ראשי > היום בקופנהאגן, ועידת קופנהאגן, משבר האקלים ופערי צפון דרום, סין וארה"ב > שחר דרמטי, בוקר גורלי וסיכום מאכזב בועידת האקלים בקופנהאגן

שחר דרמטי, בוקר גורלי וסיכום מאכזב בועידת האקלים בקופנהאגן

הפוסט הזה הולך אחורנית בזמן.

הוא נכתב מתל-אביב תוך צפיה בשידור הישיר באינטרנט מן הועידה. והוא יעודכן מפעם לפעם בהמשך היום הגורלי הזה.

שבת 12:31 שעון ישראל: מזכ"ל האו"ם בנאום תנחומים. בעיקר לעצמו ולצוות אמנת האקלים של האו"ם שראו הבוקר את מפעל חייהם סופג מהלומה.

שבת  11:35 שעון ישראל, 10:35 שעון קופנהאגן. אולם המליאה מלא, והמליאה של המדינות החברות באמנת האקלים חוזרת מהפסקה ארוכה. יושב הראש מקריא הצעת החלטה שמוצעת, כדבריו, 'אחרי התייעצויות ארוכות'. הנוסח קצר: 'אסיפת האמנה מכירה  בהסכמת קופנהאגן מן ה 18 בדצמבר '2009.

יש מחיאות כפיים באולם. זו אם כן ההחלטה שהתקבלה בפועל. היא, על כל פגמיה ואכזבותיה, עומדת להיות מוצגת כתוצאה הסופית של הועידה.

מבחינה מהותית: מדובר בסיכום אליו הגיעו אמש ארה"ב, סין, ברזיל והודו. הוא כולל הסכמה של הקהילה הבילאומית על 2 מעלות צלסיוס כגבול עליון להתחממות. נסוח מעורפל למדי בנוגע ליעדי צמצום הפליטות של כל מדינה, עם הצהרת כוונות להגיע ליעדים מספריים סופיים בחודשים הראשונים של 2010. יש בה נוסחת פשרה על פיקוח בינלאומי על מעשיהן של המדינות, ודברים ברורים ודי טובים על תמיכה כספית של הצפון לדרום.

זה סיכום מאכזב של תהליך בן שנתיים שהתחיל בבאלי ושרבים ציפו שיביא לשינוי דרמטי במאבק במשבר האקלים. הבעיה המרכזית והבוערת: אין בו יעדי צמצום פליטה מחייבים, או תאריכים מדוייקים שאליהם שואפים. לזה יש להוסיף עתה גם את העובדה המצערת שהועידה 'מכירה' ב'הסכמה', ולא מקבלת החלטה מחייבת. זו פשרה פרוצדוראלית בנוגע לפשרה מהותית.

המצב יכול היה להיות עוד יותר גרוע אם הנציג הסעודי (ראו המשך הדף תאור מה שקרה שם מוקדם יותר הבוקר) היה מצליח לפזר את הועידה אפילו בלי זה. אבל כנראה שבמהלך הפסקת הדיונים להתיעצויות הבוקר גם הוא הבין שהתוצאה כל כך קלושה שאפילו נותנת לחמו, משפחת המלוכה הסעודית, שמגינה בדיונים הללו על נכסי הנפט הפרטיים שלה, תוכל לחיות עם זה. אם ההסכם היה חזק מעט יותר הוא היה מן הסתם מנסה לטרפד אפילו אותו בטענה הקבועה שלו הבוקר שיש צורך בקונצנזוס מלא, מקיר לקיר, כדי להחליט משהו.

אחרי קבלת ההחלטה 'להכיר בהסכמת קופנהאגן', הצירים לא עוזבים את האולם. הישיבה ממשיכה לדיון בסעיפי סדר יום של הועידה שטרם סוכמו. הדיון טכני אבל חשוב, שכן הועידה דנה בהמלצות קבוצת העבודה אד-הוק לפעולה משותפת לטווח ארוך, וליתר דיוק על מסמך שמנסה לעצב את המשך העבודה על הסכם ארוך טווח ומפורט ובעל תוקף משפטי. מדובר במשהו שיכול להיות מוגדר ע'מפת הדרכים של קופנהאגן' שתתלווה ל'הסכמת קופנהאגן' ותקבע את המשך סדר היום הבינלאומי בתחום האקלים בחודשים ובשנים הבאות. .

———————————————————

שבת בבוקר 08:50. מליאת הועידה עדיין בדיון. הישיבה הנוכחית נמשכת ברציפות מאז ארבע וחצי בבוקר. האולם מלא מפה לפה. אבל כל הפרצופים ארוכים. הרבה מתח דאגה ולחץ. סבתא של נעם בן זאב היתה אומרת שהנציגים נראים כאילו כל האניות שלהם טבעו בים. אמא שלי היתה מסכימה לתיאור הזה.

הדיון עוסק במסמך שאם יתקבל הבוקר כסיכום של הועדה ניתן יהיה לאמר שהיא הצליחה. הוא לא לפני ברגע זה, אבל יש להניח שהוא ורסיה מתקדמת של המסמך שאובמה הצליח לגבש עם ההודים, הסינים, הברזילאים והדרום אפריקנים ביום ששי בשעות הערב. הסכמה על 2 מעלות צלסיוס התחממות כגבול עליון. קצת ערפול לגבי יעדי צמצום פליטות של כל מדינה, עם דדליין של הגעה להחלטה סופית בענין זה בחודשים הקרובים. נוסחת פשרה על פיקוח בינלאומי, ודברים ברורים ודי טובים על תמיכה כספית של הצפון לדרום.

המסמך, שבשלב מסויים בלילה נראה כקונצנזואלי, מדשדש עכשיו מבחינת היכולת להגיע עליו להסכמה פורמאלית בסיום הועידה. נציג ערב הסעודית עושה הכל כדי למזמז את הההסכמה עליו. הוא מסתייג בעצמו, מנצל את הקולות של מדינות מעטות אחרות שמנסות להשיג אותה תוצאה, מציע לדחות את הדיון למועד בלתי ידוע, ולמעשה לצאת מן האולם הבוקר בלי החלטה.  טענתו המרכזית: הגוף הזה – האסיפה הכללית של החברות באמנה – עובד רק בקונזצנזוס. כלומר רק הסכמה כללית היא תגיטימית. וחוץ מזה עבדנו כל הלילה, לאנשים יש טיסות לתפוס וצריך לסיים. חצוף שכמותו.

אד מיליבנד, שר הסביבה והאקלים הבריטי (שהוא גם אחיו הצעיר של שר החוץ הבריטי) מוביל כאן מאמץ הרואי לצאת עם החלטה חיובית כלשהיא. ראש ממשלת דנמרק רסמוסן שיושב בראש הישיבה נראה פיזית כאדם שמצא עצמו בין הפטיש לסדן. רסמוסן חושש מעבודה שאיננה על פי כללי התקנון. הוא מסכם את שתי האפשרויות שעומדות בפני המליאה: חיפוש קונצנזוס, שמשמעותו לצאת מכן בלי החלטה מהותית כמו שרוצה הסעודי. או הפתרון של מיליבנד: אימוץ המסמך בלי קונצנזוס מלא, תוך הזמנת המדינות שאינן מסכימות עמו להירשם במזכירות הועידה כמסתייגות או נמנעות.

זה רגע מכונן וגם מעניין מאוד מבחינת התרבות הפוליטית. הנציג הסעודי בא מתרבות פליטית שמבוססת על קונצנזוס. מה שאומר שהוא מנוסה מאוד בתקיעת התקדמות בגלל התנגדות של בודדים.  מיליבנד מנצל את נסיונו במועדוני דיונים של בריטניה לייצר פתרונות גמישים ויצירתיים ולהתקדם בכל מחיר.

ב 9:00 שואל רסמוסן אם אפשר לקבל את הסכמת הועידה להצעה של מיליבנד – קבלת המסמך בלי קונצנזוס מלא ועם רישום המתנגדים. הסעודים וכמה אחרים מאותתים שהם לא מסכימים. רסמוסן כבר עומד לסכם שהמסמך לא התקבל ובעצם על כשלון הועידה. הוא נראה מותש והמצב נראה נואש. 9:02: אד מיליבנד הבריטי מבקש להכריז על הפסקה בדיונים. רסמוסן מסכים מיד. יוצאים להתייעצויות.

המשימה: לשבור את בלוק ההתנגדות שמובילים הסעודים.

—————————————————————-

חצות וחצי, הלילה שבין ששי לשבת. גורל הועידה על כף המאזניים. צירי הועידה מסוגרים באולם המליאה, עובדים על נוסח של הסכם. הועידה, שאמורה היתה להסתיים ביום ששי ה 18 לחודש, עומדת להיכנס לשבת ה 19 בחודש. מסכי השידורים הישירים במרכז השידורים האינטרנטי דוממים. מאות עתונאים מחכים, אבל מסיבות העתונאים שהיו אמורות להתנהל בשעה הזו, כמו בכל שעות פעילות הועידה, מושעות. איש אינו רוצה לקים מסיבת עתונאים לפני סיום ישיבת המליאה. בערך בחצות מודיעים לעתונאים הממתינים שהעסק מתעכב. יו"ר הועידה נתן זה עתה אור ירוק לעוד סדרה של התיחסויות של צירי הועידה. זה  עלול לקחת שעות.

סיכום ביניים: נאומו הפושר של הנשיא אובמה בפני כינוס ראשי המדינות בצהרי יום ששי היה חזק בפאתוס אבל חלש בשכנוע פנימי וצפוי מאוד מבחינת המספרים של יעד הפליטות האמריקני וחלקה של הכלכלה הגדולה בעולם בסיוע למדינות העניות להתמודד בפגעי משבר האקלים. אחרי נאומו נפגש אובמה עם ראש ממשלת סין, ואח"כ עם ראשי עוד מדינות מרכזיות בועדה ובעולם. אחת הפגישות, דווח אתר הניו יורק טיימס ביום ששי בערב, התנהלה בין ברזיל, הודו וסין, כשנשיא ארה"ב הגיח אל החדר בלי הזמנה והצטרף לדיון. הפגישה הזו היא שהובילה לטיוטת ההסכם שהתגבשה בהמשך בפגישת אובמה עם נציגי הודו, ברזיל ודרום אפריקה שהתחילה ביום ששי ב 7 בערב. זהו ככל הנראה הטקסט שבו עסקה המליאה אחרי חצות. על פי הידיעות והשמועות זה נוסח שאינו מרחיק לכת דיו מבחינת יעדי הפליטות והעברת הכספים מן הצפון לדרום. אבל אם המליאה דנה בו זה אולי סימן טוב.

האם הלילה הדרמטי הזה יוליד הסכם אמיתי?

  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: