שינוי אקלים: ישראל לקראת המאפ"ן

.

התצפיות שסוכמו בדו"ח הרביעי של הפאנל הבינממשלתי לשינוי האקלים מעידות שהטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה במהלך המאה ה 20 בקרוב למעלת צלסיוס שלמה. הצפי למאה ה 21 הוא עליה כפולה ואולי יותר. גם מבלי להכריע בסיבות לתהליך הזה, די ברור שהאקלים בגרסתו הנוכחית הוא בר חלוף. אנו עומדים בפני עידן חדש שכבר התחיל. אני מכנה אותו "מצב אקלימי פוסט-נורמלי", ובראשי תיבות מאפ"ן. ובתור מי שמשוכנע שמקור הבעיה הוא מעשה ידי אדם (אנתרופוגני), ברור לי גם ששני העשורים האחרונים שביזבזה האנושות על הכחשת הבעיה גרמו להחרפתה. הזמן שחלף בחסר מעש רק הקטין את חלון ההזדמנויות שעומד לרשותנו לצמצם את מימדי הבעיה ולהתארגן בזמן כדי להסתגל להשפעותיה.

שאלה חשובה שנשאלת השבוע, ערב צאת משלחת ישראל לועידת האקלים בקופנהאגןאולי בראשות ראש הממשלה – היא מה צפוי לישראל בעידן המאפ"ן?

פנחס אלפרט, החוקר הישראלי הבכיר בתחום חיזוי האקלים, עמד במסגרת כנס שערך בספטמבר האחרון משרד המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה על המגבלות הקיימות בשיטות חיזוי האקלים במדינה קטנה ומגוונת מבחינה אקלימית כמו ישראל. רוב המודלים הגלובליים אינם מתעכבים על ניואנסים מקומיים, ומסתפקים בניתוח גורף של מה שצפוי באזורים גדולים הכוללים מספר מדינות. אלפרט שיתף פעולה עם מדענים יפניים בפיתוח מודלים אקלימיים רגישים שיאפשרו חיזוי לנקודות המרוחקות זו מזו 50 ואף 20 קילומטרים. התוצאה: חיזויים ממוקדים לישראל. חישוביהם מראים שבאגן הים התיכון המאזן בין התאיידות (שתגדל בגלל עליית החום) לבין כמות המשקעים (שתקטן בגלל התתחממות) יהיה גרוע מהמאזן הנוכחי. הדבר יודגש במיוחד בקיץ, ובמיוחד ביבשה, שכמות המשקעים שהיא מקבלת חשובה כמובן הרבה יותר מאשר כמות המשקעים שיורדים בים.

מבין 19 מודלים שסקרו מדעני ה IPCC כולם מלבד אחד חוזים ירידה של כ 20% במשקעים עד שנת 2100. במקרה של ישראל, אלפרט והמדענים היפניים סיכמו את התצפיות האקלימיות שנרשמו בישראל בין  1960 ל 1990, ואז הרחיבו אותו כדי לחזות את הצפוי בעשורים הבאים. ממצא אחד שלהם הוא צפי של שנים שחונות רבות יחסית סביב 2030-2020. מספר המקרים שבהם יהיו רצפים בני יותר משבעה ימי יובש כבר עלה משבעה רצפים לחורף בממוצע בשנות השבעים לשנים עשר רצפים כאלו בחורף כיום, והוא צפוי להגיע עד 13 או 14 רצפים בחורף סביב 2030. גם במספר הרצפים של שלושה ימי גשם או יותר כבר חלה ירידה – מארבעים רצפים כאלה שנרשמו בשנות השבעים לכמחצית מהמספר הזה כיום. הצפי הוא שב 2040 יהיו רק עשרה רצפים כאלה בשנה.

בכנס האמור הוצג גם מחקר של מאיר רום וחבריו שעסק בסבירות תקופות בצורת בישראל. רום וחבריו צופים עליה במספר תקופות הבצורת, כלומר ברצפי שנים של מיעוט גשמים, משתים עשרה תקופות בצורת במהלך המאה ה 20 עד למעלה מ-20 תקופות בצורת במאה הנוכחית. גם אורכה של תקופת בצורת אופייני יגדל – משלוש שנים שחונות רצופות לתקופת בצורת ממוצעת במאה ה-20 לשבע עד שמונה שנים שחונות רצופות לתקופת בצורת טיפוסית במאה ה-21. והנתון המדאיג ביותר: בגלל הארכת תקופות הבצורת הצפויות במאה ה-21, גם גרעון המשקעים שייווצר בהן יגדל, ויסתכם בכ 3,000 מ"מ גשם לתקופת בצורת. במאה ה 20, לשם השוואה, המחסור שנגרם בתקופת בצורת טיפוסית, שהיתה כאמור קצרה יותר, היה של  1,000 מ"מ גשם בלבד.

מחקר שהציג בכנס אמיר גבעתי, מנהל תחום מים עליים ברשות המים, בדק את הקשר בין כמות המשקעים שיורדים לבין כמות המים הזמינים שמגיעים לאגן הכנרת. נתוני המשקעים והזרימות לאגן הכנרת שנרשמו בשנים 1980 עד 2002, בצירוף חיזוי המשקעים שערכו אלפרט, רום ואחרים, הובילו אותו למסקנה מדאיגה: בשנים 2015 עד 2030 צפויה כמות המים שתגיע לאגן הכנרת בשנה ממוצעת להיות 305 מיליון מטרים מעוקבים. זוהי נפילה של 20 אחוזים ביחס לעשורים של סוף המאה העשרים, בהם עמדה הכמות על  375 מיליון מ"ק בשנה. כשלוקחים בחשבון שהעלייה בטמפרטורות תביא גם עליה בשיעור ההתאיידות, רואים שהתחממות של 2 מעלות צלסיוס תהיה שוות ערך, מבחינת כמות המים שילכו לאיבוד מהכנרת בגלל התאיידות,  לגירעון של עוד 109 מ"מ גשם בחישוב שנתי, כלומר אבדן של עוד כ  15 אחוזים מהמים. תמר זהרי הראתה שמליחות האגם, שצפויה גם היא לעלות בקצב מהיר, עלולה לשנות מהותית את מגוון מיני האצות המתקיימות בו. התוצאה: סיכון ממשי ביכולת להשתמש במי האגם לאספקת מי שתיה.

הדברים עולים בקנה אחד עם דו"ח כללי יותר של ארגון אדם טבע ודין שהוכן בשנת 2007 והביא שורת תחזיות מדעיות שהתבססו על הצפי לאזורנו של מדעני הפאנל הבינממשלתי לשינוי אקלים IPCC. הדו"ח קובע שישראל תתחמם בקצב מהיר יותר מהממוצע העולמי, שההתחממות כאן  תודגש במיוחד בחדשי הקיץ, שיהיו חמים ב 3.3. מעלות מן הממוצע הרב שנתי הנוכחי. ההתחממות בישראל תהיה משמעותית יותר בלילות, תתאפיין בעליה בתדירות גלי חום ובעוצמתם ובירידה בתדירות הלילות הקרירים. שלג בהרי הצפון ובירושלים ייעשה נדיר יותר, כמות המשקעים הכוללת תרד בכ-20 עד 30 אחוזים, ומספר אירועי הגשם יירד בשיעור חד  אף יותר. יהיו פחות אירועי גשם. חלק גדול יותר מהם יהיה בעוצמה סוחפת שתגרוף את רוב המים אל הים בשטפונות.

השלכות שינוי  האקלים על המערכת הטבעית, על התשתיות ועל הפעילות הכלכלית בישראל נותחו ב 2007 גם בדו"ח שהוגש לועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. על פי הדו"ח, שינויי האקלים יפגעו באגן ההיקוות של הכנרת וביכולות האגירה של משק המים, ועליית מפל הימים  תביא פגיעה חמורה במים של אקוויפר החוף. אחת התוצאות עלולה להיות אי-יציבות אזורית והגברת  עימותים עתידיים בין מדינות. דברים דומים כתבתי במרס 2007 בעמוד הדעות של הארץ. ההתחממות הגלובלית, ממשיך דו"ח ועדת המדע והטכנולוגיה, עלולה להביא לירידה ברווחיות החקלאית בשיעור של עד 20% בשנת 2100, להשליך על המצב הבריאותי, כולל תחלואה גוברת בגלל התרחבות באיזורי תפוצה של מזיקים וחרקים.

רוב זמנה ומרצה של המשלחת הישראלית לקופנהאגן יוקדש מן הזמן למשימה העיקרית: להסביר לקהילה הבינלאומית מדוע ישראל איננה מתכוונת ללכת בדרכן של רוב המדינות המפותחות כמוה, שמתכוננות במרץ לצמצם  80 אחוז מפליטות הפחמן שלהן עד אמצע המאה. אבל אולי בשעות שבהן לא יהיו עסוקים בנסיונות לתרץ מדוע ישראל מתכוונת דווקא להעצים את פליטותיה בעשרות אחוזים יוכלו נציגינו לעסוק במלאכת קודש אחרת: מעקב אחרי האמצעים שיידונו בועידה להסתגלות להשפעות משבר האקלים. אנחנו נצטרך אותם, וכנראה מהר יותר משרובנו משערים.

  1. ג'ו
    06/12/2009 בשעה 21:51

    עם כל הביקורת שכולם מטיחים באחרונה בישראל בגלל שהיא לא מצמצת את הפליטות, אלא מרחיבה אותם. האם הביקורת לא קצת לא רלוונטית, מדינות רבות שמתכננות לצמצם פליטות (בעיקר במזרח אירופה) יעשו זאת על ידי שדרוג תעשיות כבדות מזהמות, תעשיות שכמעט ואין בישראל.

    על פי מה שכתב אביב לביא בנרג ישראל פולטת כפרומיל מהפליטות העולמיות כגודלה היחסי באוכלוסיה, כלומר יחסית לרמת התיעוש והמינוע בישראל ביחס לעולם כולו מדובר באחוז נמוך.
    ארה"ב, למשל פולטת 25 אחוז מהפליטות פי חמש מגודלה היחסי. על פי החישוב הכנראה לא מאד מדויק הזה הפליטות לאדם בישראל הוא חמישית מזו בארהב.

  1. 08/12/2009 בשעה 11:20
  2. 28/11/2010 בשעה 01:44
  3. 29/11/2010 בשעה 13:47

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: