידי הפחתת צריכת הבשר שלהם;
והואיל ותזונה המבוססת על צמחים תומכת ברפואה מונעת ועשויה להפחית את ההוצאות הרפואיות של יחידים ושל מערכת הבריאות;
והואיל וביולי 2009, גנט, בלגיה, הכירה בקשר שבין תזונה לבין שינוי אקלים על-ידי ייסוד יום צמחוני בכל שבוע במשך השנה;
והואיל ובאפריל 2009 העיר טאקומה פארק, מרילנד, אימצה הצהרה מאת ראש העיר המכריזה על השבוע שבין 24 ל 30 באפריל כ'שבוע הצמחוני של טאקומה פארק,' במטרה לעודד אזרחים לבחור מזונות צמחוניים בתור דרך להגן על הפלנטה, על בריאותם ועל בעלי-חיים;
והואיל ובפברואר 2009, במסגרת 'תוכנית סינסינאטי הירוקה' המליץ 'כוח המשימה העירוני בעניין מזון' של העיר לתושבים להחליף חלק מהבשר שבתפריט שלהם בפירות ובירקות טריים;
והואיל ו'ארגון התזונה האמריקאי' מכיר בכך שצריכת בשר מופחתת מקטינה את הסיכון לבעיות בריאות שונות, בהצהירו כי "נתונים מדעיים מצביעים על מתאם חיובי בין תזונה צמחונית לבין סיכון מופחת למספר מחלות כרוניות ומצבים ניווניים ובככל זה השמנת-יתר, לחץ דם גבוה, סוכרת מסוג 2 וסוגים מסוימים של סרטן";
אשר על כן מחליטה המועצה
ש'ועד המפקחים' (הגוף הביצועי של העיריה, ד.ר.) מייעד כל יום שני להיות יום צמחוני במטרה לעודד את כל המסעדות, חנויות המצרכים ובתי-הספר להציע מגוון אפשרויות גדול יותר על בסיס צמחי כדי לשפר את הבריאות של תושבי סן פרנסיסקו ומבקריה, וכדי להגביר את המודעות להשפעה שיכולה להיות ל 'תפריט ירוק' על הפלנטה שלנו.

עד כאן נוסח החלטת מועצת עירית סן פרנציסקו.

לעיון נוסף ראו כאן את דו"ח סוכנות החקלאות והמזון של האו"ם 'צלן הארוך של חיות המשק'

וכאן דו"ח גרינפיס על 'שחיטת האמזונס' – הצורה בה יערות העד מבוראים כדי לפנות מקום לחקלאות תעשייתית שמייצרת סויה ומינים אחרים להאבסת בעלי חיים לבשר.

ועוד משהו בווינט בנושא

ענני אפר וולקני והתחממות כדור הארץ

אין השפעה על גזי חממה

התפרצויות וולקניות  כמו זו שהחלה באיסלנד לפני שלושה ימים יוצרות גם פחמן דו חמצני CO2, שהוא גז החממה העיקרי. אך המודלים המדעיים המקובלים מבהירים שבהשוואה לפחמן ממקורות האנתרופוגניים (כלומר כתוצאה מפעולות מעשי ידי אדם), מדובר בכמויות זניחות. לתחמוצת הגפרית אין כמעט פוטנציאל חימום גלובלי (GWP). משני הטעמים הללו לא צפוי שהאירוע הנוכחי באיסלנד יגביר את יכולתה של האטמוספירה לאצור חום או יתרום באיזושהי דרך אחרת להתחממות כדור הארץ.

סינון קרני השמש

לענני עפר וולקני מהסוג שמשוטט כיום מעל אירופה בעקבות ההתפרצות המתמשכת שהחלה מתחת לקרחון אייפיאליוקול באיסלנד יכולה להיות השפעה מקררת על כדור הארץ. האפר הוולקני ותחמוצות הגפרית (SO2) שמתפרצות מלוע הר הגעש מצטברות באטמוספירה. שם, בקומבינציה של תהליכים פיזיקליים וכימייים נוצרת חומצת גפרית – שכבה דקה של חלקיקים לבנבנים שמסננים חלק מקרינת השמש ומקטינים את כמות האנרגיה הכוללת שמגיעה לכדור הארץ.

רבותי ההיסטוריה: התפרצויות הרי הגעש פינאטובו, סנט הלנה וקרקטואה
שני אירועים וולקאניים גדולים בעשורים האחרונים נמדדו ושוקללו במודלים אקלימיים כדי לבחון את השפעתם הגלובלית. ב 1991 התפרץ הר פינאטובו שבפיליפינים, הפיק ענן אפר גדול שהתפשט באטמוספירה ושהה שם כמה חדשים. כמות תחמוצת הגפרית שהשתחררה במהלכו היתה כ 17 מיליון טון – הגדולה ביותר שנרשמה מאז  תחילת המדידות. מבין ההתפרצויות בעידן המודרני, רק ההתפרצות המפורסמת של קרקרטואה באוקינוס השקט ב 1883 היתה גדולה יותר, אך אין עליה נתונים מספרים מדוייקים.
על פי המודלים האקלימיים שנעשו במטרה לבודד את האירוע מבחינה סטטיסטית ולמדוד את השפעתו, בשנה שאחרי התפרצות פינאטובו ירדה בגינו הטמפרטורה העולמית הממוצעת (העומדת על קצת פחות מ 15 מעלות צלסיוס) בכ 0.5 מעלות צלסיוס. גם בארץ היה חורף 1992 קר יותר, וגם גשום יותר – זו היתה השנה שבה עמק החולה הוצף לכמה שבועות, ושבה נפתחו סכרי הכנרת כדי למנוע מהאגם לעלות על גדותיו אל מעל לקו האדום העליון. ההתפרצות בהר סנט הלנה בצפון מערב ארה"ב ב 1980 אגב הפיקה כמויות אפר קטנות יותר, וההערכות הן שהשפעתה המקררת הגלובלית היתה רק כעשירית מזו של הפינאטובו.

התרשמויות והערכות מהאירוע הנוכחי
אנו נמצאים כעת בימים הראשונים אחרי תחילת האירוע הנוכחי באיסלנד, שיושבת כידוע על רכס וולקני תת-ימי פעיל (הרכס המרכז אטלאנטי), ולכן מוקדם מדי לקבוע מה עשויות להיות ההשלכות האקלימיות בטווח הבינוני והארוך של ההתפרצות הנוכחית. האירוע טרם הסתיים, כך שכמות האפר שנפלטת היא עדיין דינמית. וגם משטרי הזרימה באטמוספירה, שישפיעו על מהירות הפיזור ומשך השהיה של האפר, הם ענינים דינמיים שקשה לחזותם.
מה שברור – ועל זה מסכימים כל הוולקנולוגים – זה שלפי שעה ההתפרצות באייפיאליוקול קטנה הרבה יותר מזו של סנט הלנה. קתרין גודאינף מהמכון הגיאולוגי הבריטי (BGS) היתה סבורה ביום ששי ה 17 באפריל שהאירוע קטן פי מאה מזה של סנט הלנה, ולכן הסיכוי שלו לשנות משמעותית את האקלים קטן. גם אנשי הארגון המטאורולוגי העולמי בז'נבה מתארים את ההשפעה האקלימית הצפויה מהאירוע כ'זניחה'.
הגורם המכריע, מסתבר, הוא הגובה שאליו מיתמר ענן האפר. במקרה של פינוטובו, ענן האפר זינק לגובה ממוצע של כ 18 קילומטר מעל האזורים הטרופיים. הפעם, כך נראה, הענן נעצר בגובה של כ 6 קילומטרים, ורק חלקים קטנים ממנו המריאו עד לגובה של 11 קילומטרים. בחלק הזה של האטמוספירה, המכונה הטרופוספירה, נושבות רוחות בעצמה גבוהה, שמשפרות מאוד את הסיכוי שהענן יתפזר מהר יותר.
זו אגב הסיבה מדוע האיום הדרמטי ביותר הוא לתנועת מטוסי סילון. האפר הוולקני דומה לחול מרחף, וכשהוא חודר למנועי סילון שפעולתם תלויה בשאיבת כמות גדולה של אויר לתוכם, זה עלול להביא לחנק המנוע ולהדממתו. ומאחר ורוב המטוסים משייטים רוב זמן טיסתם בגבהים שבהם יושב ענן האפר, הסכנה ברורה ומוחשית. בטבלה שכאן אפשר לראות השוואה בין אירועים וולקאניים שונים שהתחוללו בין 1979 ל 2003 מבחינת עצמותיהם במיליוני טונות של תחמוצת גופרית.
עוד על הרי געש באיסלנד ההיסטוריה האירופית – כולל המהפיכה הצרפתית
ימים יגידו את עצמת ההשפעה הגלובלית על האקלים. מה שכן תבוא ככל הנראה היא השפעה מקומית על הביוספירה (סביבת החיים) בצפון מערב אירופה. גם לזה יש תקדימים היסטוריים. ב 8 ביוני 1783 התחילה בהר לאקי שבדרום מזרח איסלנד התפרצות געשית שארכה כשמונה חדשים, ושענן האפר שהפיקה היה תלוי מע אירופה קרוב לשנתיים. ההתפרצות הפיקה כמויות אדירות של תחמוצות גפרית, שיצרו בצפון מערב אירופה מיסוך של ערפיח והזיקה גם לכלכלה. ספינות לא העיזו לצאת להפלגות בגלל הערפל, וגשם חומצי הביא לכשל חלקי של יבולים חקלאיים שהורגש אפילו במצרים. הכומר ג'ון קולום כתב לחברה המדעית המלכותית שגרעיני שיבולת השועל באזור שלו באנגליה 'הפכו חומים והתיבשו', ושתופעה דומה של קימחון נצפתה גם בשדות השיפון. ילה מורגשת באיכות האויר.
חוקר הטבע האנגלי בן סוף המאה ה 18 גילברט וויט, שספרו על אזור סלבורן הוא מקור מידע חשוב על התפתחות הביוספירה באיים הבריטיים, כתב על 'ערפל מוזר, דמוי עשן, שרבץ במשך שבועות רבים על האי הזה (בריטניה) ועל כל חלקי אירופה ואף מעבר לה'. זה יצר לדבריו 'תופעה מאוד יוצאת דפן, לא דומה לשום דבר בזכרון האנושי. השמש, בצהרי היום, נראתה עמומה כירח בלילה מעונן, והפיצה אור חיוור בצבע חלודה שהתפשט על הקרקע, בדרים והשתקף ברצפות, וקיבל צבעי דם מעורפלים בעיקר בעת זריחות ושקיעות'. וויט מתאר חום בלתי סביר שגרם לבשר להירקב בתוך שעות מן השחיטה באיטליזים, על נחילי זבובים שגרמו לסוסים להשתגע ועל אוכלוסיה עצבנית של כפריים שהחלו מביטים בשמש בחשד ופחד. בנג'מין פרנקלין, באמריקה, כתב ביומנו על 'ערפל קבוע הרובץ על פני אירופה ועל חלקים רבים מצפון אמריקה'.

היסטוריונים סביבתיים רואים קשר בין המשבר החקלאי שעבר על אירופה במהלך שנות ה 80 של המאה ה-18, שהיה ככל הנראה קשור להתפרצות של לאקי ב 1783, לבין התסיסה החברתית שהביאה למהפיכה הצרפתית, שחלק ניכר ממנה נבע ממצוקות מזון.

הנה לסיום קצת ויז'ואלס מאיסלנד – בשעות האשונות של האירוע בשבוע שעבר (15 באפריל 2010)

יופי של סרט על הקשר בין תעשיית הבשר להתחממות גלובלית

4 דקות מצויינות על צמחונות, טבעונות, ומשבר האקלים

ועוד אחד עם קריינות של שי אביבי:

אי כנס סביבה ואינטרנט

דובי מורן, שמעורב בארגון GREEK ומקים עבורם את אתר האינטרנט, מוסר שב 23 באפריל יתקיים הכנס השני של גריק בארץ, בסמינר הקיבוצים. הכניסה חופשית.

GREEK הוא קיצור נחמד של Green Geek, והכוונה היא כמובן שוחרי סביבה (Greens)שאוהבים טכנולוגיה (Geeks) – טכנולוגיות מים, אנרגיה, תחבורה, בידוד, חימום, קירור, אינטרנט, תקשורת ועוד. באי-כנס המשתתפים עצמם הם שקובעים את הנושאים.

הנה הקישור לאתר הארגון
וכאן אתר הכנס

בדף הכנס אפשר להציע דיונים, מצגות, ותכנים לאי-כנס, וכמובן להירשם לאירוע עצמו. כדאי לדעת שחובה להירשם לאתר כדי להשתתף, ושכדאי להקים פרופיל אישי שיאפשר למשתתפים האחרים להכיר אותך קצת.

בחלקים אחרים של האתר אפשר להקים קבוצות עבודה על פרויקטים שונים, לארגן ארועים להשקת רעיונות וכמובן לקיים דיונים גריקיים בכל
נושא שעולה על דעתך.

חברי האתר אגב מכונים greekers.

ובהזדמנות זו כמובן איחולי הצלחה ליותם הלפרין ואולימפיאקוס בפיינל פור האירופאי.