הוֹמוֹ קוֹמְבּוּסְטַאנְס – האדם השורף Homo Combustans

ב 22 במרס הופיע מאמר מעניין בז'ורנאל הנחשב The Nation. המחבר, יוהאן הארי, הוא עיתונאי מן האינידיפנדנט הלונדוני שזכה לפני כמה שנים בפרס עתונאי השנה מטעם ארגון 'אמנסטי' על הכיסוי שלו של המלחמה בקונגו. במאמר ב The Nation, אליו ניתן להגיע כאן, מנתח הארי את הכישלון בוושינגטון, בעיקר מהזוית האמריקנית. טענתו העיקרית, שמתומצתת היטב במצגת הנלווית למאמר, היא שהארגונים האמריקנים הגדולים דוגמת הסיירה קלאב והמועצה הלאומית לשימור על משאבים NRDC, שהיו יכולים להפעיל לחץ משמעותי על הממשל ולשנות את התמונה לקראת ובמהלך קופנהאגן, איכזבו בגדול. במקום ללכת אחרי העקרון החשוב ביותר – מאבק עד חרמה בשינוי האקלים, הם העדיפו שיקולי הישרדות ארגוניים, והמשיכו לשחק את המשחק הבטוח של אמצע המפה הפוליטית. הם סרבו בעקביות להוביל את הדיון למקומות שהיו מעבר לאיזורי הנוחות של הסנאטורים וחברי הקונגרס – אנשים ונשים שרובם המכריע, טוען הארי בצדק, נגועים כך או אחרת בכסף מחברות הנפט והפחם. וארגוני המיינסטרים עשו זאת, טוען הארי, כי רבים מהם תלויים בפוליטיקאים ובחברות הפחם והנפט כדי להתקיים.
הנה כמה דוגמאות שהארי מנתח באיזמל עיתונאי חד. הארגון החשוב והמשפיע Conservation International, למשל, מקיים יחסי חטא בני שנים רבות עם 'בריטיש פטרוליאום', חברת הנפט הענקית שתורמת כספים גדולים לארגון. קריסטין מקדונלד, שעברה בעבר בארגון, חושפת את השערורייה הזו בספרה Green Inc. קרן חיות הבר העולמית WWF, מסתבר, מנהלת מערכת יחסים דומה עם איקאה, ענקית הריהוט השבדית שנחשפה לא מכבר בקלונה כמייבאת משמעותית של עץ שמקורו בכריתה לא חוקית של יערות העד הטרופים. ה WWF, מראה הארי, חשו להגנת איקאה כדי להמשיך לזכות בתמיכה תקציבית של התאגיד הגדול.
והסיפור המקומם ביותר הוא של הסיירה קלאב, ארגון הסביבה הגדול ביותר בעולם מבחינת מספר חבריו, שאפיו המיינסטרימי היה יכול להפוך אותו לשחקן פוליטי מרכזי בתחום האקלים בארה"ב – לו רק רצה בכך. מסתבר שהסיירה קלאב נאבק מאבק מר בארגונים כמו 350.org כשזה ניסה לדחוף את המערכת הפוליטית האמריקנית לעמדה נחרצת יותר לקראת קופנהאגן. הארי מראה שהעמדה הפושרת והמתחנפת של הסיירה קלאב איננה חדשה. בתחילת העשור נתן הארגון את ברכתו לענקית הפטרוכימיה קולורקס, כשהמליץ ל חומרי הניקוי הביתיים שלהם כידידותיים לסביבה. זו המלצה שהיתה שווה הרבה כסף לקולורקס, וסיירה קלאב קיבלו אחוזים. הארי שהסיירה קלאב לא עשתה שום בדיקה מטעמה, כפי שטען מנכ"לה דאז קרל פופ, ושהמידע שהגיע לועד המנהל של הארגון היה מרוח ומפוברק.
המורשת החולנית הזו של ארגונים סביבתיים חשובים שהפכו להיות סמוכים על שולחן התאגידים המזהמים ביותר, מסכם הארי, פתחה פרצה ענקית למשהו שהוא עוד יותר גרוע מ'גרינוואש': הארגונים הללו לכודים בלופ של שיתוף פעולה ממסדי עמוק כל כך עד שברגע האמת – הויכוח הפוליטי על האקלים – הם מכזיבים ומתנהגים בפועל שוב ושוב בצורה שסותרת את העקרונות וההצהרות שלהם שבגללם אנשים נותנים בהם אמון.
זה כמובן מעצים עוד יותר את החשיבות של ארגונים כמו 'גרינפיס' ו'ידידי כדור הארץ' שמסרבים לשחק את המשחק הזה וממשיכים להתעקש שלא לקבל תרומות אלא מאנשים פרטיים.
כאן אפשר לראות את תגובות כמה מהארגונים שבהם מטפל הארי במאמרו.

את הסדרה הזו לא כדאי להפסיד. ניק קובינג, ששהה עם הספינה 'ארקטיק סאנרייז' של גרינפיס במסע בקוטב בשנה שעברה, זכה בפרס השלישי של תחרות הציולמים השנתית של ארגון הצלמים האמריקני ל 2009. האימאג'ים מן הקוטב המצטמצם עוצרי נשימה. המסר, המסירות וההתמסרות של הצלם לנושא ולמה שהוא מייצג במסגרת המאבק בהתחממות כדור הארץ מרגשים.

הנה הקישור

דה מארקר מאתמול מביא את סיפור נסטלה והקמפיין של גרינפיס נגד טחינת היער הטרופי מהזוית של תורת הרשתות החברתיות. ההתנצלות של נסטלה מלמדת שלתאגידים הגדולים והשחצניים יש הרבה מה ללמוד על התנהגות הרשת, ושהם לומדים את זה בדרך הקשה.

גם ווי-נט מספר את הסיפור.
ואפילו מצטט שם את הומו קומבוסטנס

ושרון מגרינפיס הים התיכון (מהמשרד שלהם בתל-אביב) שלחה את הלינק הזה לקמפיין של קיט קט ונסטלה בעברית.

ולמי שעוד לא התעדכן והמשיך לדאוג, אפשר להירגע: אליפות בתי הספר היסודיים של תל-אביב בכדורסל הסתיימה ביום רביעי האחרון כמתוכנן. נבחרת הבנים של בי"ס מגן גברה במשחק הגמר על בי"ס לטבע 56:43 וזכתה זכיה היסטורית באליפות. מה שאומר שגם במעוז-אביב יש אלוהים.

נסטלה, אחת מיצרניות המזון הגדולות בעולם, לא נענתה בחודשים האחרונים לקריאות ארגוני הסביבה לבטל את החוזה הגדול שלה עם סינאר מאס, חברה הפועלת בין השאר באינדונזיה ומייצרת כמויות גדולות של שמן דקלים. סינאר מאס היא הדורסנית מבין החברות הרבלאומיות המספקות את השמן הזה, שחשוב לתעשיית המזון בכלל והשוקולד בפרט. באינדונזיה היא משיגה זכיונות מן הממשלה לניצול איזורי יער טרופי, ואז משמידה את היער ונוטעת במקום זה מטעים רווחיים של דקלים לייצור השמן. דקלי השמן הללו הם הגורם החקלאי השני בחשיבותו (אחרי גידולי סויה למיניהם) לבירוא שטחי היער הטרופי בעולם. היער הטרופי הוא כידוע אחד האמצעים הטבעיים החשובים לקיבוע פחמן מן האטמוספירה. כל דונם יער טרופי קדום שמושמד משמעותו עוד עליה בכמות הפחמן הדו חמצני שנותר באטמוספירה, עוד תרומה לאפקט החממה ועוד האצה של תהליך התחממות כדור הארץ.

יש עוד משמעויות סביבתיות לבירוא מהיר של מאות אלפי דונמים של יער משווני באינדונזיה. פגיעה במינים נדירים היא אחת מהן. והקרבן מכמיר הלב ביותר הוא האורנג אוטאנג, הקוף עם העיניים האנושיות ביותר שיש, שאוכלוסייתו באינדונזיה וביערות גשם משווניים אחרים מתמעטת במהירות. אפילו ה'סאן' הלונדוני, טבלואיד שבדרך כלל לא מתגייס למערכות סביבתיות, לא נשאר אדיש. המאמר שפרסם ביום ששי האחרון בענין זה עושה שימוש מעולה בצילום נפלא של אם אורנג אוטאנגית עם בנה.

הסאן, כמו גם כלי תקשורת בכל העולם, התעוררו בגלל קמפיין טלביזיוני מושחז במיוחד שיצא מ'גרינפיס' בבריטניה בשבוע שעבר. מדובר בסרטון בן כדקה שבנוי כפרודיה על סרטון הפרסומת של נסטלה עצמה ל'קיט-קט' – חטיף השוקולד הנפוץ ביותר בבריטניה מזה עשרות שנים. הפרסומת המקורית מבוססת על הרעש הקראנצ'י של התפצחות הואפל בפה, ועל משחק המלים סביב המשמעות הכפולה של break – גם שבירה וגם הפסקה (לצורך אכילת קיטקט מתפצח בכמובן). בסרטון של 'גרינפיס' הופכת לאט לאט אכילה תמימה של אצבעות קיטקט לאכילת הון חתרני גאוני. כדאי לראות.

ידוע שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. ויש מקרים טובים במיוחד – כמו זה של גרינפיס והאורנג-אוטאנג – שבהם ה'אחרים' הם אותם הרשעים עצמם שמלכתחילה הביאו על הצדיקים את הצרה. מישהו במחלקת יחסי הציבור של נסטלה חשב, בצדק, שהסרטון של גרינפיס יעשה לנסטלה נזק, נכנס לפניקה והחליט החלטה מטומטמת: להשתמש בטיעון של הפר זכויות יוצרים (יש בסרטון צילום של 'קיט-קט' באריזה המקורית האדומה, עם הלוגו והכל) כדי להוריד את הסרטון מהטלביזיה ובכלל. בטלביזיה זה עבד – הרשתות יודעות על איזה צד מרוח שמן הדקלים שלהן. באינטרנט זה התפוצץ לנסטלה בפנים. בתוך שעות החלה להופיע ברשת גרסא מעודכנת של הסרטון, כשבכל מקום שבו מצולם החטיף של נסטלה יש עכשיו כתם שחור ועליו המלים 'החטיף המצונזר'. בתוך 24 שעות היו לסרטון המעודכן למעלה מ 100,000 צפיות. בנסטלה תולשים את השערות.

הנה הסרטון המעודכן:

חגי כהן וחבריו ממשיכים ביזמתם להעמיק את האחיזה של רעיון 'שני צמחוני' – יום שני ללא בשר משיקולי שינוי אקלים – בישראל.
ביום שני הקרוב 22 במרס, הם מקיימים יום פעילות מלא באוהל ארוח שיועמד בדשא בין בנין גילמן לבנין הספריה באונברסיטת תל-אביב. יהיו מתכונים והסברים וטעימות כל היום, והרצאות קצרות בהפסקות בין השיעורים הרגילים באוניברסיטה, ב 11:45, 13:45 ועוד.

בינתיים, הנה שיר שהלחין פול מקרטני לכבוד 'שני צמחוני':

וכאן תוכלו למצוא כתבת טלביזיה מניו-ורק על בי"ס ממנהאטן שאימץ את היזמה.

ואם בבתי ספר עסקינן, אז היום (ד' ה 17 במרס) הוא ללא ספק היום הגדול: גמר אליפות בתי הספר היסודיים של תל-אביב בכדורסל. המקום: אולם הדר אפקה בצומת בני אפרים ומבצע קדש. השעות: 12:45 גמר הבנות. 13:30 גמר הבנים (בי"ס מגן ממעוז אביב נגד בי"ס לטבע).

הנה עוד שני סרטונים מעניינים על 'אירפלוט' – הקמפיין המדליק של אמה תומפסון, גרינפיס ועוד 66 אלף איש נגד הרחבת נמל התעופה הית'רו (בנית מסלול נחיתה וטרמינל ענק נוסף מצפון לנמל הנוכחי).

הקטע הראשון הוא ראיו טלביזיה עם זק גודלסמיט, מועמד לפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה השמרנית ופעיל סביבה ותיק ומיומן, שמסביר את הרציונאל מאחורי הקמפיין המקורי.

הקטע השני הוא של קומיקאי שעוטע עליו את דמותה של איימי ווינהאוז, הזמרת האנגלית הפרובוקטיבית שידועה בסגנון החיים הבלתי סביבתי בעליל שלה, כולל מטוסים פרטיים וזלזול מופגן בשיקולים סביבתיים (ובדברים רבים אחרים). ווינהאוז הפכה כאן ל'גירנהאוז', והיא יוצאת להפגנה בהית'רו להביע את עמדותיה. לצפות ולצחוק.

נמל התעופה הית'רו הוא הגדול בבריטניה ואחד הגדולים והעמוסים ביותר בעולם. ב 2005 הגישו רשות שדות התעופה הבריטית וחברת בריטיש אירוויס, מפעילי הנמל, תכנית להרחבתו צפונה (הנה הדיווח מאז בבי.בי. סי.) התכנית כוללת מסלול המראה ונחיתה חדש (שלישי), וקומפלקס ענק שייקרא טרמינל 6, ויאפשר למספר הטיסות הכולל שעובר דרך הית'רו (המראות ונחיתות) לעלות מ 480 אלף בשנה עד מעלה מ 600 אלף. בתחילת 2009 אישר שר התחבורה הבריטית את התכנית ברמה העקרונית – הנה הדיווח בגרדיאן מינואר 2009 – במגמה שהבניה תתחיל ב 2012.

התנועה הסביבתית בבריטניה התגייסה מיד לפעולה נגדית. טיסה היא כידוע צורת התחבורה הפולטנית ביותר בגזי חממה לקילומטר נסיעה לאדם. מהית'רו יוצאות כל יום 60 טיסות לפאריז ומספר דומה לגלזגו – שני יעדים מתוך עשרות שאליהם ניתן כיום להגיע מלונדון ברכבת באותו הזמן. השקעת כספים אדירה כמו זו שצפויה בהית'רו בעוד שדות תעופה היא אכן צעד בכיוון הלא נכון. כי בטיסות, כמו בכבישים, ההיצע הוא שגורר ביקוש, ולא להיפך.

המחאה הציבורית  קיבלה דחיפה משמעותית בגלל עסקת מקרקעין קטנה שנעשתה בתחילת 2009. חוואי מסיפסון, כפר בן 700 תושבים שצפוי להימחק מן המפה אם תכנית ההרחבה של הית'רו תצא לפועל, מכר שדה בן כ 2.5 דונם שהיה בבעלותו תמורת כ 15 אלף שטרלינג. מחיר רגיל לאדמה חקלאית באזור. מה שהיה הרבה פחות רגיל במקרה הזה הוא הקונים. הם היו  ארבעה: השחקנית אמה תומפסון, הקומיקאי אליסטייר מקגואן, זק גולדסמיט שהוא מועמד המפלגה השמרנית לפרלמנט, וארגון גרינפיס. הדבר הראשון שעשו הבעלים החדשים הללו היה לתת לנכס החדש, שדה חרוש רגיל שממוקם בלב השטח המיועד למסלול ולטרמינאל החדשים, שם חדש ופרובוקטיבי: 'איירפלוט' .(Airplot) זהו כמובן משחק מלים שמתבסס על כפל המשמעות של המלה plot  באנגלית, ויוצר משהו שבין 'מזימת אויר', לבין 'חלקת תעופה'.

החוק הבריטי קובע שנכס מקרקעין יכול להיות בבעלות של מקסימום ארבעה – אנשים פרטיים או תאגידים. אך במקרה של 'איירפלוט' זו היתה רק נקודת המוצא. מיד עם השלמת העסקה מול החוואי מסיפסון הכריזו  ארבעת הבעלים שהם מחזיקים בשטח רק כנאמנים, ושמטרתם האמיתית היא להזמין אזרחים פשוטים מכל רחבי הממלכה והעולם להצטרף אליהם כ'בעלים מוטבים'. המושג באנגלית הוא beneficiary owner, והוא מתייחס למצב שבו אדם מחזיק בנכס לטובתו של אדם אחר. המצטרפים הוזמנו לעשות זאת תמורת תשלום של לירות שטרלינג בודדות. וכמו בכל מקרה של בעלים מוטבים, הזכויות והחובות שלהם ושל הבעלים הרשומים נקבעות בתקנון שמוסכם על כל המעורבים, שונמצא עתה בהכנה.

מאז פרסום ההזמנה הצטרפו לרביעיה יותר מ 66 אלף איש מכל העולם, וכולם רשומים עתה אצל ארבעת הבעלים (ארגון גרינפיס הוא שמנהל את הרישום ואת הקמפיין כולו) כבעלים מוטבים. הכוונה היא להגיע בהמשך ל 100 אלף, וטז למשוך לכיוון המיליון.

הנה קטע וידיאו שמתאר את היזמה.

עכשיו תשאלו בשביל מה כל זה טוב? ובכן כשתבשיל התכנית ותוגש לרשויות התכנון יתעורר הצורך בהפקעה לצרכי ציבור. וכשיוצא צו כזה תהיה לכל בעלי הקרקע הרשות להתנגד, ואם התנגדותם נדחית גם לתבוע את המדינה. אלא שבמקרה של 'איירפלוט' התהליך הזה נעשה מורכב ומעניין הרבה יותר. בבואם לטעון מול רשויות התכנון ובהמשך מול בית המשפט , יוכלו ארבעת הבעלים לטעון – בצדק – שהם אינם לבד. מאחוריהם, אחרי הכל, עומד ציבור גדול של אזרחים, בעלי זכויות בקרקע, שמאוחדים בדרישה למנוע את הקמת המסלול החדש והטרמינל. בית המשפט ייאלץ אז להכריע מה ערכה של העמדה המאוחדת של מאות אלפי בעלי הנכס, מה משקלה בהשוואה לאינטרס של מיליוני האנשים שיירצו להשתמש בטרמינל החדש, ומה מקומם במשוואה הזו של המיליארדים שיסבלו בגלל שינוי אקלים.

לפני כמה שבועות הלך הקמפיין עוד צעד קדימה: הבעלים פרסמו תחרות אדריכלית לתכנון מבצר שיוקם על החלקה, שאת פרטיה אפשר לראות כאן. רשות התכנון המקומית של סיפסון – הכפר שנאבק על חייו – בעד כמובן, ותצטרף לבקשה להיתר בניה של המבצר לכתשצא לדרך. לצד התחרות המקצועית יש גם מסלול תחרותי לאזרחים מן השורה, ובתוך שבועיים כבר הוגשו למעלה מ 120 תכניות רעיוניות. התחרות פתוחה לאנשים מכל העולם, והמועד האחרון להגשה הוא ה 24 באפריל.

אז קדימה, אדריכלים אנינים וגם סתם עמך ישראל: חידלו לשוטט, הפסיקו לשלטט והתחילו לשרטט.

בשנים האחרונות, עם התפתחות המחקר והדיון הציבורי בנושא שינוי האקלים, גבר הצורך במשאבי יעץ (reference) בתחום.

מספר ארגונים נחלצו למשימה הזו, וכעת קיימים ברשת מספר לקסיקונים ומילוני מונחים בשפה האנגלית שבהחלט עושים את העבודה. .

האמת, המחקר בתחום התפתח כל כך שחלק מההסברים במילונים הללו יורדים לרזולוציה מדעית שלעתים דורשת שימוש במילון מונחים נפרד להבנת התיאורים. אבל בסיכומו של דבר זו התפתחות חיובית שמאפשרת דיון ציבורי רחב ומעודכן בשלל הנושאים המדעיים והאחרים ששינוי האקלים מזמן.

כמעט כל המילונים אגב כוללים אינדקס אותיות מקוון (רשימה זוהרת של אותיות האלפא-בת) שמקל מאוד על ההתמצאות: לוחצים על האות הראשונה של המונח שמחפשים, ומגיעים ישר אל הדף במילון ששם עשוי הערך שמחפשים להימצא

הנה כמה מן המילונים המוצלחים יותר שמצאתי:

מילון מונחי האקלים של ויקיפדיה הוא מגוון ורחב יריעה. בניגוד לכמה מהמילונים האחרים, שהם יותר טכניים אקלימיים במהותם, ויקיפדיה, כמו ויקיפדיה, הולכת על הכל. משמות ספרים וסרטים בנושא ועד מונחים טכניים מדעיים ברמת רזולוציה גבוהה.

לויקיפדיה יש גם גרסא מקוצרת יותר, עם הדברים ההכרחיים באמת.

לסוכנות האטמוספירה והאוקינוסים של ארה"ב, NOAA, יש מילון מונחים משלה לנושאי אקלים. טכני, סמכותי, מפורט, אם כי טיפה מוגבל מבחינת רוחב היריעה.

וגם סוכנות ההגנה על הסביבה של ארה"ב לא טומנת את ידה בצלחת. למילון המונחים המצויין שלה לשינוי אקלים אפשר להגיע כאן.

ואם זה לא מספיק טכני אז יש ל NOAA עוד מילון מונחים שעוסק רק בפליאו-אקלים, כלומר בניסיון לקבוע את תנאי האקלים בתקופות עתיקות. מרתק.

לאתר realclimate שענינו הבאת מידע מדע אוביקטיבי בצורה לא לוחמנית אבל אינפורמטיבית, במטרה לחשוף את השטחיות והמגמתיות של אתרי מכחישי האקלים, יש מילון מונחים מצויין.

הפאנל הבינממשלתי לשינוי אקלים IPCC מצרף לכמה מפרסומי המפתח שלו מילוני מונחים. אחד הותיקים בהם הוא זה שצורף לדו"ח השלישי של הפאנל שיצא ב 2001. כאן. לא תמיד לגמרי מעודכן אבל כתוב בשפה ששווה לכל נפש ומפורט מאוד.

אמנת האקלים של האו"ם UNFCCC מחזיקה מילון מונחים מפורט וסמכותי. הנה.

ועבור מי שכל המידע הזה לא יספק אותו והוא ימצא עצמו עדיין נע ונד בחוסר מנוחה, יש רק פתרון אחד: לבוא למשחק הגמר של אליפות בתי הספר היסודיים של תל-אביב שיתקיים ב 17 במרס בשעות הצהריים, כנראה באולם הדר אפקה בהדר יוסף.

האוגר הבלתי אפשרי – The Impossible Hamster  הוא רעיון של אנדרו סימס מ New Economic Foundation.    האנימציה היא מעשה ידיו של ליאו מאריי, שהיה אחד המעצבים של The Age of Stupid.

הקליפ עוסק באוגר שבשבועות הראשונים של חייו מכפיל את משקל גופו מדי שבוע. אם, אומרים סימס ומאריי, האוגר היה ממשיך להכפיל את משקל גופו מדי שבוע במשך שנה שלמה – ולא רק כמה שבועות עד הגיעו לבגרות – בתום שנה הוא היה מגע למשקל מיליארד טון.

נשמע דמיוני ומוטרף, נכון?

נכון.

אז למה הכלכלנים והפוליטיקאים ממשיכים להתייחס לכלכלה כאילו היא משהו שיכול לצמוח לנצח?

הנה הוידאו