הוֹמוֹ קוֹמְבּוּסְטַאנְס – האדם השורף Homo Combustans

ראשית, המוטו היומי של הומו קומבוסטאנס: 'אינני יודע מה יהיה היום בקופנהאגן, וגם סיפור העטלפים של דורון קרמר לא ממש ברור לי. רק דבר בטוח: ג'יימס וואט עוד ישלם על מעשיו. שניהם'.

כדאי לראות גם את שני הפוסטים האחרים שעלו הבוקר המאובן הישראלי הראשון וכן המאובן היומי בקופנהאגן.

ועכשיו לקופנהאגן. מזג האויר שם, למי שרק עכשיו קמים מהמיטה, מעונן וקר (מקסימום: 4, ןעם אפקט הרוח הקלה אך הקרה בערך מינוס אחד). אז להתלבש היטב ויאללה לעבודה. יש לכם את כדור הארץ האחרון שנשאר לנו להציל.

תכנית העבודה להיום כאן. ראשית ח"ח למארגנים שהעלו אותה לאתר מוקדם בבוקר ולא אחרי ארוחת בוקר כמו בימים הראשונים. מצב סדרי היום של קבוצות העבודה השונות מופיע בעמודים 8-14 של הקובץ.

כדאי לשים לב שקבוצת האד הוק לשיתוף פעולה לטווח ארוך במסגרת האמנה, AWG-LCA כלומר הנציגים שמנסים לכתוב ביחד את הצעת ההחלטה הסופית של הועידה, לא מתכנסים היום זה היום השלישי ברציפות. גם לא בקבוצות קשר (contact groups). זה מעניין.  בואו נקווה שהם לא נרדמו ולא מבלים בגני הטיבולי. הכי סביר: פעילות קדחתנית מאחורי הקלעים. עבודה מול ההירארכיה הבכירה במדינות האם. עברו הימים שבועידות האקלים מסתובים כמה פקידים זוטרים שדוחפים ניירות שלא מעניינים אף פוליטיקאי. אנחנו מתקרבים למאני טיים, וכל משפט במסמך שתציע קבוצת העבודה הזו לאסיפה הכללית יכול להיות שווה מיליארדים. אז צריך לעדכן ולדווח ולהתייעץ עם הדרגים בבית – כולל ראשי המדינות. אז זה לוקח זמן.

שאר גופי הועידה כן נפשים הבוקר, אבל כדאי לשים לב שהכל מתרחש תחת הכותרת של מפגשים בלתי פורמאלים. פחות פרוטוקול, יותר מהות?

מעניינים במיוחד שני הדיונים שיהיו במסגרת ועידת המדינות החברות בפרוטוקול קיוטו CMP. ב 11:30 הם נפגשים במסגרת קבוצת עבודה אד-הוק (AWG-KP) שתדון במשמעויות של הדיון המרתק בקרן ההסתגלות, זה שהתחיל שלשום והמשיך אתמול ושעליו דיווחתי כאן. זה מהותי כי שם סיפור הכסף הגדול שיעבור (או לא) ממדינות הצפון לדרום. כדאי לעקוב.

מבין הגופים האחרים, יש פעילות לא פורמאלית בקבוצות העבודה שמתחזקות ומשכללות את פרוטוקול קיוטו, הגוף שעוסק בייעוץ מדעי וטכני SBSTA והגוף שעוסק ביישום SBI.

קואליציות המדינות:

יש היום פעילות מואצת, לאורך כל היום, של קואליציות שונות של מדינות. כמעט 20 מפגשים כאלה. חלק מן הגופים קבעו לעצמם שני מועדים – אחד בבוקר, אדחד בסוף היום. ישראל עדיין, כמו שדודתי נחמה היתה אומרת, במעמד של 'מיישעל'ה' – הקלף הבודד שלא מתחבר לאף סדרה ברמי.

כדאי גם לשים לב לכמה קואליציות שמתכנסות היום ושלא פעלו בימים הקודמים. למשל מדינות האוקינוס השקט (סמואה מובילה שם), ומדיות היערות הטרופיים.

מסיבות עיתונאים:

כמה דברים מעניינים בחדרי מסיבות העתונאים – יש למעלה מ 40 כאלו. המעניינות שצדו לי את העין הבוקר: מתקפה סינית החל מ 3 אחה"צ – סגן שר החוץ, ומיד אחר כך המשלחת הסינית כולה באולם אחד, ובמקביל סמנכ"ל משרד החוץ הסיני בחדר אחר. הבנק העולמי חושף תכנית חדשה בשם 'שותפות הםחמן' בשעה 4. ב 4:30 מסיבת עיתונאים של הארגון האקטיביסטי org.350. מסיבת העתנואים היומית של המשלחת האמריקנית ב 5 תמיד מעננינת, וב 7:30 בערב יחשפו מדינות האיים הקטנות את הצעת ההחלטה שהן מקדמות.

אירועי צד:

יש היום 38 אירועי צד. שלושה נראים מעניינים במיוחד. חברת הביטוח הגדולה Munich reמקיימים אירוע ב 13:40 שעוסק באתגרי הביטוח במדינות העניות ביותר בעולם השלישי, לאור הסכנות הכרוכות בשינוי אקלים. ארגוני הילידים של האמזונס COICA מקיימים אירוע ב 14:45 שיעסוק בתכנית הצלת היערות  REDD בדגש קיימות לעמי האזור. וב 4:30 אירוע שמן הסתם ימשוך הרבה תשומת לב: מרכז האדלי ליוי אקלימי, שהוא השירות המטאורולוגי הבריטי, יקיים אירוע על הצד המדעי של משבר האקלם. המרכז עובד בצמידות ליחידת האקלים באוניברסיטה של איסט אנגליה, ששרת האינטרנט שלו נפרץ לפני שבועיים. אירוע שיסגור קופות.

הועידה הרשמית:

תכנית העבודה להיום כאן.

כדאי לשים לב ששתי האסיפות הכלליות עובדות הבוקר. זו של החברות בפרוטוקול קיוטו ממשיכה בדיון המעניין מאמש שעליו דיווחתי כאן – קרן ההסתגלות. סיפור הכסף הגדול שיעבור (או לא) ממדינות הצפון לדרום. ויש גם כמה קבוצות קשר שייפגשו היום במסגרת כינוס החברות בפרוטוקול קיוטו CMP. ויש קצת פעילות בקבוצת העבודה על יישום הפרוטוקול, אך לא בקבוצת הייעוץ המדעי טכני של הפרוטוקול.

מבין הגופים האחרים, מעניין לראות שקבוצת שיתוף העולה לטווח ארוך במסגרת האמנה, כלומר הנציגים שמנסים לכתוב ביחד את הצעת ההחלטה הסופית של הועידה, לא מתכנסים היום, זה היום השני ברציפות. אולי קשור למתח סביב טיוטת הצעת ההחלטה של כמה מדינות צפוניות שהיתה אתמול בחדשות, ושמדינות דרומיות לא אהבו.

אירועי צד:

מבין 31 אירועי הצד שמתוכננים היום, שהם פאנלים ודיונים שמתארגנים על ידי מדינות, ארגוני חברה אזרחית, ארגוני מחקר ויוזמות עסקיות, יש היום קרוב לשליש שמוקדשים ל – או מאורגנים על ידי – ארגוני נוער וילדים.

כעשרה מהאירועים מוקדשים היום לנושא ייעור. אחד מהם אגב אירוע ישראלי: רוני כהן-גינת מן המשרד להגנת הסביבה ואחרים יציגו ב 6:15 בערב באולם דן טארל פאנל ששמו 'הסתגלות לתנאי אקלים צחיחים – עדכוני פרקטיקות של מחקר ופיתוח מישראל'. עיקר הפאנל יעסוק בייעור באיזורים צחיחים, שבגלל מהירות הצמיחה וגורמים אחרים עשוי להתברר כאפקטיבי ביותר ללכידת פחמן מהאטמוספירה.

כמה וכמה פאנלים היום עוסקים בצד אקלימי גלובלי. וארגון המזון של האו"ם Food and Agriculture Organization of the
United Nations (FAO) מארגן אירוע תחת הכותרת Climate change and food security: unifying commitment and action in land-based sectors

ב 4:30 יש אירוע מעניין שמוקדש לתחבורה וצמצום פליטות. הוא מתארגן על ידי Transport Research Foundation (TRF), ביחד עם
Institute for Transportation and Development Policy (ITDP)

אתמול בערב, יום רביעי 9 בדצמבר, צפיתי בשידור ישיר באינטרנט מועידת האקלים קופנהאגן. זו היתה ישיבה של קבוצת העבודה אד-הוק לקידום התחייבות המדינות המתועשות במסגרת פרוטוקול קיוטו (AWG-KP). סדר היום הכולל של הקבוצה הזו בקופנהאן מופיע כאן.  הישיבה  אמש הוקדשה לדו"ח שהוגש לקבוצת העבודה על ידי הנהלת 'קרן ההסתגלות'. הקרן, שהוקמה ב 2007 בבאלי, אמורה להעביר סכומי כסף וטכנולוגיות מן המדינות העשירות הצפוניות למדינות העניות בחצי הכדור הדרומי כדי לעזור לאחרונות להסתגל לפגעי משבר האקלים. ההיגיון ברור: המדינת הדרומיות, רובן מדינות מתפתחות או בלתי מפותחות, פגיעות במיוחד  לפגעי התחממות הגלובלית – מידבור, מצוקות מים, הצפות ים, סופות ומגיפות. זאת בעוד יכולות ההתמודדות שלהן כנגד הפגעים הללו מוגבלת. מצד שני הן לא תרמו הרבה להתפתחות המשבר. קרן הסתגלות אם כן היא תיקון כספי של עוול היסטורי תעשייתי.

הנהלת קרן ההסתגלות עבדה במשך שנתיים והביאה לישיבה הזו את דו"ח הביניים שלה. אחרי הדיווח נפתח הדיון. בזה אחר זה עלו נציגי המדינות הדרומיות, ברכו את הנהלת הקרן על העבודה המאומצת והדיווח הבהיר, ואז הבהירו מדוע הן כל כך מתוסכלות. נציג מאוריטניה קבל על כך שהגישה לכסף תהיה מסובכת ותדרוש דיווחי בירוקרטי שיקשה מאוד על מדינתו. נציג בנגלה דש דיבר על כך שכמות הכסף שמובטחת כרגע לקרן – כחצי מיליארד דולרים – בטלה בששים מול עשרות המיליארדים הנדרשים. גם נציג הודו ונציגת בורונדי ונציגי ניגריה וג'מאיקה ומדינות אחרות בחצי הכדור הדרומי, וכן גופים משקיפים כמו איגוד החקלאים באפריקה או ארגון העמים הילידיים הביעו תסכול לנוכח הפער בין הכוונות שהביאו להקמת הקרן בבאלי לבין הסכומים הקטנים יחסים שעומדים לרשותה בתום שנתיים של עבודה קשה ומאומצת.

הדיון הבהיר את הקשר שבין הקרן וסיכויי הצלחתה לבין רמת צמצום הפליטות שעליה יוחלט בועידה בקופנהאגן או מיד אחריה. ככל שצמצום הפליטות יהיה עמוק יותר, והמחוייבות לעמוד בה תהיה קשוחה יותר, כך ייכנס יותר כסף לקרן ההסתגלות. מדוע? כי המימון אמור להגיע בחלקו מהתשלום שמדינות פולטניות ועשירוץ ישלמו תמורת הפליטות שלהן. ככל שהקיצוץ יהיה עמוק יותר, כך יזדקקו המדינות המתועשות לרכוש יותר מכסות זיהום ממדינות פחות מפותחות שלא מנצלות את המכסות שלהן. זה ייצור יותר ביקוש למכסות הפליטה ויעלה את המחיר שישולם תמורת כל טון פחמן שנפלט לאטמוספירה . וככל שמחיר הפחמן יהיה יקר יותר, כך יהיה יותר כסף בקרן ההסתגלות ובתשלומי העברה אחרים בין הצפון לדרום.

הנה עיקרי האירועים בכינוס המרכזי (של נציגי המדינות) היום. מפאת קוצר הזמן אין כאן בינתיים המלצות לגבי אירועי צד מעניינים, וגם לא משהו על הכינוס המקביל של גופי החברה האזרחית.

ה'דליפה' של טיוטא של ההסכם מאתמול משפיעה גם על סדר היום, בעיקר של קבוצת האד-הוק לשיתוף פעולה ארוך טווח (להלן).

ראשית, הנה הקישור לתכנית היומית המפורטת: זה החלק הראשון וזה החלק השני. כדאי לשים לב שבהמשך המסמך של תכנית היום מופיעה טיוטא של התכנית למחר. וגם: בסוף מסמך תכנית היום יש טבלה שעדכנת את מצב ההתקדמות של קבוצות העבודה השונות ביחס לסדר היום שלהן לועידה כולה. אם הן עובדות על מסמכים מסויימים (לכולם יש שמות ומספרים וחלקם זמינים כטיוטות אלקטרוניות) הטבלה תציין מה מצבו של המסמך, וכמובן אם סעיף זה או אחר עדיין בעבודה פעילה או שהעבודה עליו כבר הסתיימה.

הנה עיקר האירועים להיום:

שתי האסיפות הכלליות (חברות האמנה   COP15, חברות פרוטוקול קיוטו CMP5) ) מתכנסות בזו אחר זו. חברות האמנה בבוקר. חברות קיוטו (אותם נציגי מדינות) בהמשך. על הפרק: ענינים פרוצדורליים, והצעות שונות של מדינות חברות לשינויים בנוסח האמנה ובנוסח פרוטוקול קיוטו.

גם שני הגופים הטכניים שקשורים לפרוטוקול קיוטו, המועצה העוקבת אחרי יישום SBI) )  והמועצה המייעצת למדע וטכנולוגיה  (SBSTA) , נפגשים היום. מועצת  היישום לפגישה עצמאית. המועצה המדעית טכנולוגית מיד אחר כך, פגישה משותפת עם מועצת היישום. החידוש בעבודתן היום: הן פועלות  במתכונת 'קבוצות קשר' –  contact groups. לא כל נציגי המדינות באים, המפגשים יותר קטנים, ההתנהלות פחות פורמאלית. על הפרק: סדרת הצעות לשיכלולים ושיפורים באמנת קיוטו.

מבין שני הפורומים הלא פורמאליים – אבל החשובים ביותר לקראת העתיד – רק אחד מתכנס היום, זה שעוסק בהתחייבויות נוספות של מדינות נספח 1, המדינות המתועשות בפרוטוקול קיוטו (AWG-KP). גם הוא כקבוצות קשר.

הקבוצה החשובה ביותר – קבוצת האד-הוק לשיתוף פעולה ארוך טווח שעובדת על ההסכם החדש – לא עובדת היום. יש להניח שהם עסוקים בלובינג ושיחות מסדרון, ומן הסתם בניסיון להפיס את דעתן של מדינות העולם השלישי שטוענות שמתגבש הסכם מאחורי גבן.

תהיינה 15 התייעצויות של קואליציות שונות של מדינות, בחדרים שונים ובשעות שונות מ 8 בבוקר עד 8 בערב. ו 10 אירועים של דיווח ומפגשים עם מומחים וצירי הועידה שמארגנות קואליוציות הגופים המשקיפים.

כמו בכל יום, מסיבות עתונאים רצופות, (היום עשרים במספר) באולם העתונות,  שמתארגנות בידי גופים רבים. חלקן אגב משודרות באינטרנט חי. הנה כמה מהמעניינות שצדו את עיני הבוקר:

המועצה המדעית הבינלאומית ICSU תחשוף אינדקס שינוי אקלים חדש ב 9 בבוקר שעון קופנהאגן.

רשת הפעולה האקלימית CAN   מארגנת מסיבת עתונאים ב 11, וזה תמיד מעניין ויכול להיות אפילו משעשע (הם אלה שעושים את המאובן היומי בסוף היום)

הארגון 350.org ב 12:30 בצהריים, מזכירות אמנת האקלים (כלומר מנהלי הועידה) ב 13:15,  מסיבת העתונאים של המשלחת האמריקאית ב 14:30 ועוד.

היום הראשון בועידת קופנהאגן מאחורינו, ואיתו הגיע גם המאובן היומי הראשון.

המאובן היומי – fossil of the day – הוא הפרס היומי שנותן ארגון avaaz למדינה, קבוצת מדינות, תאגיד או מוסד שחיבלו באפן מעצבן במיוחד במאמץ להשגת הסכם אקלים מוצלח בקופנהאגן. ל'מאובן' כאן יש כמובן כפל משמעות. מצד אחד משהו דינוזאורי, נוקשה ואנכרוניסטי. מצד שני fossil fuels הוא השם הקיבוצי באנגלית למה שבעברית מכונה דלק מחצבי, כלומר פחם נפט וגז, ששריפתם היא הגורם העיקרי לייצור גזי חממה. הפרס בתחרות היומית המגניבה הזו, שכבר בבאלי משכה בכל ערב המון משועשע ללב הלובי  של מרכז הכנסים של הועידה, מוענק כל ערב גם בקופנהאגן.

הנה אם כן התוצאות של היום הראשון בועידה, אמש 7 בדצמבר 2009.

הפרס השלישי ניתן השנה במשותף לערב הסעודית, ששליטיה הביעו לאחרונה ספק בבסיס המדעי של ועידת קופנהאגן, ולקנדה, ששר בכיר בממשלתה הודיע שאין לה כוונה 'להיסחף' ב 'הייפ' של קופנהאגן ושהיא אינה מתכוונת להעלות את כמות הפליטות שבכוונתה לקצץ.
במקום השני זכו אוסטריה, שבדיה ופינלנד. חטאן:  במקום להקטין את כמויות העץ שנכרת ביערות שלהן הן טוענות שקודם התכוונו לכרות אפילו יותר, ושהפער בין מה שהן יכלו לכרות למה שהן יכרתו בפועל אמור לזכות אותן בקרדיט בשוק הסחר בפליטות האירופאי. אגב זה בדיוק כמו שעושה דו"ח מקנזי שהוגש למשרד לאיכות הסביבה לפני כמה שבועות: טוען שבמצב הענינים הנוכחי ישראל צפוי לפלוט בעוד 20שנה  100% יותר מכיום, ואז אומר שאם ישראל תעשה מהפיכה של ממש היא 'תצליח' להגדיל את פליטותיה 'רק' ב 36 אחוזים!

ובמקום הראשון, כמו שאפשר לראות בוידיאו שכאן, פרס קיבוצי לכל מדינות נספח מס' 1 בפרוטוקול קיוטו (המדינות המתועשות, שהתחייבו לקצץ פליטות כבר בקיוטו). פשען: הן הגיעו לקופנהאגן עם נכונות פושרת מדי להוביל את העולם לכיוון קיצוץ פליטות מאסיבי. .

חברות וחברים, הגיע הזמן לרדת לרזולוציות מפורטות יותר.

עם פרוץ ועידת האקלים בקופנהאגן, ולבקשת רבים – כולל חברים מן האקדמיה והתקשורת – אני עושה קצת סדר לגבי מבנה הועידה. הגופים שפעילים בה, תפקידיהם, והתנהלותם במשך ימי הועידה. מי שבאמת מתעניין יכול אגב לבדוק כל בוקר את סדר היום. זה של היום, 8 בדצמבר 2009 נמצא כאן (חלק ראשון) וכאן (חלק שני).  אני מתכוון להעלות פוסט כל בוקר ובו סקירה תמציתית של תכנית העבודה לאותו יום. אנסה להצביע על אירועים מיוחדים שאליהם כדאי לשים לב. ובכל ערב אעלה פוסט על המאובן היומי.

תזכורת: הועידה מתכנסת במסגרת אמנת האקלים של האו"ם שנחתמה ב 1994. היא כוללת, פורמאלית, שתי התכנסויות. הראשונה היא הועידה ה 15 של המדינות החברות באמנת האקלים, באנגלית: Conference of the Parties 15  ובקיצור COP15. (כן, ה cop הוא לא קיצור של קופנהאגן!). השניה היא הכינוס החמישי של המדינות החברות בפרוטוקול קיוטו, שנקרא  בהתאם CMP5. פרוטוקול קיוטו, למי ששכח, הוא ההישג המהותי העיקרי של אמנת האקלים עד כה. הוא נחתם ב 1997, אושרר מאז בידי מרבית המדינות (חוץ מארה"ב ועוד כמה), ולמרות מגבלותיו הוא בתוקף עד 2012 כהסכם הבינלאומי הגלובלי העיקרי לצמצום פליטות.

לכל אחד משני הגופים הללו יש אסיפה כללית, אבל השתיים מתנהלות בדרך כלל ביחד, או זו אחרי זו. אולם ענק, שורות ארוכות של שולחנות, לכל מדינה שולחן עם מקום לכמה נציגים. הכל מחווט עם מיקרופונים ועמדות מחשב. 192 משלחות. מאות רבות של משתתפים. ההתנהלות פורמאלית, אטית מאוד ומנומסת, על פי כללי הפרוטוקול של האו"ם. עסק מנומנם ומייגע בדרך כלל, עד שמגיעים לרגעי ההכרעה. אז זו דרמה בשידור חי.

האסיפות הכלליות מתכנסות לכינוס פתיחה (כמה סינקים מופיעים במהדורות החדשות) וכמובן כינוס סיום שבו מאושרות ההחלטות הפורמאליות המרכזיות. זו של קופנהאגן מתוכננת לשבת ה 19 בדצמבר, ובה ככל הנראה יופיע ברק אובמה. בנוסף לפתיחה והנעילה יהיו עוד כינוסים של האסיםות הכלליות, לבחירות בעלי תפקידים, לשמעת הדיווחים מקבוצות העבודה ועוד.

עיקר מה שקורה בין הפתיחה לסיום עם זאת, זה התכנסויות של קבוצות העבודה שהוקמו במהלך השנים על ידי האסיפות הכלליות. יש ארבע קבוצות עבודה עיקריות, שתפקידן חיזוק האמנה וקידום המנגנונים שהיא מקימה כדי לקדם את מטרותיה. במקרה זה המטרות הן מעקב אחר מצב האקלים, ריסונו, והתארגנות מתאימה להסתגלות למצב החדש שהוא יוצר, זה שאני מכנה המצב האקלימי הפוסט נורמלי, ובראשי תיבות מאפ"ן.

שתיים מקבוצות העבודה הן טכניות במהותן, ושתיים יותר פוליטיות. שתי הטכניות הן:

א) הגוף המייעץ לאמנה בענינים מדעיים וטכניים, באנגלית Subsidiary Body for Scientific and Technological Advice   ובראשי תיבות SBSTA.

ב) הגוף שתפקידו יישום האמנה וכלי העבודה שלו, שנקרא באנגלית Subsidiary Body for Implementation ובראשי תיבות SBI. שני הגופים הללו הוקמו סמוך לזמן חתימת האמנה באמצע שנות התשעים, ובקופנהאגן זו תהיה הפעם ה 31 שהם נפגשים. מה שמעיד שהם גופים פעילים עם חיים אינטנסיביים גם בין הועידות השנתיות הגדולות.

שתי קבוצות העבודה הנותרות הן פוליטיות במהותן, ומעמדן במסגרת האמנה הוא של קבוצות לא פורמאליות או קבוצות אד-הוק. זה מאפשר להן קלות תנועה יחסית מבחינת הפרוצדורה, ועבודה פוליטית יותר אפקטיבית.

אחת נקראת קבוצת עבודה אד-הוק לקידום התחייבויות נוספות של המדינות הנכללות בנספח 1 של פרוטוקול קיוטו, באנגלית Ad Hoc Working Group on Further Commitments for Annex I Parties under the Kyoto Protocol ובראשי תיבות AWG-KP. זו התארגנות של כ 40 המדינות המפותחות שלקחו על עצמן להפחית פליטות במסגרת פרוטוקול קיוטו, ונציגיהן נפגשים מפעם לפעם כדי לבדוק איך להעמיק את מחויבויותיהן. בקופנהאגן הן ייפגשו בפעם העשירית.

קבוצת האד-הוק השניה היא המעניינת ביותר. היא נקראת קבוצת עבודה אד הוק לשיתוף פעולה ארוך טווח במסגרת אמנת האקלים, באנגלית Ad Hoc Working Group on Long-term Cooperative Action under the Convention ובראשי תיבות AWG-LCA. במסגרת הזו מתנהל המשא ומתן בין כל המדינות באמנה (כולל אלו שלא אישררו את פרוטוקול קיוטו כמו ארה"ב) על המשך הדרך – אם תרצו על עתיד האטמוספירה.

קבוצת העבודה הזו הוקמה זמן לפני הכינוס בבאלי ב 2007, והיא שעיצבה את המסמך הידוע כמפת הדרכים של באלי, זה שאושר באפן דרמטי באסיפה הכללית שנעלה את הכינוס ההוא. בקופנהאגן היא תתכנס בפעם השמינית. החדשות הטובות הן שמסדר יום הועידה ברור שהקבוצה הזו עומדת לעבוד בקופנהאגן באינטנסיביות. יש לקוות שלפחות חלק מנציגי המדינות שיגיעו לישיבות שלה כבר מצויידים בהנחיות ברורות מהדרגים הפוליטיים שלהם עד כמה להתקדם, מה להציע ואיפה עוברים הקווים האדומים. אבל מאחר ומדובר בקבוצה שמנהלת משא ומתן פוליטי, קשה לצפות את תוצאות עבודתה.

כמי שהיה נוכח בישיבות הפורום הזה בבאלי אני יכול להעיד שהחברים הללו עובדים ברצינות. הדיונים מתמקדים בטקסטים, שבשלבים הראשונים שלהם נקראים נון-פייפרס, ולקראת הימים האחרונים של הועידה הולכים ומגובשים למסמך פוליטי עם החלטות אופרטיביות – ככל שההסכמה מאפשרת. זה המסמך שעובר לדרג הפוליטי – שרי חוץ וראשי מדינות – ושם נרקחת ממנו העסקה הבינלאומית הסופית. עיון באתר האינטרנט של הקבוצה מראה שעל שולחנה מונחים כעת גרסאות של פרקי המסמך שהושגו בפגישותיה בשנה האחרונה. והעבודה היומיומית במהלך הועידה תתמקד כאמור בניסוח. מקרינים נוסח של סעיפים בפרק מסויים במסמך, לעתים עם כמה אופציות שהוצעו בידי מדינות שונות או קבוצות מדינות (האיחוד האירופי, המתפתחות, הכי פחות מפותחות, התארגנויות איזוריות וכו'). מי שמקבל רשות דיבור מתייחס ספציפית למלים ומשפטים. עתיד האטמוספירה כטקסט.  מעניין לראות אגב שתהליך הניסוח נראה על פניו משפטני, אבל רוב המדינות מקפידות – בצדק רב לדעתי – שלא להיות מיוצגות שם על ידי משפטנים. העגה המשפטית נוטה להסתיר את המהות, ולכן נכון יותר שההתנצחות הלשונית תיעשה בין אנשים שמתמצאים בחומר המדעי והפוליטי הקשור למשבר האקלים.

זה נותן מושג על קצב העבודה, אבל משאיר גם הרבה דברים כחלונות ריקים, שיתמלאו מן הסתם ככל שיתקרב מועד כנס הנעילה ביום ששי ה 18 בדצמבר. אם כי איש לא יופתע אם הדברים ייגררו גם אל תוך שבת וראשון.

בשולי הכינוס, בדרך כלל באותו מרכז כנסים, מתרחשות התכנסויות נוספות של נציגי מדינות וגופי או"ם, ארגונים במעמד משקיפים ועוד. עליהן אפשר לראות כאן במורה נבוכים לקופנהאגן חלק ב'.

ובמקומות אחרים בקופהאגן, בו זמנית, קרנבל התכנסויות של גופי החברה האזרחית. ארגוני סביבה, ארגוני חברה, גופי מחקר, גופי ייעוץ למדיניות, חברות מסחריות, נציגי גופים פיננסיים. בקיצור, כל מי שיש לו משהו להגיד על האקלים יהיה שם, במאות פאנלים מקבילים. המון כח אינטלקטואלי, הרבה ידע, הזדמנויות אין ספור ללמוד על פריצות הדרך טכנולוגיות, כלכליות, חברתיות, מנהליות ואחרות שקשורות למאבק למען עתיד האקלים. נציגים רבים של המדינות מגיעים לשם ללמוד. גם עליהם אכתוב בהמשך השבוע.