Archive

Archive for אוקטובר, 2009

ג'יל סוביול שרה שיר נבואי על איך ייראה ינואר במנהטן בעקבות התחממות גלובלית

את השיר המצחיק הזה על איך בעוד כמה שנים יהיה חם בינואר במנהטן שרה ג'יל סוביול. הוידיאו בא מן האכסניה המפורסמת של טד. כן, אני יודע, הספונסרים של ההרצאות הללו הם ב.מ.וו. אבל אם תשימו לב לקראת סוף הוידיאו תראו אפילו את אל גור עומד בקהל וצוחק.

הקשר בין סערת הגשם היום לבין שינוי אקלים

מזג האויר הסוער בישראל ב29-30 באוקטובר 2009 הוא תופעה מעניינת. באיזור השרון ירדו ביממה אחת למעלה מ 90 מ"מ, שהם כששית מהממוצע של הכמות השנתית הכוללת. חוקרי האקלים בישראל מצביעים על קשר בין התופעה הזו, של גשמי זעף הניתכים בטווח זמנים קצר, לבין שינוי האקלים. אנגרט ואילסר (2007),   שהתבססו על תרחיש האקלים הגלובלי בינממשלתי לשינוי אקלים אשר מניח עליית טמפרטורה עולמית ממוצעת של 2.8 צלסיוס במהלך המאה ה 21 ועל הערכות מדעני הפאנל לגבי איזור ים התיכון, קובעים שישראל תתחמם בקצב מהיר מעט יותר מהממוצע העולמי. ההתחממות בישראל תהיה מודגשת במיוחד בחדשי הקיץ, שצפויים להיות  חמים יותר  ב° -3.3 מן הממוצע הרב שנתי הנוכחי. המודל מנבא שההתחממות בישראל תהיה משמעותית יותר בלילות, תתאפיין בעליה בתדירות גלי חום ובעוצמתם, תכלול ירידה בתדירות הלילות הקרירים, והתמעטות אירועי שלג בהרי הצפון ובירושלים.

במה שקשור לגשם, המודל צופה ירידה בכמות המשקעים הכוללת של כ-20 עד 30 אחוזים, וירידה מספר אירועי הגשם יירד בשיעור חד אף יותר. במלים אחרות, משטר המשקעים החדש יתאפיין באירועי גשם מועטים יחסית, שחלקם יירדו בעוצמה סוחפת וייגרפו לים בשטפונות – ממש כמו שאנו דעים לו היום. זוהי תופעה שתושבים ותיקים רבים בישראל, שמשווים באפן אימפרסיוניסטי את דגם הגשמים כיום לזכרונות שלהם מעשורים קודמים, כבר התחילו לשים לב אליה. לתופעה הזו יש לשייך גם את גשמי הזעף של הימים האחרונים. ועל הבזבוז של מים שזורמים כמעט מיד לים מבלי שיעשירו מספיק את מאגרי מי התהום, לא צריך להרחיב את הדיבור.

הדברים עולים בקנה אחד גם עם תחזיתו של פרופ' פנחס אלפרט, מבכירי המדענים הישראלים העוסקים בתחום. אלפרט הציג לאחרונה תחזית לחורף הישראלי בעשורים הבאים שכוללת עליה במספר הרצפים היבשים – כלומר רצפים בני מעלה משבעה ימי יובש. בשנות השבעים היו בארץ בממוצע כ 7 רצפים כאלה בכל חורף. כיום עומד מספר הרצפים היבשים על כ-12 רצפים בחורף. ב 2030 צופה אלפרט 13 עד 14 רצפים (אלפרט 2009). במקביל צפויה ירידה במספר הרצפים הארוכים משלושה ימי גשם  מ-40 שנרשמו בשנות השבעים עד כ-10 בלבד שצפויים ל-2040 (שם).

מקורות:

אלפרט  פנחס (2009) תחזית שינויי אקלים בישראל עד שנת 2040. הרצאה בכנס  שינויי אקלים בישראל, מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים   15.9.2009

אנגרט, אלון וחנוך אילסר (2007) התחזית בידיים שלנו: ההתחממות הגלובלית בישראל: האפשרויות, ההשפעות וקווים למדיניות. ת"א: אדם טבע ודין.

Gabbay, S., (ed.) 2000. The environment in Israel. National report to the United Nations Conference on Environment and Development. Ministry of Environment, Jerusalem, Israel.

Alpert, P., Ben-Gai, T., Baharad, A., Benjamini, Y., Yekutieli, D., Colacino, M., Diodato, L., Ramis, C., Homar, V., Romero, R., Michaelides, S. and Manes, A. (2002) The paradoxical increase of Mediterranean extreme daily rainfall in spite of decrease in total values. Geophysical Research Letters 29.

ביקור אובמה בסין: המפתח לקופנהאגן נמצא בבייג'ינג

ביקורו של ברק אובמה בבייג'ינג ב 16-17 בנובמבר, והפסגה שלו עם נשיא סין יו ג'ונטאו, הם אולי התקווה האחרונה להשגת הסכמה בינלאומית אפקטיבית בועידת האקלים הגורלית בקופנהאגן בדצמבר. ארה"ב וסין אחראיות, ביניהן, ל 40% מכלל פליטות גזי החממה לאטמוספירה. הסכמה ביניהן היא תנאי הכרחי להסכמה בינלאומית רחבה בקופנהאגן.
אך עצם קיום הפסגה בנובמבר אינו מבטיח את הצלחתה. נושא האקלים אכן ניצב בראש סדר היום של המפגש בין השניים, אבל הסימנים אינם מעודדים. פגישתם האחרונה של אובמה וגו'נטאו ב 22 אוקטובר בניו יורק לא השיגה פריצת דרך בתחום האקלים.  מאז יצאו בכירים סיניים בהצהרות על כך שועידת קופנהאגן תהיה רק 'ראשיתו של תהליך' ולא סיום, ועל כך ש'התקופה שאחרי קופנהאגן היא החשובה באמת'. הדברים מחזקים את הרושם שמבחינת הסינים הפסגה הקרבה בבייג'ינג לא נתפסת כהזדמנות ריאלית לפריצת דרך היסטורית. אובמה, מצידו, היה עסוק כל הקיץ ברפורמת הבריאות, וייתכן שהוא מגיע לנושאי האקלים מעט מדי ומאוחר מדי.

נתניהו לועידת קופנהאגן?

צפריר רינת מדווח היום ב'הארץ' (29 אוקטובר 2009) על התבטאות ראשונה של נתניהו בנושא משבר האקלים, ועל הסיכוי שהוא יגיע לועידה בקופנהאגן בדצמבר

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1124424.html

צריך להבין עם זאת שנתניהו, כמו מנהיגים אחרי בעולם, יגיע לקופנהאגן רק אם יהיה ברור מראש שהועידה הזו עומדת להביא בשורה של הצלחה בצמצום פליטות דרמטית בתקופה שאחרי פקיעת פרוטוקול קיוטו ב 2013. הצלחה (או כישלון) כזו תוכרע בפגישת אובמה ונשיא סין שתתקיים באמצע נובמבר 2009 בבייג'ינג

זו אחת ההתוועדויות החשובות שהיו בתוולדות המערכת הבינלאומית. .

ישיבת קבינט מתחת למים במלדיבים

שרי הממשלה של האיים המלדיביים, אחת ממדינות האיים הקטנות שעלית מפלס האוקינוסים בגלל המסת כיפות הקרח של גרינלנד ואנרקטיקה מציבה בפניהן סכנה קיומית, ערכו בסוף אוקטובר 2009 ישיבת קבינט, כולל חתימה על מסמכים, מתחת למים. למי שהדימיון שלו טרם הצליח להקיף את גודל הסכנה, זוהי תזכורת חזקה. וגם אם שפת הקריינות אינה מוכרת, לראות את המסמך מועבר לחתימה משולחן תת ימי לשולחן תת ימי, ומשר לשר, מדברת בעד עצמה

התחממות גלובלית: הקרח הארקטי נסוג

בסתיו  2009 התפרסמו תמונות דרמטיות שצולמו על ידי צוות האניה "ארקטיק סאנרייז" של ארגון גרינפיס. צוות האניה, שבילתה את הקיץ והסתיו של 2009 סביב השוליים הדרומיים של כיפת הקרח של הקוטב הצפוני תיעד בדקדקנות את קו החוף הקפוא ההולך ונסוג צפונה ככל שהקיץ מעמיק. המיוחד בתמונות היה שהן צולמו בקו רוחב גיאוגרפי 84.2 צפון: בהיסטוריה של מחקר הקוטב אין תקדים למצב שבו גבולו הדרומי של אוקינוס הקרח הצפוני נמצא בנקודה צפונית כזו. הצילומים שעשה צוות ה"ארקטיק סאנרייז" ברוחב הגיאוגרפי הזה הם הוכחה ברורה, לבן על גבי כחול עמוק, שהקרח הארקטי מצטמצם מהר הרבה יותר משציפו המדענים

משבר האקלים: שש מעלות

המחשבה הזו קשה מנשוא: אם התרחיש החמור יותר יתממש והטמפרטורה העולמית ההמוצעת תעלה בשש מעלות צלסיוס במהלך המאה ה 21, הסבל האנושי שייגרם יהיה במימדי ענק. ולמי שחושב שהמאה ה 21 זה העתיד הרחוק, שיחשוב רגע על התינוק או התינוקת שנולדו במשפחה שלו לאחרונה. כשהתינוק החדש נמצא במחיצת סבא, או סבתא, או סבתא רבא , יש בחדר ייצוג למאה ושמונים או מאה ותשעים שנות היסטוריה אנושית. עכשיו בואו נחשוב שוב על העתיד.