ראשי > התחממות כדור הארץ, ייצוגים תרבותיים, משבר האקלים, משבר האקלים והתקשורת, שינוי אקלים > יוסטון לרשת סטימצקי: שובו לאטמוספירה והיכונו לנחיתה

יוסטון לרשת סטימצקי: שובו לאטמוספירה והיכונו לנחיתה

לא יצאו בחודשים האחרונים בארץ כמה ספרים חדשים וטובים בעברית על התחממות כדור הארץ ומשבר האקלים?

יצאו.

(גילוי נאות:  אחד מהם הוא פרי עטי.  אבל השאר, כולל  מחוללי האקלים של טים פלאנרי, ורשימות מאזור אסון של אליזבט קולברט, גשם ורוח: מטאורולוגיה בראי היהדות של פנחס אלפרט, ועוד, נכתבו על ידי אחרים).

ולא ברור לכל מי שעיניו בראשו שהספרים הללו עוסקים בבעיה קיומית שכל מנהיגי העולם כבר זיהו אותה כאיום הרציני ביותר על האנושות במאה ה  21 ולכן באו בהמוניהם לקופנהאגן, כולל אובמה ושימון שלנו?

ברור.

ולא מובן לחלוטין שהועידה בקופנהאגן מיקדה המון תשומת לב לבעיה – אפילו בארצנו הקטנה, שבה כולם חושבים שהם כבר יודעים מה יהרוג אותם ושמשבר האקלים הוא צרה של הגויים?

מובן.

ולא נהיר כנהור היום שספרים על שינוי אקלים, שמבוססים כולם על מחקר והגות ועוסקים בעתיד האנושות, הם ספרי עיון לכל דבר וענין?

נהיר.

וסטימצקי?

לא דובי קוטב ולא יער עד משווני. נכנסתי השבוע לשלוש חנויות של הרשת בעבר הירקון – אחת במיקדו סנטר, השניה בטופ דן, השלישית בקניון רמת אביב. בלב כל אחת מהן יש אי גדול של ספרי עיון, עמוס ספרים רבים ומצויינים. חלקם עלו לגדולה: הם משתתפים ב'מבצע', נמכרים בפרוטות או, אם הם באמת יחידי סגולה, מסומנים כ'רב מכר'. אז עם בעלי דם כחול מסוג זה איני מתעסק. אבל הבחנתי לב שעל האי המרכזי הזה של ספרי העיון – משאת נפשו של כל מחבר – מונחות גם ערימות של  ספרים די פושטים. לא 'במבצע' ולא 'רבי מכר'. ובוודאי לא טובים יותר או רעים יותר מהספרים שלנו, שעוסקים במשבר האקלים. ובכל זאת מעשה שטן:  כל האחרים הללו כן הגיעו לאי הנחשק בלב החנות, והם שוכבים שם, נינוחים על השערים האחוריים של עצמם, מביטים בתקרה בתקווה, עוקבים אחרי והבריות המהלכות סביבם ובוחנות כל תו ותג על שעריהם, במרחק נגיעה. בעוד אלה שעוסקים באקלים לא הגיעו לחוף מבטחים. אף לא אחד מהם הצליח להעפיל לאי המטמון. קאל מאל סורפריז!

וזו היא רק ההתחלה. זה נהיה הרבה יותר גרוע, כך שמי שבאמת אוהב ספרים מוזמן עכשיו לגלוש מפה מהר או להכין ת'ממחטה.

אם כן: בכל שלוש החנויות לא התביישתי ושאלתי את המוכרות על 'הנה זה בא'. ובשלושתן קרה תהליך דומה. המוכרת בדקה בתחיל במחשב, ואז יצאה אתי לחיפוש בארץ הגזירה, כלומר במדפים שעל קירות החנות, אלה שבהם רואים לספרים רק ת'צד. צייתניות כמו כולנו להוראות המחשב, כל אחת מהן הובילה את משלחת החיפושים בפיקודה – כלומר אותה ואותי – לאזורים בחנויות שהיו בעלי מאפיינים גיאוגרפיים וסוציו-אקונומיים זהים. בשלושת החנויות היה מדובר בפינות רחוקות, נידחות, מוסתרות היטב מאחורי סולם קטן,  קופסאות בינוניות, כיסאות גדולים וסל ניירות תעשייתי. מאחורי כל זה, הורה המחשב, מסתתר אושר אקלימי גדול. המוכרות טופפו לשם ואני, הקטון באלפי מנשה,  נשרך שפל רוח בעקבותיהן, חולם על האי. בסוף הגענו למחוז חפצנו: מדף בגובה הרצפה. כן, גובה אפס: מונח ישר על הבלטות, אפילו בלי מרווח לאוורור. .

גם על המדף המצטנע הזה, כמו על אחיו התמירים ממנו, היה קבוע שלט זיהוי. התכופפתי קצת והצלחתי לקרוא את צמד המלים שכתובות בו. תחזיקו חזק:  'בעלי חיים'. בהאי לישנא.  המוכרות היעילות הגיעו אליו, קיללו בלבן את הנודניק שגורם להן להתכופף עד לרצפה ולהטות את הראש הצידה כדי לקרוא את מה שכתוב על צדי הספרים, כיווצו את המצח, חיפשו וחיפשו והודיעו: זה בדיוק חסר.

בדיוק. בי-די-יוק. כמו הקברניט העותמאני שהפליג והפליג וחיפש וחיפש – ומאלטה יוק.  'אני יכולה להזמין', לאטה כל אחת מהן באזני במתק שפתיים. 'אני יכולה להזמין':  המשפט שמעצבן כל חובב ספר, ועושה חום ופריחה לכל מחבר. פחחחחח.

לא הזמנתי, אבל כן אזרתי עוז ושאלתי את כל שלוש הגרציות שאלה קטנה וזהה : מדוע, במטותא, פנית לחפש את הספר במדף שמסומן בצירוף  'בעלי חיים'? הן, בביטחון עצמי של כוהנות גדולות בהיכל המקדש שמואילות בחסדן לזרוק מלה אל אחרון משרתי הלויים, טרחו להסביר לי, כל אחת בתורה ובסגנון דיבורה, את עובדות החיים: זה איכות הסביבה, ובגלל שאין לנו מדף כזה, אז הקרוב ביותר זה  בעלי חיים.

עכשיו אני דווקא אוהב בעלי חיים – חוץ מאת מוקה החתולה העצלנית שבני ביתי הצליחו להכניס אלינו הביתה בערמה, ברגע של חולשת דעת שתקפתני לפני כמעט עשור, ומאז היא תקועה בסלון. ובאמת חשבתי על זה קצת, וראיתי מיד שהכוהנות צדקו בהחלט, ושתשובתן הזהה לשאלתי היחידה היתה באמת בנויה לתלפיות בהיגיון ברזל. משבר האקלים זה איכות הסביבה. איכות הסביבה זה בעלי חיים. בעלי חיים זה המדף הנמוך. ושם אין ספרים על משבר האקלים. לא 'הנה זה בא' ולא 'רשימות מאזור אסון' ולא גשם ולא רוח. אין וזהו ו'אני יכולה להזמין'.

אז כולנו יודעים שרשת סטימצקי היא מעוז של אוריינות, בינה, ראיית הנולד והקשבה לרחשי העם. אבל אולי, אני חושב לעצמי בחרדת קודש, שנים רבות מדי של מכירת ספרים על פי משקל בכל זאת בלבלו קצת את דעתם האנינה של קברניטיה? אולי מרוב מבצעים והנחות ותחרות עם 'צומת' על מי תופס למו"לים – ובאמצעותם למחברים – יותר חזק את הביצים, הם לא הבחינו שיש לאחרונה בארץ מין טרנד כזה של המון אנשים – מאות אלפים – שמתעניינים ברצינות במערכות תומכות החיים של כדור הארץ ובעתיד הציביליזציה האנושית?

אבל אז חשבתי על זה עוד קצת והבנתי שלא. לא יכול להיות שסטימצקי – אנשים שיש להם כל כך הרבה ספרים במדפים ובאיים – טועים. זה בטח אני.

  1. 13/01/2010 בשעה 08:03

    אני נוטה לחשוב שבישראל לא מתעסקים בזה כלל. התקשורת (המציאות הסמלית) עוד יותר מתעניינת מן הציבור בחיי היום-יום. יכול להיות שההנחה היא, כרגיל, שהביטחון דוחה הכול. אם (ובמקרה הישראלי מוסיפים "אם") – אם האסון יבוא (גם) עלינו, אז השפעתנו זניחה, ואם נתגבר על אתגריו, הרי שיש לנו בעיות אחרות להיות מוכנים להן ביום שאחרי. סטימצקי, לדעתי, יודעים מה הם עושים, לפחות מבחינה כלכלית.

  2. 13/01/2010 בשעה 16:32

    בצומת ספרים (סניף זכרון, אתמול) הספר שלך נמצא על אחד השולחנות במרכז החנות. בהצלחה!

  3. 13/01/2010 בשעה 19:29

    אגב, זה הסרט הנצפה ביותר ביו-טיוב כרגע.

    • 14/01/2010 בשעה 02:43

      אני מקווה, אייל, שאתה יודע מי הארגון הנוצרי פנדמנטאליסטי שהפיק את הסרט, ואיזה מסרים ואידיאולוגיות הוא מקדם. בדוק אותם ב nicenecouncil.com

  4. 14/01/2010 בשעה 09:07

    לא מפתיע. אך הפופולריות של המסרים מדאיגה.

    • 14/01/2010 בשעה 12:51

      החשיבות של הגוף שיוזם את הסרט ומכין אותו לשידור חשובה דווקא בגלל העובדה שמה שהמדענים שם עושים הוא להעביר ביקורת על עבודתם של אחרים. אתה מקבל שניים או שלושה משפטים מכל מדען, שנערכים לתוך הנאראטיב הפונדמנטאליסטי של הסרט, ואים לך שום דרך לבדוק את הקונטקסט שבה המדען דיבר, מה התפיסה הכללית שלו על הסוגיה, מה עומק הביקורת שלו על התיאוריה השלטת ומה שבממצאים שהוא כיר עשוי לחזק תיאוריה אחרת.

  5. 15/01/2010 בשעה 11:04

    נעזרתי בקשרים האישיים שלי בחנות סטימצקי בגבעת שמואל. הספר שלך נמצא בחנות, במדף בעלי חיים. בדקנו במחשב והתברר שקטגוריית סביבה משותפת לזו של בעלי חיים ולכן הם באותו המדף. ערכתי סדר במדף ומצאתי 8 ספרי סביבה, שזה שליש מדף. מנהלת החנות תבדוק אפשרות להוסיף עוד מדבקה בשם 'סביבה' למדף.
    זו תרומתי הצנועה לקידום ספרי הסביבה בסטימצקי.

    • 17/01/2010 בשעה 00:43

      תודה גדולה אמיר על תרומתך. זה מלמד שהתופעה שמצאתי בעבר הירקון משקפת מצב כללי יותר. המאבק נמשך!

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: