פריצות מחשבים, התחממות גלובלית, צניעות מדעית ועתיד האנושות

לבקשת רבים, אני עושה קצת סדר בפרשת המיילים הגנובים מהיחידה למחקר אקלימי של אוניברסיטת איסט אנגליה בנוריץ'.

סיפור המסגרת ידוע: פריצה למערכת המחשבים של  היחידה הנ"ל חשפה כאלף תכתובות דואר אלקטרוני שכתבו וקיבלו אנשי היחידה. בהמשך הועלו התכתובות לאתרי  אינטרנט, למשל זה. כמה מהודעות המייל הללו נכתבו בידי מדענים בכירים בתחום האקלים, שהשתמשו בהן בביטויים מזלזלים ומתנשאים ביחס למדענים שנחשבים לספקנים באשר לעצמת התחממות כדור הארץ והיותה אנתרופוגנית (כתוצאה מפעולות האדם). מאז חשיפת המיילים טוענים בלוגים המזוהים עם ספקנות אקלים שתהליך השיפוט המדעי של מאמרים בתחום האקלים מוחזק כבן ערובה בידי קליקה סגורה של מדענים שאינה נותנת לספקני אקלים דריסת רגל. מבחינתם, זו הוכחה נוספת שההסבר המדעי השגור להתחממות כדור הארץ מוטעה ומטעה.

האם זה באמת כל כך חשוב או שזו סתם פיקנטריה?

זה חשוב מאוד. כמה מפריטי הדואר האלקטרוני נכתבו אל או מאת פרופ' פיל ג'ונס, ראש היחידה למחקר אקלימי של אוניברסיטת איסט אנגליה .  ג'ונס, קלימטולוג בעל שם עולמי והישגים מדעיים מרשימים, ממלא תפקיד מרכזי במאמץ העולמי לריכוז וארגון מידע על שינוי אקלים. הוא, ביחד עם קווין טרנברט, שהוא ראש היחידה לניתוח אקלימי במרכז הלאומי למחקר אטמוספרי בקולורדו, היו העורכים הראשיים של אחד המסמכים החשובים שפורסמו אי פעם בתחום האקלים, מסמך שהשפיע רבות על קובעי מדיניות ומקבלי החלטות.

מדובר בפרק השלישי שכתבה קבוצת העבודה מספר 1 של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים IPCC. הפרק, שבכתיבתו היו מעורבים לא פחות משמונים ואחד מדענים, מחזיק 102 עמודים שמרכזים ומבארים תצפיות אטמוספריות וקרקעיות של נתוני אקלים מכל רחבי תבל. הוא נכלל בדו"ח הרביעי של ה IPCC שיצא לאור ב2007. ממצאיו תרמו תרומה מכרעת למסר המרכזי של התקציר לקובעי המדיניות שפותח את הדו"ח: יש קונצנזוס מדעי רחב לכך שכדור הארץ מתחמם, ושהגורם המרכזי האחראי לכך הוא  פליטות גזי חממה מפעילות אנושית מאז המהפיכה התעשייתית.

אז מה?

תפקידם של ג'ונס, טרנברט ועשרות המדענים האחרים שהיו מעורבים בכתיבת הפרק השלישי היה להעריך עבודות של מדענים אחרים: לקרוא כל מאמר מדעי שפורסם בז'ורנאל מדעי רלבנטי, ולהחליט האם ואיך לשלב את המידע והתובנות שיש בו עם מידע ממאות מאמרים אחרים. הרבה בנוסח הסופי של הפרק תלוי בשיקול הדעת של העורכים הראשיים, ובמידת יכולתם להגיע לקונצנזוס עם הקולגות שלהם לגבי ערכם המצטבר של המאמרים שהם קוראים. אין ספק שלג'ונס ולטרנברט הכישורים הנחוצים לתפקיד: שניהם פרסמו עשרות מאמרים ודו"חות שעושים אינטגרציה של תצפיות אקלים, כולל לוח הטמפרטורות של אלף השנים האחרונות שג'ונס הוא עורך שותף שלו. הם מדענים מנוסים, אנשי עבודה עטורי פרסים ושבחים, ובעלי יוקרה רבה. מצד שני, אם לעבודתם נכנסו שיקולים זרים, כמו למשל הרצון לדחוק החוצה בעלי דעות אחרות, אזי התהליך שהם ניהלו עלול היה להיות פגום.

מבין המיילים שנחשפו אחד המצוטטים ביותר נשלח בידי ג'ונס ב 2004 לקולגה שלו. הוא עוסק במאמר ששני ספקני אקלים ידועים, מק-קיטריק ומייקלס, פרסמו זמן מה לפני כן בז'ורנאל מכובד ששמו Climate Research. במאמרם טוענים השניים שהטמפרטורה הגבוהות שנרשמו לאחרונה נובעות מחום שנפלט מערים גדולות ומאתרי ייצור, ולא מהתחממות האטמוספירה. במייל שכתב ג'ונס הוא מכנה את המאמר של מק-קיטריק ומייקלס 'זבל' ומוסיף שככל שהדבר תלוי בו ובקווין (טרנברט, ד.ר.) הם יעשו הכל כדי שהמאמר לא ייכנס לדו"ח, לא יאוזכר ולא יידון בו.

על פניו מדובר בהתבטאות חמורה. אולי אפילו דעה קדומה נגד שניים ששייכים למחנה מדעי נגדי. ג'ונס לא היה צריך לכתוב 'זבל', אפילו לא במייל פרטי. מצד שני, קשה לחשוב על מישהו מוסמך יותר מג'ונס לקבוע אם טענתם של מק-קיטריק ומייקלס היא מבוססת או שטותית. אסור לשכוח מדוע ג'ונס קורא מאמרים: הוטל עליו לחוות דעה לגבי ערכם המדעי. ואת זאת הוא עשה – פעם, במייל האומלל שדלף, בשפה בוטה ובלתי מקצועית. ופעם שניה כמו שצריך. מסתבר שברגע האמת ג'ונס  וטרנברט דווקא כן החליטו להכניס את המאמר של מק-קיטריק ומייקלס לפרק שערכו. עמוד 244 בפרק פורש את עיקרי הטענות שבמאמר ומנמק  – באפן עניני ומנומס – מדוע, על פי שיקול הדעת של כותבי הפרק ועורכיו, המאמר איננו משכנע.

השאלה שמרחפת עתה באויר, ועליה יהיה צורך לתת תשובות ברורות ושקופות, היא האם העובדה שסביב שינוי האקלים נוצרו שני מחנות גרמה לשחקנים מרכזיים, כמו ג'ונס וטרנברט (שגם מיילים פרי עטו צוטטו לאחרונה ברשת) לאבד את היכולת לשיקול דעת מדעי טהור. הם חוקרים מנוסים ומצויינים ויש להניח שהם מסוגלים לזהות מאמר קלוקל כשהם רואים אחד. מצד שני הם בעמדה של כח: מסקנותיהם עשויות להשפיע על כמה מההחלטות החשובות ביותר בהיסטוריה האנושית. אנחנו חייבים להשתכנע שהכח שצברו לא פגע בתבונתם.

ה IPCC ו 2500 המדענים שמעורבים בו חייבים לנו חשבון נפש, ואם צריך גם ניקוי אורוות. לאנשים כמותם אסור להתנהג כקאובויים שמקיפים את מעגל המחנה בעגלות ויורים בלי אבחנה בכל מי שנמצא בחוץ. אסור להם אפילו להיראות כאלה. אם יסתבר שמישהו מהם לקה בהיבריס והשתכנע שהאמת כולה נמצאת אצלו  בין האזניים הוא יצטרך לפנות את מקומו למישהו או מישהי מיושבים יותר.

מצד שני כדאי גם לספקני אקלים להירגע ולהפסיק לחגוג כאילו הם זכו בגביע העולם. הבסיס המדעי של התחממות כדור הארץ מוצק הרבה יותר מיכולתו של ג'ונס להסתיר את סלידתו ממה שנראה לו כמדע ירוד. האטמוספירה עוברת שינויים מפליגים שמאיימים על המערכות תומכות החיים של כולנו, והמידע על כך לא נמצץ מהאצבע. הוא נאסף בעבודת נמלים עמלנית ובלתי תלויה של אלפי חוקרי אקלים, פיזיקאים, אוקינוגרפים, חוקרי קרחונים, בוטנאים, זואולוגים, גיאולוגים ואחרים – כולל עשרות המדענים שהעריכו וסיכמו מאמרים וכתבו ביחד את הפרק החשוב שג'ונס וטרנברט הם עורכיו. המחקר על שינוי האקלים התגבש לקורפוס עשיר, חשוב וקוהורנטי למרות המאפיין המרתק ביותר של הקהילה המדעית: היותה מורכבת מאנשים חקרניים, אינדיבידואליסטים ודעתניים. אנשי מדע, כמו אנשי מדע, מתווכחים בלי הרף עם עצמם ואחרים, הולכים נגד הזרם, עושים איפכא מסתברא, טועים, חוזרים בהם, מתקנים, שואפים למצויינות, ובסופו של יום מגישים לנו את הטוב ביותר שהם הצליחו לעשות. במקרה של ה IPCC נכון לעכשיו רוב מכריע בין המדענים מתכנס סביב אמירה פשוטה. כדור הארץ מתחמם בגלל שריפת דלקים בידי אדם – גם אם מדענים רבי יוקרה כותבים מיילים שחצניים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: