ראשי > התחממות גלובלית, התחממות כדור הארץ, ייצוגים תרבותיים, משבר האקלים, שינוי אקלים > דו"ח Worldwatch על מצב העולם: תופסים את שור הצריכה בקרניו

דו"ח Worldwatch על מצב העולם: תופסים את שור הצריכה בקרניו

הדו"ח השנתי על מצב העולם שמפרסם מכון וורלד ווטש worldwatch האמריקני כל ינואר ממשיך להיות אחד המסמכים החשובים שמייצרת התנועה הסביבתית העולמית. בכל שנה הוא מצליח לחדש משהו, להאיר עיניים ולהפתיע .

ב 13 בינואר יצא לאור הדו"ח השנתי החדש. ניתן להורידו (בתשלום) מאתר הארגון כאן . אגב, עד ה 22 בינואר הציע האתר תקציר מצויין של הדו"ח, עם ההקדמות ותיאורים ממצים של חלק ניכר מן המאמרים. מאז הורד התקציר מאתר הארגון, אך הוא זמין בדף סקריבד שבניתי עבורו כאן.

דו"ח וורלד ווטש לשנת 2010 מתייחס למצב העולם בשנת 2009 וגוזר ממנו פרוגנוזה ודרכי פעולה לשנים הבאות. הנושא המרכזי של הדו"ח השנה הוא תרבות הצריכה. ובניגוד לדוח"ות, מחקרים ופרסומים קודמים של הארגון הזה ושל אחרים בתנועה הסביבתית, שמתוך הצירוף 'תרבות הצריכה' התמקדו הרבה יותר בצריכה ופחות ב'תרבות', דו"ח מצב העולם של 2010 אוחז את שור התרבות בקרניו. כמה מהפרקים המובילים בדו"ח מציבים במרכז שאלות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות מובהקות: מה היא תרבות? כיצד היא מתפתחת? איזה מקום יש לה בחיינו? מדוע היא קשורה בצורה כל כך הדוקה בהרגלי  הצריכה שלנו – ובעתיד המשאבים החמריים של כדור הארץ.

אחד הפרקים שעושה זאת הוא פרק המבוא לדו"ח שנכתב בידי אריק אסודריאן, רכז פרויקט מצב העולם 2010. אסדוריאן מזכיר שתרבות הצריכה, שהפכה להיות חלק מובן מאליו של חיינו והיתה לנו כטבע שני, דומה לנשימה: אנחנו מצליחים לפעמים להפסיק אותה לרגע, אבל כהרף עין אנו חייבים לחזור אליה, מחרחרים בייאוש. בהקשר של הרגלי צריכה כוחה של התרבות הוא ביכולתה להפוך תופעות מסויימות, שבאור ביקורתי היו יכולות להיתפס כמוזרות וחריגות, לטבעיות ומובנות מאליהן. אורגיית הקניות של חג המולד למשל. או סמל מקדונלד, שמחקרים הראו שילדים בני שנתיים יודעים לזהותו ולהגיב אליו, או הצורה שבה אנחנו משתמשים במכוניות פרטיות, או החובה שאנו חשים להעתיר על אורחים בחתונה או בבר מצווה אירוח שמחירו מאות אלפי שקלים וטביעת הרגל האקולוגית שלו אדירת מימדים לא פחות. רשימת הדוגמאות היא אינסופית כמובן.

אסדוריאן מגבה את מאמרו בסדרת נתונים מספריים שעבורי לפחות היו חדשים. הנה כמה מהם

ב 2006 הגיעה הצריכה העולמית לערך כספי של 30.5 טריליון דולר (30 אלף מיליארד ועוד 500 מיליארד). ב 2008 נרכשו ברחבי העולם 68 מיליון מכוניות חדשות, 85 מיליון מקררים, 297 מיליון מחשבים, מליארד מאתיים מיליון טלפונים סלולאריים.

כשמודדים את הצריכה העולמית במונחים דולריים של 2008, רואים שהצריכה עלתה פי 6 מאז 1960, וב 28% מאז 1996. חלק מזה קשור כמובן בהתרחבות האוכלוסיה העולמית, אבל רק חלק. האוכלוסיה העולמית עלתה מאז 1960 רק פי 2.2. זו הצריכה העולמית הממוצעת לנפש שעלתה כמעט פי שלוש.

והנה המחיר במשאבי כדור הארץ. בין 1950 ל 2005 עלתה כמות המתכות המיוצרות פי 6. כמות הנפט שמופק ומזוקק עלתה פי 8, כמות הגז הטבעי פי 14. אנו כורים 60 מליארד טון של מחצבים מדי שנה – 50 אחוז יותר משעשינו לפני 30 שנה. אדם אירופאי צורך בממוצע 43 קילוגרמים של משאבים מינרליים בשנה. אדם אמריקאי צורך בממוצע 88 קילוגרמים. בכל יום כורה האנושות משאבי טבע במשקל שווה ל 112 גורדי שחקים בגודל של האמפייר סטייט בילדינג. אלו הם הנתונים שעומדים מאחורי נתון שאותו או שומעים בנוסחאות כאלה ואחרות זה זמן רב. האנושות צורכת כיום את משאי כדור הארץ בקצב שכדי לקיימו לאורך זמן היינו צריכים  1.5 כדורי ארץ. בשנות הששים, אגב, קצב הצריכה היה כזה שחצי כדור היה מספיק – כלומר חיינו מהרבית וכלל לא נגענו בקרן. עכשיו אנחנו מכרסמים בעתידנו.

הנתון העולמי הגולמי מסתיר כמובן שונות עצומה בין מדינות ובתוך מדינות. יש מדינות שאחראיות לנגיסה גדולה ועמוקה יותר במשאבי כדור הארץ ובמערכות תומכות החיים שלו, וש כאלו שפחות. אחד הביטויים לכך – אם כי לא היחידי כמובן – הוא פליטות פחמן. סטיבן פאקאלה מפרינסטון חישב ש 500 מיליון האנשים העשירים בתבל, המהווים רק 7 אחוז מאוכלוסית העולם, אחראיים ל 50 אחוז מפליטות הפחמן. 3 מיליארד העניים ביותר מייצרים ביניהם רק 6 אחוז מהפליטות.

אגב עד שנת 2007 הוציא מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית נוסח של הדו"ח בעברית, שכלל פרקים מעולים על ישראל. בגלל מגבלות תקציביות הפרויקט הישראלי הופסק, וחבל. הנה, לטובת ההיסטוריה, דף אינטרנטי ישן מאתר וורלד וטש ישראל כשעוד היה פעיל.

  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: