ראשי > היום בקופנהאגן, ועידת קופנהאגן > ועידת האקלים בקופנהאגן: סיכום ביניים

ועידת האקלים בקופנהאגן: סיכום ביניים

בתום השבוע הראשון שלה נמצאת ועידת קופנהאגן על סף המעבר מן השלב הטכני שלה לשלב הפוליטי.  הנה כמה הערות שיעזרו לשים את הדברים בפרופורציות.

ראשית בענין הצעת ההחלטה 'מטעם האו"ם' שדבר קיומה התפרסם ביום שישי  בכלי התקשורת בעולם, וגם בארץ. מדובר בהצעה שמסכמת את מצב הענינים בקבוצת העבודה שעמדה במרכז הפוסטים שלי מהשבוע האחרון – קבוצת העבודה אד-הוק לשיתוף פעולה ארוך טווח במסגרת אמנת האקלים, או AWG-LCA. כפי שדיווחתי כאן, בשלושת הימים האחרונים של השבוע הקבוצה הזו לא נפגשה כלל. חבריה היו עסוקים מן הסתם  בהתייעצויות עם ממשלותיהם בבית, בפגישות של קואליציות המדינות, ובמשא ומתן בלתי פורמאלי במסדרונות הועידה. הנוסח שפורסם ביום ששי הוא מה שמכונה 'הצעת יו"ר'. יו"ר קבוצת העבודה עושה סדר בנוסח שהתגבש עד כה בפגישות קבוצת העבודה, אך נמנע כמובן מלהכריע בשאלות מיליארדי הדולר: היעד המדוייק של עלית הטמפרטורה במאה ה 21, היעדים המספריים של צמצום הפליטות שיושתו על המדינות השונות, וכיוצא באלו. במקום זה הנוסח שלו מביא את טווח האפשרויות, ובכך מסמן למעשה את פער העמדות שקיים. במקרה שלפנינו מדובר בפער בין המדינות המתועשות (והעמידות יחסית לפגעי האקלים) מזה, לבין המדינות העניות (והרגישות לפגעי ההתחממות) מזה.

יו"ר אמנת האקלים איבו דה בור, במסיבת עיתונאים בשבת, שיבח את יו"ר קבוצת העבודה על שהביא את ההצעה כלשונה. דה-בור קבע שמה שיקבע את היכולת להתקדם זה רצון טוב, והבהיר שהאתגר העיקרי הוא הפוליטי. בכך הוא הניח את האחריות לתוצאות הועידה לפתחם של המנהיגים, שיתחילו להגיע לקופנהאגן באמצע השבוע.

ואם הערכים המספריים שיופיעו בהחלטה טרם נקבעו, מה שכן הולך ומתבהר זה מבנה ההחלטה ומרכיביה. ראשית היא כוללת את הארכת תוקף פרוטוקול קיוטו  לתקופה שניה, ככל הנראה עד 2020. אין הכוונה לכל תכני הפרוטוקול – אלה יצטרכו להתעדכן באופן מהותי. אלא להמשך תוקף פרוטוקול קיוטו ככלי הביצוע העיקרי של אמנת האקלים. זה אגב מסביר מדוע ישיבות הגופים העוסקים בשכלול אמנת קיוטו והצעת התיקונים בה התנהלו בשבוע החולף באינטנסיביות רבה כל כך. זה לא היה רק כדי שיסיים את תפקידו בעוד שלוש שנים בשקט, אלא כי צפוי לו תפקיד משמעותי לאורך העשור כולו.

לצד הארכת תוקף פרוטוקול קיוטו ככלי ביצוע, הצעת ההחלטה מדברת על העמקת מחויבות צמצום הפליטות של המדינות המפותחות, ולראשונה גם על התחייבות של המדינות המתפתחות לצמצם פליטות. אם לא בערכים מוחלטים, לפחות צמצום של הפליטות שהיו נוצרות אצלן על פי תסריט של 'עסקים כרגיל'.

שלישית, הצעת ההחלטה מדברת במפורש, ועם ציון סכומים, על סיוע כספי של מדינות הצפון למדינות הדרום. הקרן הגלובלית שתוקם באופן מיידי תגייס עשרות מליארדי דולרים, ותדאג להעבירם למדינות הפגיעות ביותר לצורך התארגנות. תהיה ג העברת טכנולוגיות.

הפרק שבינתיים חסר, וזה מטריד מעט, הוא פרק השיניים שיהיו לפרוטוקול המעודכן. הטעות הגדולה של פרוטוקול קיוטו היתה שמחוייבות הצמצום שבה נותרה וולונטארית. לאמנה, ולקהילה הבינלאומית בכלל, לא הוגדרו בו אפשרויות פעולה ממשיות במקרה של מדינה שלא עומדת ביעדיה. הפעם זה יצטרך להשתנות. ייתכן שבגלל היות הנושא הזה – גם הנושא הזה – רגיש כל-כך, החליטה קבוצת העבודה שלא להעיר את הכלב הזה מרבצו עכשיו, לחכות להסכמה מהותית על המספרים ואז לגשת לשכלל את היישום ואת הסנקציות.

כל זה מסביר גם את כינוס הישיבה רמת הדרג בשבת שעליה דיווחתי כאן. מטרתה היתה זיהוי דרכים ואמעים שיעזרו להתכנס להסכמה. עכשיו כולם יודעים: הדיונים הטכניים נשלמו בזמן. עכשיו אנחנו מתקרבים להכרעה המדינית.

  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: