איך הצליחה חגיגת ההתפלה להשכיח את עלויות גזי החממה

הגרעון המעמיק במשק המים – ישראל כבר עשרים שנה צורכת יותר מים מאשר מחזור המים הטבעי שלה משיב למאגרים – קלע את ישראל לבולמוס התפלה. המפעל שנחנך לפני מספר שבועות בחדרה העלה את יכולת ההתפלה עד קרוב ל 300 מיליון מטרים מעוקבים בשנה. יש חוזים חתומים לעוד כ 200 מיליון מ"ק, ותכניות להגיע עד למעלה ממיליארד מ"ק מותפלים בתוך כמה שנים. כמו בהפרטות אחרות – כביש חוצה ישראל הוא הדוגמא הקלאסית – תאגידים גדולים הם שגוזרים את הקופון. במקרה של ההתפלה זה האחים עופר שמסכימים ברוב טובם לשכב על הגדר בשביל כולנו. בריכת המים החמימה שהכינה עבורם המדינה ממתינה עם חוזי מכירה מראש לעשרות שנים, במחירים מובטחים, וברמת סיכון אפסית. הפוליטיקאים והפקידים יאשרו את החוזים ויחכו בסבלנות שיגיע תורם לעבור בדלת המסתובבת המובילה מן השירות הציבורי לתפקידים הנחשקים במגזר הפרטי – לעתים אצל אותם גורמים שעל פעולתם פיקחו לפני כן. והציבור, כמו הציבור, יבלע את הדמעות, ישלם, ויישאר עם טעם לוואי של מרירות.

רשות המים והאוצר חישבו חישובים והגיעו למסקנה שהתפלה, למרות כמויות האנרגיה הגבוהות שכרוכות בה, היא הפתרון האופטימאלי לישראל. אבל האם גזי החממה שייפלטו בהפקת החשמל הזה נלקחו בחשבון בערכים כלכליים ריאליים? החשד שלי הוא שכמו במקרה של תחנת הכח הפחמית באשקלון והמכונית החשמלית, התשובה היא לא באלף רבתי.

דו"ח שכתב פיל דיקי עבור WWF ב 2007 מלמד שכמות האנרגיה הנדרשת להתפלת מים בשיטת האוסמוזה ההפוכה, שבה משתמשים בישראל, אמנם נמוכה יותר מכמויות האנרגיה שצורכות שיטות התפלה אחרות. אבל גם כך מדובר בחשמל בכמויות רציניות. התחקיר של שמעון צוק מ 2006, שלוקח בחשבון את תמהיל הדלקים הספציפי של מערך ייצור החשמל בישראל, העלה שכל מטר מעוקב של מים מותפלים יצרוך קרוב ל 4.5 קילווט חשמל. זה אומר שייצורו יחולל קרוב ל 4 קילוגרמים CO2. התפלת 300 מיליון מטרים מעוקבים תחולל כ 1.2 מיליון טון CO2, 500 מיליון קוב יחוללו כ 2 מיליון CO2, וכן הלאה. 2 מיליון  טון CO2, אגב, הם קרוב ל 3% מכלל גזי החממה שנפלטים מישראל בשנה. כמות עתק. זו הסיבה שהחברה להגנת הטבע, וגם ארגון אדם טבע ודין, טוענות כבר שנים שעל ישראל לצנן מעט את התלהבותה מהתפלה, להפנים את העלויות הסביבתיות הכרוכות בה ולשקול פתרונות אחרים למשבר המים, כמו חיסכון וייבוא מים מטורקיה.

ל CO2  אין, בינתיים, תו מחיר. ולישראל, שמתיחסת לאטמוספירה כאל רכושו הפרטי של עם הבחירה, אין בינתיים תכניות של ממש לצמצם פליטת גזי חממה. להיפך – כלכלתה בעשורים הקרובים מתבססת על ההנחה שתהיה כאן עליה תלולה בפליטות גזי חממה. ואין ספק שבולמוס ההתפלה הוא חלק אינטגרלי של הגישה קצרת הראות הזו.

מה שצריך לזכור הוא שמפעלי ההתפלה, ועוד יותר מכך החוזים שהמדינה חותמת עם התאגידים שמקימים אותם, יהיו איתנו עוד הרבה מאוד שנים. אם בעתיד תתעשת הקהילה הבינלאומית, תחליט על מכסות פליטה קשיחות ותחייב את המדינות תשלום עבור שימוש חריג באטמוספירה כפח הזבל של פליטותיהן, מחיר קוצר הראות של היום ירדוף אותנו בעתיד ללא רחם. תסריט כזה חייב להיכלל בחישובי קברניטי משק המים, כמו גם בחישובים שעורכים האחראים לתמהיל הדלקים בתחנות הכח. המחיר הנוכחי של טונה CO2  בבורסות הפחמן נע סביב 50 דולר. מחיר כזה יקפיץ את עלויות המים המותפלים בעשרות סנטים למטר מעוקב. ויש מי שמעריכים ש 100 דולר הוא תו מחיר ריאלי יותר לטונה CO2.

איני יודע אם יש ברשות המים, שלהוטה כל כך להראות תוצאות למהלך ההפרטה ולהציל את המולדת, מי שיקח לתשומת לבו את העובדה שיש משבר אקלים ושמשק המים, משק האנרגיה ופליטות גזי החממה הם כלים שלובים.

אך בדבר אחד אני בטוח:  אפילו ג'רי ווסטפאהל יבין בקרוב עד כמה טייריק אבנס, שקבלת ההחלטות שלו במאני טיים דומה לזו של בן בקר זגוג-מבע, הוא נטל על צוואר הקינגס.

  1. אורן
    07/01/2010 בשעה 12:03

    תחנות כח פולטות כמויות גדולות של חום עודף לסביבה. חום זה נפלט בטמפרטורות נמוכות, יחסית, ולכן לא מעשי להשתמש בו להפקת אנרגיה. אבל בהחלט אפשרי להשתמש בו להתפלת מים בטכניקות עיבוי תוך פליטה מזערית של גזי חממה. צריך חשמל להפעלת המתקן והמשאבות – אבל לא לצרכן האנרגיה הראשי שהוא אידוי המים. יש תעשיות נוספות שיש להן עודפי חום ניתנים לניצול להתפלה אבל תחנות כח הן הדוגמה העיקרית.

    בשביל לעשות את זה צריך שיתוף פעולה הדוק בין הצדדים ועם שותף כמו חברת החשמל זה בטח לא יהיה פשוט. זה גם לא היה בהכרח זול יותר בטווח הקצר. אבל בכל תחשיב שבו יש מחיר לפליטת CO2 זה בוודאי הרבה יותר זול.

    בקיצור, שוב משהו שצריך בשבילו פוליטיקאים עם ראש פתוח ואיכפתיות אמיתית. מישהו מכיר כאלה?

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: