הפוליטיקה של המכונית החשמלית בימי התחממות גלובלית


הערה מאוחרת: פוסט  זה פורסם באמצע נובמבר 2009. החישובים שמופיעים בו עודכנו באמצע פברואר 2010 לאור נתונים חדשים שהגיעו לידי. את החישובים  החדשים, שמחמיאים למכונית החשמלית יותר מאלו שמופיעים כאן, אפשר לראות בפוסט הזה.

החישובים שערכתי לאחרונה, המעידים שמכונית חשמלית שמצבריה יוטענו מרשת החשמל של ישראל תגרום לפליטת יותר גזי חממה ממכונית היברידית ואפילו ממכוניות קונבנציונאליות מסויימות, מקבלים הבוקר חיזוק גם מן הפרסום ב y-net, המביא את עמדת דו"ח מקנזי לצמצום פליטות שהוגש לממשלה לפני שבועיים בסוגית המכונית החשמלית. על פי המאמר של שחר היזלקורן ב y-net, דו"ח מקנזי מצטרף לעמדה הקובעת שבתמהיל הדלקים הנוכחי של ישראל, המכונית החשמלית תרע את מאזן הפליטות של ישראל במקום לשפר אותו.

הנתונים הללו, והויכוח הער שהם מעוררים, מבליטים שלוש נקודות מחלוקת. הראשונה היא שאלת הנתונים המספריים עצמם. השניה היא הסוגיה של מה באמת יותר חשוב – מניעת זיהום מקומי או מאבק בהתחממות כדור הארץ? והשלישית נוגעת לתפקידה של המדינה בקידום חברת 'בטר פלייס', שכבר מקימה בארץ תחנות הטענת מצברים ומקווה להתחיל לשווק כאן מכוניות חשמליות של 'רנו' ב 2011. האם על ישראל לתמוך בנסיונותיה להשתלב בשוק העולמי של אנרגיות נקיות אפילו אם, בגלל תמהיל הדלקים של רשת החשמל בישראל, ההשפעה הסביבתית של פעילותה בארץ היא שלילית?

שאלת החישובים. כבר הבהרתי בהודעה לעתונות שהוצאתי שהחישובים שלי ראשוניים, זקוקים להשלמות, ומן הסתם עוד יעודכנו. יש דרכים רבות להפיק ערכים מספריים על הפליטות מרשת החשמל בישראל ולהצליב בין מקורות מידע. מה שחשוב הוא ששלושת הרכיבים המרכזיים – מאפייני הסוללה של המכונית החשמלית, סדר גודל הפליטה שתיווצר בתחנת הכח כדי לייצר את כמות החשמל לטעינת הסוללה, וכמות הפליטות שמייצרת מכונית היברידית ומכונית עם מנוע רגיל, בנזין או דיזל – מצביעים על כיוון ברור: בתנאי משק החשמל של ישראל, המתבסס בעיקר על פחם וימשיך להיות כזה עד לפחות 2030, המכונית החשמלית תהיה אחראית ליותר פליטות ממכוניות היברידיות משנות ייצור זהות ואף ממכוניות קונבנציונאליות מסויימות. הקביעה הזו, אגב, מתאשרת גם בדו"חות שיצאו ב 2008 בארה"ב, שעל שניים מהם מדווח   USA Today.

השאלה השניה היא כאמור מה יותר חשוב – מניעת זיהום מקומי או מאבק בהתחממות כדור הארץ. יש מי שטוענים שגם אם בתחשיב פליטות גזי החממה המכונית החשמלית גרועה יותר מאחרות, היתרון האחר שלה – הסרת זיהום אויר ברמת הרחוב – מכריע. לכך יש שתי תשובות, אחת מקומית והשניה גלובלית. המקומית: גם זיהום מארובה של תחנת כח, בעיקר פחמית, מזיק לבריאות תושבי העיר. הגלובלית: הסכנות הנשקפות לאנושות, כולל לישראל, כתוצאה ממשבר האקלים והתחממות כדור הארץ, הן בסדרי גודל חסרי תקדים בהיסטוריה האנושית. משבר האקלים יגרור כשלים מערכתיים רחבי היקף, כולל צניחת יבולים ורעב בקנה מידה גדול, מחסור אקוטי במים למאות מיליונים, הצפות ימיות בגלל המסת מדפי הקרח הגדולים, עליה בתפוצת מחלות ומגיפות, עליה בתדירות ובעצמה של סופות והוריקאנים ופגיעה חמורה במגוון המינים הביולוגי. הניצנים כבר ניכרים, וההרס הכלכלי, החברתי והאנושי שהם עומדים להמיט על העולם, כולל עשרות ואולי מאות מיליוני פליטים סביבתיים, הופכים את התחממות כדור הארץ למה שקלינטון, בלייר, מרקל, אובמה ואחרים הגדירו לאחרונה כאתגר מספר אחד הניצב בפני המין האנושי במאה ה 21.  בשעת חירום כזו מתמקדים בעיקר, ודוחים פתרון בעיות משניות לאחר כך.

השאלה השלישית היא שאלת התמיכה ב'בטר פלייס'. האם על ישראל להיות כר ניסויים לפרויקט שעשוי בהחלט להועיל במדינות אחרות, שבהן ייצור החשמל נקי יותר, גם במחיר הגברה משמעותית של פליטות CO2 כאן ועכשיו?

התשובה שלי היא לא ב א' רבתי, והיא נובעת משלושה נימוקים. הראשון: הרצון להשיג מטרה מקומית טובה אינו מצדיק החמרה של בעיה גלובלית קשה ורחבת היקף עוד יותר. השני: העולם אינו תלוי ב'בטר פלייס' כדי שהמכונית החשמלית תיכנס לשימוש מסחרי רחב היקף.  'מרצדס', ג'נרל מוטורס', 'ניסאן' ויצרניות רכב אחרות מפתחות מכוניות חשמליות גם כן, וחזקה עליהן שיימצאו מדינות עם ייצור חשמל נקי יותר כדי להתחיל ולשווקן.

הנימוק השלישי והחשוב ביותר בעיני קשור לאתיקה ועסקים בעידן הגלובלי, והוא זה שבגללו היתה 'בטר פלייס' צריכה להתרחק מיישראל מלכתחילה. השווקים המתעוררים של האנרגיה הנקיה והתחבורה המקיימת הם בעלי פוטנציאל ענק מהסיבה הפשוטה שבעולם הפנימו את חשיבותו העליונה של המאבק בהתחממות גלובלית. מכאן הנחישות להשקיע בתחומים הללו משאבים רבים כל כך, גם במסגרת הסכם בינלאומי רחב שהלוואי שיושג, אך גם בתוך מדינות ואף ברמה המקומית. התחרות שמתפתחת בתחום הזה היא בריאה ואמיתית, ויש להתמודד בה בהגינות, ובכוחו של המוצר בלבד. 'בטר פלייס', שקיבלה רוח גבית חסרת תקדים מהנהגת המדינה, עשויה אולי להצליח בשיווק המכונית החשמלית שלה בישראל, ולהציג זאת כנוצה נאה בכובעה בבואה להתחרות במגרש הגלובלי. אבל  האנליסטים שיבדקו את ביצועיה בארץ הקודש יבינו די מהר שמשהו כאן תמוה. נתוני הפליטה הגבוהים, לצד המונופול שהחברה קיבלה למעשה מן המדינה בתחום הטענת המצברים, שהוא כידוע המרכיב המכניס ביותר של מיזם המכונית החשמלית, יעוררו רושם של עסקה חפוזה שמניעיה לא ברורים. והמוצר עצמו, כלומר החבילה של המכונית ורשת ההטענה, יישארו בגדר משהו שטרם הוכיח את עצמו בתנאי שוק אמיתיים. יהיה מי שיראה – בצדק אולי – בכל הפרשיה הזו ניצול מצד 'בטר פלייס' של האופטימיזם הטכנולוגי של כמה מהפוליטיקאים הבכירים בישראל ושל חוסר ההתמצאות שלהם בפרטים של משבר האקלים כדי 'למכור' להם מיזם שבדיעבד רק הגביר פליטה של  גזי חממה. וכל זאת בעידן שבו מעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית בכל הקשור לפליטות  גזי חממה הוא, איך נאמר… מביך.

בטר פלייס' היא חברה של אנשים כשרוניים עם יכולות מרשימות. היא צריכה להתמודד בזירה העולמית כנגד הטובים ביותר ולהצליח – גם בעזרת תמיכה מצד המדינה כמקובל במיזמים כאלה. אבל אסור לה לעגל פינות ולנסר את הענף הרך שאיתו היא עוד רוצה לצמוח. עכשיו זמנה לתת כאן כתף למאבק שמנהלים הארגונים הסביבתיים כנגד התחנה הפחמית באשקלון, לתמוך בהתיעלות משק החשמל ולעזור לו להיגמל בהדרגה מהתמכרותו המזיקה לפחם. כשכל אלה יושגו, יגיע גם זמנה של המכונית החשמלית שלה לעלות על הכבישים בארץ, בזכות ולא בחסד.

  1. רועי פ
    18/11/2009 בשעה 11:42

    פרופ' רבינוביץ' שלום,
    ראשית, אני מודה לך על מאמרך והחישוב שערכת בו. אישית, אני חושב מעבר לכך – מכונית היא לא אקולוגית, נקודה. אם על מנת לנייד 80 ק"ג בממוצע אני מנייד מעל לטון בממוצע, בזבזתי ה-מ-ו-ן אנרגיה. הפתרונות האקולוגיים האמיתיים הם שונים לגמרי, ובוודאי לא טמונים במכונית חשמלית. עם זאת, אני מכיר בצרכים של המערב ומבין שעל מנת להתחיל לנוע קדימה, צריך בשלב ראשון לספק אלטרנטיבות עדיפות מבחינה אקולוגית.
    שנית, רציתי להעלות נקודה להתייחסותך –
    למיטב הבנתי, תחנות החשמל בארץ מייצרות בשעות השפל חשמל שמתבזבז לריק (אם נתעלם מטכנולוגיות כמו "אגירה שאובה", לא ניתן "לאחסן" חשמל, כל החשמל שמיוצר ברגע נתון צריך להיצרך באותו הרגע – ואם לא יהיו מספיק צרכנים, הוא יתבזבז בהולכה. אנא תקן אותי אם אני טועה). לכן ישנה נקודה אחת שלא נכנסת לחישוב היבש שערכת, והיא האפשרות לטעון את המצברים בשעות השפל (לילות, סופ"שים) בעזרת אנרגיה שאחרת היתה מתבזבזת, וכך טביעת הפחמן של המכונית מצטצם גם בישראל למינימום – משום שהיא משתמש באנרגיה שבכל מקרה מיוצרת ונצרכת.
    ברגע שמדובר בחברה מסחרית, ניתן לקדם את זה די בקלות. אם הטעינה היא של המצבר שנמצא פיסית ברכבך, ניתן לקבוע תעריף טעינה מגוחך לטעינה בשעות השפל, ומולו תעריף מופקע לטעינה בשעות השיא. אם מדובר על החלפת מצברים, ניתן להחזיק מלאי של סוללות שייטענו בלילה.
    שוב, ישנן בעיות (דרג ב') שנכנסות לתמונה – שכן מצברים הם לא המוצר הכי ירוק בסביבה…
    להתייחסותך אודה,
    רועי

  2. שלום
    19/11/2009 בשעה 18:26

    מצחיק שאתה מתיחס להתחממות הגלובלית כאילו זו עובדה מוגמרת.
    ככול שהמחקר מתקדם אנו רואים שההנחה CO2=התחממות לא נכונה.
    אני פשוט לא מבין איך אנשים שאמורים להיות בעלי הגיון ממשיכים להתנהג כמו בת-יענה.

    צפה בכמה בעיות ב"תאוריה"
    http://www.global-warming-and-the-climate.com

  3. עדי
    19/11/2009 בשעה 18:35

    אתה מתייחס לפליטת פחמן מתחנה פחמית כגזירה משמיים.
    האם לא ניתן להתקין פילטרים או מערכות כלשהן לצמצם את פליטת הפחמן לאטמוספירה?
    אם זה המצב, יש לתחנת כוח יתרון משמעותי על רכב, בו כנראה לא ניתן להתקין מערכות כאלה.

  4. ערן
    30/12/2009 בשעה 13:41

    שלום
    בהמשך להתיחסויות קודמות שלי לפוסטים אחרים שלך בנושא
    במאמר קודם שלך טענת כי רכב חשמלי יגרום לפליטת 3.4 ק"ג CO2 לשנה וכי זה 40% יותר מרכב רגיל (כלומר שרכב חשמלי מביא לפליטה מיותרת של 1 ק"ג CO2 לשנה). לחברת better place יעד (שאפתני ביותר) להציב על הכביש 200,000 רכבים שיגרמו לפליטה של 200KT מיותרים. סך הפליטה של הרכבים בעולם היום הינה 3.1 מליארד טון CO2 (אין ספק שהנתון יגדל באופן דרסטי בעתיד עם הצטרפות הסינים וההודים לחגיגה). כך שהפרוייקט יגדיל את הזיהום התחבורתי העולמי ב 0.006% – אכן נתון מזעזע:)
    האם זה נראה לך שגוי מבחינה אתית להביא לפליטה של 200KT מיותרים לאתמוספרה כדי להשיג חסכון אפשרי של 3.1 מליארד טון?
    לעניות דעתי, פיילוט מוצלח בארץ אכן עשוי להקדים השקעות עתק בפריסת תשתיות כאלו בעולם.
    בראיה גלובלית אין ספק כי מדובר על רעיון מעולה, שכן יש להניח כי בעוד כשני עשורים מרבית האנרגיה שתיוצר בעולם תהיה ממקורות מתחדשים, אשר יהיו זולים ואמינים (שמש, רוח, והיתוך גרעיני). ספק רב אם ימצא פתרון אלטרנטיבי להנעה (מלבד מימן, שאין ספק שהוא פתרון גרוע ביותר) כך שהרכבים החשמליים יהיו הדרך היחידה להשגת הנעה נקיה.
    פריסת הרכב בארץ הינה חיונית , שכן יש מעט מאוד "איים תחבורתיים" כאלו בעולם, ולחלקם (=יפן) אינטרס מהותי למנוע מעבר לרכב חשמלי. במקרה שלנו האינטרס הסביבתי "פגש" את האינטרס הגאו-אסטרטגי של המדינה (פחד מהנפט הערבי) והניע את המדינה לסבסד את הפרוייקט ולתמוך בו.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: