כדאי להיכנס לבלוג המצויין של יוסי לוס, שעוסק בשאלות רבות ומגוונות הכרוכות בתקשורת, גלובליזציה, ניאו-קולוניאליזם ועוד, ולראות את האבחנות שמביא יוסי בפוסט חדש העוסק בספקנות האקלים. הפוסט סוקר מחקר חדש על תקשורת ושינוי אקלים, ומראה שההטייה התקשורתית המוכרת ברוב מדינות המערב, זו שמביאה את כלי התקשורת לצייר את עולם הידע והמחקר הכרוך בשינוי אקלים כ'שנוי במחלוקת' ומייצג 'ויכוח', נעדרת כמעט לחלוטין מכלי התקשורת במדינות המתפתחות. שם מוצג משבר האקלים כפי שהוא: מערכת מוצקה וקוהורנטית של מחקר מדעי מתחומים רבים המצביע על תהליך הרסני. כדאי לקרוא.
נחמד לזכות בפרס. תודה למרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית ולקרן פראט, ולחבר השופטים (דוד גלבוע, ענת סרגוסטי, שרון קנטור, אביב לביא, נאור ירושלמי, פיטר אדלר ואילון שוורץ) על בחירתם בי כזוכה בפרס על תרומה מיוחדת לתקשורת בנושא סביבה לשנת 2011.
'הומו קומבוסטנס', קוראיו, מגיביו ואוהדיו, הם חלק בלתי נפרד ממני בשנים האחרונות, והיו מרכיב משמעותי בזכיה הזו. אז תודה לכל העוקבים, המאזכרים, המלנקקים והמפרגנים!
הנה כמה לינקים לדיווחים מהתקופה האחרונה על הזוכים בפרס פראט השנה:
מרב כץ-קמחי, עמיתת הומו קומבוסטנס מברקלי, קליפורניה, הפנתה את תשומת לבי השבוע לד"וח מרתק שהוציא מרכז המחקר על שינוי אקלים ותקשורת באוניברסיטת ייל, העוסק במידת ההבנה שיש לציבור האמריקני על הרקע המדעי של התחממות כדור הארץ והדרכים להתמודד בתופעה. הנה ההודעה על הוצאתו.
המחקר, שכותרתו 'ידע על שינוי אקלים לרוחב שש האמריקות של התחממות גלובלית', וזה הלינק לקובץ פי די אף שלו, מתבסס על ממצאי מחקר קודם של אותו מכון מחקר, שנערך ב 2009 ופורסם ב 2010, שמצא שאוכלוסית ארה"ב מתחלקת לשש קטגוריות מבחינת ההתייחסות לשינוי אקלים:
הקבוצה החוששת (alarmed), שב 2009 כללה 14 אחוז מאוכלוסית ארה"ב
הקבוצה המודאגת (concerned) שכללה 31 אחוז מהאוכלוסיה
הקבוצה הזהירה (cautious), שכללה 23 אחוז מהאוכלוסיה
הקבוצה הספקנית (doubtful) שכללה 10 אחוז מהאוכלוסיה
הקבוצה המבטלת (dismissive) שכללה 12 אחוז מהאוכלוסיה
הקבוצה האדישה (disengaged) שב 2009 כללה 11 אחוז מאוכלוסית ארה"ב.
המחקר הנוכחי לוקח את הממצא הזה צעד הלאה, ומנסה לעמוד על הקשר שבין ידע מדעי לבין דאגה, ובהמשך גם נכונות לפעולה מתקנת. בחלק אחד של השאלון התבקשו המשתתפים לענות על סדרת שאלות המבטאות את עמדתם באשר לשינוי האקלים, והתשובות שימשו את עורכי המחקר לשייך כל נבחן לאחת משש הקבוצות שאוזכרו. יתר השאלון היה מעין מבחן ידע שקובע את מידת ההבנה של הנשאל לגבי מצב האטמוספירה, שינוי האקלים וסיבותיו, ומה צריך לעשות כדי לצמצם את ההתחממות הגלובלית.
הנה כמה מן הממצאים.
ראשית, ההבנה של הרקע המדעי. הנה אחוז הנבחנים מכל אחת משש הקבוצות ('שש האמריקות' לפי המחקר מ 2009) אשר קיבלו ציון 'עובר' (A או B או C) במבחן הידע:
בקבוצה החוששת (alarmed), 49 אחוז קיבלו ציון 'עובר'. בקבוצה המודאגת (concerned) 33 אחוז, בקבוצה הזהירה (cautious) 16 אחוז, בקבוצה הספקנית (doubtful) 17 אחוז, בקבוצה המבטלת (dismissive) 4 אחוז, ובקבוצה האדישה (disengaged) 5 אחוז קיבלו ציון 'עובר'.
לגבי השאלה מה הוא הגורם להתחממות גלובלית: 87 אחוז מהחוששים ו 76 אחוז מהמודאגים ידעו שההתחממות הגלובלית היא אנתרופוגנית (מעשה ידי אדם). מבין האדישים ידעו זאת 37 אחוז, מבין הספקנים 6 אחוזים ומבין המבטלים רק 3 אחוז.
89 אחוז מבין החוששים ו 64 אחוז מבין המודאגים הבינו שמעבר משריפת דלק מחצבי לשימוש באנרגיות מתחדשות הוא מרכיב חשוב בהתמודדות עם שינוי האקלים. בהשוואה, רק 12 אחוז מהאדישים, 13 אחוז מהספקנים ו 7 אחוז מהמבטלים הבינו זאת.
אבל היו גם הפתעות, בעיקר בכמה מרכיבים של הרקע הפיזיקאלי של שינוי האקלים. מסתבר ש 79 אחוז מהמבטלים ו 74 אחוז מהספקנים מבינים שהמושג 'אפקט החממה' מתייחס לכושרה של האטמוספירה לשמר חום. זהו שיעור ידע גבוה יותר מזה שנמצא בין החוששים (66 אחוז) ובין המודאגים (64 אחוז). ממצא מפתיע נוסף: שיעור הנשאלים שעשו את הטעות הנפוצה ובלבלו בין אפקט החממה לבין השינויים בשכבת האוזון היה נמוך ביותר דווקא בין קבוצת המבטלים, ולא בין קבוצת החוששים או המודאגים.
המחקר גילה גם פערים משמעותיים בין הידע שמצוי בידי מומחים לבין הידע שמחלחל לציבור הרחב. למשל, אפילו בין החוששים, רק 13 אחוז ידעו לנקוב בנתון המדוייק של כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה (390 חלקי מיליון, או 0.0039 אחוז). במה שקשור להשפעות שינוי האקלים (הלבנת אלמוגים, התחמצנות האוקינוסים), חילחול הידע המדעי לציבור הרחב – לפחות לחוששים ולמודאגים) היה יעיל יותר – כמחצית מבין קבוצות החוששים והמודאגים הכירו באפן כללי את התופעות הכרוכות בשינוי האקלים.
הנה לינק לוידאו בן 6 דקות בו מסביר אנתוני לייזרוביץ מאונברסיטת יל על המחקר 'שש האמריקות של התחממות גלובלית' מ 2010:
שינוי האקלים שאנו חווים בימים אלה הוא בלתי סדיר ולעיתים מתעתע. אוצרי התערוכה פלמינגו וורודים ולוהטים: סיפורים של תקווה בים משתנה שמוצגת באקוואריום (מוזיאון לביולוגיה ימית) של העיר מונטריי בקליפורניה ושעליה דיווחתי כאן לאחרונה, שואפים לחולל מהפך תודעתי עמוק ולספק השראה מעשית לפעולה צרכנית ואזרחית שתניע גם קובעי מדיניות. מבחינתם המהפך מתחיל במטבח וצריך להתרחב ממנו לבית, לעיר ולמדינה.
לשם כך שיבצו האוצרים לאורך התערוכה, המוקדשת לביולוגיה של האוקינוסים הנפגעת בגלל שינוי האקלים, מרכיב לא שגרתי: גרסאות כיסוי של ציירים ליצירות ידועות מההיסטוריה של כרזות אמנותיות מפורסמות מן המאה ה 20. כרזה אחת כזו היא הפרסומת המפורסמת לאופניים שצייר ב 1896 טולוז-לוטרק, שהכיתוב בה שונה ל 'שינוי האקלים – זו האמת!'. כרזה אחרת מבוססת על עבודתו של הקונסטרוקטיביסט הרוסי אלכסנדר רודצ'נקו מ-1925. הדמות המרכזית בה היא אישה המפיצה את בשורת שינוי האקלים באותיות בסגנון קירילי ובאנגלית. כרזה שלישית מדגימה את הנזק שגורמות פליטות הפחמן הענקיות לאוקינוסים. הכרזה צויירה בהשראת ציורי גלים יפניים והכיתוב בה אינו מותיר מקום לספק: אוקיינוסים חומציים. כרזה שצויירה בהשראת ציורו של אמן הפופ האמריקאי רוי ליכטנשטיין, משתפת את המתבונן בגילוי המסעיר של הסועדת שההמבורגר שלה תורם לשינוי האקלים.
לשם כך שיבצו האוצרים לאורך התערוכה, המוקדשת לביולוגיה של האוקינוסים הנפגעת בגלל שנוי אקלים, מרכיב לא שגרתי: גרסאות כיסוי שהכינו ציירים לכרזות אמנותיות מפורסמות מן המאה ה 20. כרזה אחת כזו היא הפרסומת המפורסמת לאופניים שצייר ב 1896 טולוז-לוטרק, שכיתוב בה שונה ל 'שינוי האקלים – זו האמת!'. כרזה אחרת מבוססת על עבודתו של הקונסטרוקטיביסט הרוסי אלכסנדר רודצ'נקו מ-1925. הדמות המרכזית בה היא אישה המפיצה את בשורת שינוי האקלים באותיות בסגנון קירילי ובאנגלית. כרזה שלישית מדגימה את הנזק שגורמות פליטות הפחמן הענקיות לאוקינוסים. היא צויירה בהשראת ציורי גלים יפניים, והכיתוב בה איו מותיר מקום לספק: אוקיינוסים חומציים. כרזה אחרת, שצויירה בהשראת ציורו של אמן הפופ האמריקאי רוי ליכטנשטיין, משתפת את המתבונן בגילוי המסעיר של הסועדת שההמבורגר שלה תורם לשינוי האקלים.
בערך במחצית התערוכה מופיעה כרזה שצוירה בהשראת כרזת גיוס למלחמת העולם הראשונה של האמן הבריטי סוויל לומלי. בכרזה החדשה נראים ילדיו של אב מהורהר השואלים אותו: "אבא, מה אתה עשית בנוגע שינוי האקלים?". עוד כרזת גיוס ממלחמת העולם השנייה היא זו של הצייר הבריטי פיליפ זק. בכרזה המקורית נקראו נשות בריטניה אל מפעלי התעשייה. בכרזה העדכנית נראית אישה הקוראת לתושבי העולם לשים לב לבשורתן של הערים הירוקות והמתחדשות.
בהמשך התערוכה מופיעה כרזה הממליצה 'עשו שינוי, לא פחמן', בהשראת הקריאה הידועה של שנות הששים make love, not war. הכרזה מופיעה בחלק של התערוכה שעוצב כמטבח בבית של בני המעמד הירוק והחדש. בחלל המטבח נשמע קולה של האישה המצולמת על אחד הארונות. היא משתפת את המתבונן בסיפור השינוי שחוללה במטבחה כדי להפוך את התפריט ואת דרך הכנת המזון לחסכניים במיוחד בפליטת פחמן.
ביציאה מהתערוכה, אחרי שניתנה למבקרים האפשרות לשלוח בקשה דחופה לפעולה לנציגיהם בקונגרס ולהצטלם לסרטון פעולה למען כדור הארץ, מוצבת הכרזה שחותמת את התערוכה. הכרזה צויירה בהשראת כרזת גיוס אמריקאית ממלחמת העולם השנייה שקראה לנשים להתגייס למאמץ המלחמתי. בגרסה העדכנית מצוירת אישה החובשת מסיכת צלילה ומכריזה: "אנו יכולים לעשות זאת". במלחמה כמו במלחמה!
מחלקת המחקר של הכנסת הכינה לאחרונה מסמך מאיר עיניים על היתרונות גלומים במערכות הסעת המונים מבוססות אוטובוס בדגם BRT לשיפור התנועה בעיר. המערכת, שלכשתופעל תעמיד לראשונה מזה עשרות שנים אלטרנטיבה נוחה, יעילה וזולה למכונית הפרטית, תוכל לחלוץ פקקי תועה, להקטין זיהום אויר ולצמצם פליטת גזי חממה, כשאנשים יעדיפו להשתמש בתתחבורה ציבורית בעיר ולהשאיר את המכונית בבית.
(שימו לב: המסמך נמצא באתר סקריבד,ולפעמים העברית לא נצפית טוב בהתחלה. יש לבקש צפיה בעברית באופן מפורש, ואז האתר נותן עותק PDF.)
דובי מורן הפנה את תשומת לבי להרצאה מרתקת שנתנה ג'יין מקגונגן, חוקרת משחקי רשת, בסדרה המצויינת TED של הרצאות בנות עשרים דקות שמועלות לרשת.
מקגונגן טוענת שמיליארדי השעות שצעירים מבלים במשחקי מחשב יוצרים אצלם מיומנויות חדשות (על זה אין ויכוח) שאם נצליח לגייס אותן גם לעולם האמיתי ניתן יהיה להתמודד טוב יותר עם בעיות גלובליות, כולל התחממות כדור הארץ. משחקי הרשת מטפחים יכולות עבודה קהילתיות, תיאבון לאתגרים גלובליים, אופימיות ויכולת לבטוח באנשים – בדיוק סוג הדברים שאנחנו צריכים כדי שהאתגרים הגלובליים המצמיתים לא יטעו בנו יאוש וחוסר יכולת ונכונות להתמודד.
דברים מעניינים. שווה עשרים דקות מזמנה של כל חיית רשת.
'קיוטו עכשיו' הוא שירה של להקת הרוק באד רליג'ון. השיר הוקלט בתחילת שנות האלפיים. הקטע מיו-טיוב צולם בהופעה חיה בלונדון פאלאדיום בפברואר 2007
המלים מדברות בעד עצמן. הנה גרסא עברית ראשונית:
כותבים: גרג גראפין, וברט גורביץ'
זה ענין של ידע מוקדם
לא, לא כמו במדע בדיוני
זה על הבורות, ותאוות הבצע, ונסים לעוורים
התקשורת המדקלמת, פוליטיקה מתפוררת,
ממומנת משלל הביזה הפטרוכימית
ואנו בני הערובה
אם תתעקש על ההיגיון
אתה במשחק
החוקים אולי עלומים
אך המרכיבים מהם אנו עשויים זהים
ואתה יודע: אם אחד מאיתנו נופל כולם נופלים אתו
המאזן עדין ומסוכן, את זה יודעים כולם
אל תניחו למפלצת התקווה המיתולוגית
לגבות את מחירה
קיוטו עכשיו!
אנחנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים לחכות שמישהו אחר יתקן את הענין
אתם אולי חושבים שזה לא משנה עכשיו
אך מה אם את טועים?
אתם אולי חושבים שבשיר פאנק רוק מזויין אין היגיון
אך המצב כפי שהוא לא יכול להמשיך
שמש ברוטאלית מפציעה על אופק חולה
זה בדרך שבה אנו חיים את חיינו
בדיוק כמו הלהב המושחז כפול של סכין קרה, מוכרת
ועליונות כבדה רובצת על היום
זה אף פעם לא באמת על מה שיש לך אלא על מה שזרקת לזבל
וכמה שילמת?
אל תניחו למפלצת התקווה המיתולוגית
לגבות את מחירה
קיוטו עכשיו!
אנחנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים לחכות שמישהו אחר יתקן את הענין
בחלומותיכם
ראיתם מצב יציב, שפע נצחי
שקט שצועק
אבל עכשיו החכמה שפרנסה אותנו נמצאת בנסיגה מלאה
אל תניחו למפלצת התקווה המיתולוגית
לגבות את מחירה
קיוטו עכשיו!
אין לנו חזון לעתיד אם אי אפשר לתקן את המצב.
אנו צריכים דת חדשה ורעננה לניהול חיינו
יד ביד,
הצל הצחיח של הימנעות מפעולה יביא לנפילתנו
Kyoto Now – Bad religion
Songwriters: Graffin, Greg; Gurewitz, Brett
It's a matter of prescience
No, not the science fiction kind
It's all about ignorance
And greed, and miracles for the blind
The media parading, disjointed politics
Founded on petrochemical plunder
And we're its hostages
If you stand to reason
You're in the game
The rules might be elusive
But our pieces are the same
And you know if one goes down we all go down as well
The balance is precarious as anyone can tell
This world's going to hell
Don't allow
This mythologic hopeful monster to exact its price
Kyoto now!
We can't do nothing and think someone else will make it right
You might not think it matters now
But what if you are wrong
You might not think there's any wisdom in a fucked-up punk rock song
But the way it is
Cannot persist for long
A brutal sun is rising on a sick horizon
It's in the way
We live our lives
Exactly like the double-edge of a cold familiar knife
And supremacy weighs heavy on the day
It's never really what you own but what you threw away
And how much did you pay?
Don't allow
This mythologic hopeful monster to exact its price
Kyoto now!
We can't do nothing and think someone else will make it right
In your dreams
You saw a steady state a bounty for eternity
Silent screams
But now the wisdom that sustains us is in full retreat
Don't allow
This mythologic hopeful monster isn't worth the risk
Kyoto now!
We can't have vision for the future if it can't be fixed
Alien
We need a fresh and new religion to run our lives
Hand in hand
The arid torpor of inaction will be our demise
יום העצמאות נפל השנה ביום שלישי, אז הדברים המובאים כאן אינם מחייבים הפעם פעולה דרסטית. יחד עם זאת, עוד אתם מתמסרים לעשן המנגלים ולריחות הבשר החרוך היום, כדאי שתשימו לב להתפתחות מעניינת מסן פרנציסקו בתחום החצימחונות (צמחונות חלקית מטעמים סביבתיים). מי שהפנה את תשומת לבי לסיפור הזה, שעשוי להכריח אתכם להכריע ביום העצמאות הבא בין בשר לפלפלים קלויים במנגל, כלומר בין סביבתנות לעצמאותנות, הוא חגי כהן מיזמת 'שני צמחוני' בישראל.
הסיפור מתחיל מזה שמועצת העיר של סן פרנציסקו קיבלה בשנים האחרונות החלטות שמטרתן קידום התזונה הבריאה של תושבי העיר. ההחלטות היו כלליות, ועד לאחרונה לא פירטו מהי תזונה בריאה. זה השתנה ב 6 באפריל השנה, כשחברת המועצה סופי מקסוול העלתה הצעת החלטה שמטרתה עידוד הפחתת צריכת מוצרים מן החי, וזו התקבלה בידי המועצה פה אחד. הנה תרגום נוסח ההחלטה (תרגום של חגי, עם עריכות ותוספות שלי):
'החלטה המכריזה על כל יום שני כיום צמחוני, לצורך עידוד כל מסעדה, חנות מזון ובית ספר להציע מגוון של אפשרויות מבוססות צמחים כדי לשפר את בריאותם של תושבי סן פרנציסקו.
הואיל ותזונה על בסיס צמחי היא 'תזונה ירוקה' של ממש, שמפחיתה את הבעיות האקולוגיות החמורות שקשורות בייצור חיות משק;
והואיל ודו"ח מ-2009 של יועצים סביבתיים של הבנק העולמי, גודלנד ואנהנג, שנקרא 'חיות משק ושינוי האקלים', מגלה שחיות במשקים ומוצרי-הלוואי שלהן אחראים לכל הפחות ל-32.6 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני בשנה, או 51 אחוזים מכלל הפליטות השנתיות של גזי חממה בעולם. גודלנד ואנהנג הסיקו שהחלפת מוצרים מן החי במוצרי סויה וחלופות אחרות תהיה האסטרטגיה הטובה ביותר לשנות את מגמת שינוי האקלים;
והואיל וממצאי 'ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות' הביאו את רג'נדרה פצ'אורי, ראש 'הפאנל הבין-ממשלתי לעניין שינוי האקלים', שזכה בפרס נובל לשלום, להמליץ שיחידים יפחיתו את ההשפעה הפחמנית האישית שלהם על-ידי הפחתת צריכת הבשר שלהם;
והואיל ותזונה המבוססת על צמחים תומכת ברפואה מונעת ועשויה להפחית את ההוצאות הרפואיות של יחידים ושל מערכת הבריאות;
והואיל וביולי 2009, גנט, בלגיה, הכירה בקשר שבין תזונה לבין שינוי אקלים על-ידי ייסוד יום צמחוני בכל שבוע במשך השנה;
והואיל ובאפריל 2009 העיר טאקומה פארק, מרילנד, אימצה הצהרה מאת ראש העיר המכריזה על השבוע שבין 24 ל 30 באפריל כ'שבוע הצמחוני של טאקומה פארק,' במטרה לעודד אזרחים לבחור מזונות צמחוניים בתור דרך להגן על הפלנטה, על בריאותם ועל בעלי-חיים;
והואיל ובפברואר 2009, במסגרת 'תוכנית סינסינאטי הירוקה' המליץ 'כוח המשימה העירוני בעניין מזון' של העיר לתושבים להחליף חלק מהבשר שבתפריט שלהם בפירות ובירקות טריים;
והואיל ו'ארגון התזונה האמריקאי' מכיר בכך שצריכת בשר מופחתת מקטינה את הסיכון לבעיות בריאות שונות, בהצהירו כי "נתונים מדעיים מצביעים על מתאם חיובי בין תזונה צמחונית לבין סיכון מופחת למספר מחלות כרוניות ומצבים ניווניים ובככל זה השמנת-יתר, לחץ דם גבוה, סוכרת מסוג 2 וסוגים מסוימים של סרטן";
אשר על כן מחליטה המועצה
ש'ועד המפקחים' (הגוף הביצועי של העיריה, ד.ר.) מייעד כל יום שני להיות יום צמחוני במטרה לעודד את כל המסעדות, חנויות המצרכים ובתי-הספר להציע מגוון אפשרויות גדול יותר על בסיס צמחי כדי לשפר את הבריאות של תושבי סן פרנסיסקו ומבקריה, וכדי להגביר את המודעות להשפעה שיכולה להיות ל 'תפריט ירוק' על הפלנטה שלנו.
הקמפיין נגד נסטלה והתרומה שהיא תורמת להרס יער העד הטרופי באינדונזיה (באמצעות חברת הבת שלה סינאר שכורתת את היער ומגדלת במקומו דקלי שמן שמשמש לתהליך ייצור שוקולד כולל כמובן הקיט-קט (כיף כף), ממשיך במרץ.
הנה הזדמנות לשלוח גלוית דואר וירטואלית לחבריך, עם תזכורת של הבעיה ושל הפתרון. פשוט ללכת עם הלינק… free ecard and spread the word.
תגובות אחרונות