מדיניות ישראל בנושא שינוי אקלים: ארגוני הסביבה ודו"ח מקנזי

מאז פרסום עיקרי דו"ח מקנזי אני מזהה מבוכה מסוימת בין ארגוני הסביבה בישראל. התקווה של כולם היתה שישראל – אפילו ישראל – תצטרף למהלך העולמי לצמצום דרמטי של פליטות. והנה דו"ח מקצועי, מלומד ועתיר נתונים שהזמין המשרד 'שלנו' (הגנת הסביבה) מעמיד אותנו כביכול בפני אמת מרה: כל כמה שנרצה ונשתדל, כתוב שם, בנתונים הקיימים יש לנו מרחב תמרון קטן. המקסימום שאפשר לעשות, אליבא דמקנזי, הוא להקטין את קצב הגדלת פליטות גזי החממה. רצינו מינוס חמשים וששים ושמונים אחוז פליטות? קיבלנו פלוס שלושים ושש. כי אלו הנתונים. כי זה מה שיש. כי הטבלה לא משקרת. אז בואו לא נרוץ עם הראש בקיר, וכיוצא באלו קלישאות של 'חזרה למציאות'

לכן אולי הארגונים עדיין לא הגיבו. חברים בכמה מהם אומרים לי שהם לומדים את הנושא. אז הנה, ברשותם, תרומתי הצנועה לתהליך הלימוד.

כמה מהטענות בדו"ח מקנזי נכונות עובדתית. בישראל קצב הצמיחה הדמוגרפית גבוה מבמדינות המפותחות. אין לנו חשמל גרעיני. ואין לנו ביו-מסה, וכיוצא באלו. אך לתמונה הזו יש צד שני שאנו כאנשי סביבה אחראיים אמורים לזכור ולהזכיר.

חיזוי העתיד יכול להיעשות בשתי איסטרטגיות. האחת היא קסטרפולטיבית (מהמלה אקסטרפולציה, כלומר הארכה או השלכה קדימה). נהג מכונית שנוהג מבאר שבע לאילת בבמהירות 100 קמ"ש עושה אקסטרפולציה ומחשב שבקצב הזה הוא יגיע למחוז חפצו בתוך שלוש שעות. הדרך השניה היא נורמטיבית, כלומר בחירה של הערך החשוב ביותר ונקיטת פעולה מתאימה. נהג שתפקידו הוא להביא שקית עם עירוי דם לפצוע באילת בתוך שעתיים וחצי יגביר את מהירותו ל 120 קמ"ש.

במה שקשור לפליטת גזי חממה דו"ח מקנזי הוא אקסטרפולטיבי. הוא לוקח את הנחות העבודה של ממשלת נתניהו על צמיחה, דמוגרפיה, השקעה תקציבית ועוד, משקלל את קצב הפליטות של גזי החממה על פי הפרקטיקות הנוכחיות הנהוגות בישראל, ומוצא שהפליטות עומדות לצמוח במאה אחוז בתוך עשרים שנה. השלב השני, שנגזר כמובן מהראש, כבר נעים וקל יותר: הצעה של שינויים שאם יבוצעו בפועל יצומצם קצב העליה בכשני שליש.

אבל חשוב להבין שבמה שקשור לכלכלה ולפוליטיקה – לא לסביבה – דו"ח מקנזי הוא דווקא נורמטיבי. הנורמה הכלכלית תקציבית של ממשלת נתניהו – יעדי צמיחה גבוהים, גרעון תקציבי נמוך, השקעה ממשלתית נמוכה במיזמי תשתית, ביטחון עיוור בחוכמת השוק והתיחסות עויינת לחיסכון ולצמצום צריכה – היא שקבעה את תוצאות האקסטרפולציה בפליטת גזי החממה.

מה קורה בשעת חירום בטחונית, ערב מלחמה למשל? זה די פשוט: תוצאה נורמטיבית מסויימת – נניח הצלת המדינה מפלישה עויינת – מקבלת ערך עליון. אז עוצרים הכל בחריקת בלמים, מבטלים פרויקטים, משנים שגרה, מפנים את כל המשאבים לכיוון אחד. ופתאום, כמו יש מאין, יש עשרות מליארדים לסוג אחד של פעילות (ביטחון, או מה שמוגדר כביטחון באותה שעה), ומעט מאוד לדברים אחרים.

בכל הקשור למצב החירום האקלימי שהעולם נתון בו ממשלת נתניהו חיה באנכרוניזם עמוק. זאת למרות גלעד ארדן, שאותו שמעתי מדבר לפני ששה שבועות בירושלים על התחממות גלובלית והתרשמתי שהוא מבין את הענין היטב. הוסיפו לכך את פונדמנטליזם השוק של נתניהו ואת קוצר הראות הידוע של כל הפוליטיקאים שחיים מסקר לסקר או מקסימום מפריימריז לפריימריז – ותבינו את סיבות העומק לדו"ח המוזר שקיבלנו. זה לא הגרפים והנתונים של המחשב במשרד מקנזי שעיצבו את המציאות. זה הנורמות – כלומר המטרות האידיאולוגיות  – של הפוליטיקאים שמנהלים את חיינו.

חברי הסביבתנים יודעים שהמאבק הנוכחי על הצלת האקלים מתנהל באיסטרטגיה הפוכה: נורמטיביות סביבתית (המטרה היא לייצב את האטמוספירה על  350 חלקי מיליון של דו תחמוצת הפחמן עד סוף המאה) שממנה נגזרים תהליכי הייצור, ההתנהלות המשקית, מיסוי ותמריצים וכל היתר. ממשלת נתניהו עוד לא הבינה זאת – גם כאן ארדן הוא חלוץ לפני המחנה –  אבל לא מן הנמנע שבקופנהאגן או קצת אחר-כך תישלל ממנה החירות לקבוע את איסטרטגית החיזוי והתכנון שלה. ואז, בחיים כמו בחיים: מה שלא מבינים עכשיו דרך הראש  יובן קצת מאוחר יותר דרך הרגליים, עם הרבה יותר כאב ובמחיר הרבה יותר יקר, כמו שלימד אותנו הדו"ח המעולה של סטרן על העלויות הצפויות ממשבר האקלים.

לגישה הסביבתית להתחממות כדור הארץ ולבעיות העולם בכלל יש כיום תפקיד היסטורי. הוא לא מצטמצם לקימוט המצח במאמץ למצוא תשובה מספרית הולמת לנתונים לא סימפטיים. הוא נוגע להחלפת הפרדיגמה שקובעת מה זה שגשוג, צמיחה ואיכות חיים.

  1. אורן
    06/11/2009 בשעה 13:14

    פוסט מעולה.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: